גלית חוגי, בזוגיות פלוס שניים, נולדה בשנת 1979 וגדלה בחיפה. למדה בבית הספר יבניאלי בעיר ובהמשך בבתי ספר לאמנויות ובתיכון ויצו. שירתה כמשקית ת"ש בחיל התותחנים. אחרי השחרור נסעה להודו לשנה והחלה ללמוד קולנוע בסם שפיגל בירושלים. התסריט הראשון שכתבה היה לתוכנית אולפן בערוץ ביפ, יחד עם שותפתה לדרך נועה ארנברג. בהמשך כתבה יחד איתה לתוכניות כמו "גב האומה", ואת הסדרות "האחיות המוצלחות שלי" - שעליה קיבלה את פרס האקדמיה לתסריטאית - העיבוד הישראלי ל"זרים מושלמים" ו"גרעינים". החלה להופיע כסטנדאפיסטית לפני כעשור. בימים אלה משודרת הסדרה שיצרה עם ארנברג, “מי שמע על חווה ונאווה” ב־yes וב־STINGTV. מגישה עם גורי אלפי את תוכנית הבוקר של רדיו תל־אביב.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הצבתן נשים בפרונט גם ב"אחיות המוצלחות שלי" וגם ב"מי שמע על חווה ונאווה". לא מקרי, אני מניח.
"בוודאי שלא, מה פתאום מקרי. אלה לא סדרות רק על נשים אבל בוודאי שהגיבורות הן נשים, ואנחנו כאלה. שמע, לא יודעת אם היית שואל דבר דומה לו היה יושב פה גבר. אני לא שיעור חינוך אבל יש לי דעות, ודעות של תסריטאי תמיד ייצאו החוצה גם אם הוא לא רוצה. אבל האם מטרתי היא להעצים או לחנך? לא. רוצה לספר סיפור, שאנשים יתרגשו ושכולם יראו את זה, עד כמה שזה תלוי בי".
את עוסקת בסדרה החדשה בין השאר בהטרדות מיניות. חווית חלילה משהו כזה?
"לא משהו שיש בסדרה, אבל כן. נראה שעברנו דרך מאז הצבא שהיה כאן ב־1974 וההתנהגות שנראית בסדרה. הרבה דברים השתנו לטובה בזכות מי־טו, ואני לא חושבת שאנחנו לגמרי אחרי זה, אבל יש לנו סבלנות. האווירה הרעילה הייתה גם בצה"ל שאני שירתי בו. גם היום, כשחיילים דתיים מבקשים שמד"סניקיות לא ילבשו בגדי ספורט, זה עוד פן באותה אווירה של יש פה גוף של בחורה וזה קודם כל גוף, עכשיו בוא נראה מה היחס שלנו אליו ואם אנחנו אוהבים שהוא עטוף, מוסתר, מוחפץ".
השלב הבא שלך בקריירה יהיה אולי סדרה בערוצי הברודקאסט, במיינסטרים?
"לא יודעת איך כותבים ככה. כולם רוצים למכור לחו"ל והלוואי, אני גם רוצה את זה אבל לא יודעת איך. יודעת לכתוב את מה שראיתי או חשבתי ואת הלב שלי ולנסות להוציא ממנו סצנות. אני רוצה פלטפורמה שתלווה אותי בדרך ותדע לעזור לי, ואני מאוד מרגישה את זה ב־yes. יש משהו מאוד נעים ומכיל בעבודה איתם".
עסקת בסטנד־אפ בנושא העדתי. הרגשת אפליה כאישה מזרחית?
"אני חצי מזרחית ובחצי השני אני גם סבבה לגמרי, אין מה לדאוג, רומנייה מהצד של אמא. לשאול אם חוויתי אפליה על הרקע הזה זה כמו לשאול אותי אם הרגשתי פעם דיכוי על סמך העובדה שאני אישה".
"העניין העדתי קיים. מה שקורה עם נחל האסי זה בדיוק זה: אנשים שלא רוצים לראות אנשים בצבע אחר בתוך הדשא שלהם ובתוך הנחל שהם אומרים שהוא שלהם, כי לטענתם סבא שלהם ייבש את הביצות. קורע לב מה שקורה שם"
מעולה, זו השאלה הבאה.
"התשובה היא בוודאי, העניין העדתי קיים. אם אנחנו רואים כל הזמן פערים בזכאות לבגרות בפילוח עדתי, ורואים מי השכבות העניות יותר, זה מובן וברור. מה שקורה עם נחל האסי זה בדיוק זה: אנשים שלא רוצים לראות אנשים בצבע אחר בתוך הדשא שלהם ובתוך הנחל שהם אומרים שהוא שלהם, כי לטענתם סבא שלהם ייבש את הביצות. קורע לב מה שקורה שם. האטימות, ובכלל זה שהם מסרבים לראות שזה רק ויכוח גזעני".
וחוויה אישית שלך?
"גדלתי מול הטלוויזיה. איך נראה לוח השידורים באייטיז? לרם עברון היו שתי תוכניות בפריים־טיים, ושרה'לה שרון, שאין קיבוץ שלא ראיתי אותה שרה בו. לא היה אף אחד בטלוויזיה שדומה לי פיזית. אולי עפרה חזה בפרק ספיישל של 'פרפר נחמד', נגיד".
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"גיל שלוש וחצי, הסלון שלנו בקריית אליעזר, שיכונים כאלה. היה לי שכן סוחר סמים, אבל לא פחדת שיקרה לך משהו. פשוט ככה היה. אחותי הדס עשתה לי יום אחד קסם, איך היא קורעת שטר, והקסם לא עבד וצחקנו מאוד מזה ואני זוכרת שאמרתי לעצמי: את בת שלוש וחצי, תזכרי את זה. לא יודעת מה זה אומר".
מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?
"כאמור, תושבי ניר דוד, עד האחרון שבהם. אחת, כי הנחל שייך לכולם, לא רק לאלה שנופשים בתיירות ניר דוד. שתיים, בגלל שהטיעון, 'סבא שלי ייבש את הביצה הזו' הוא שורש כל מה שבעיה במקום הזה".
מתי היית הכי מאושרת?
"קבלת פרס זה רגע מאוד מאושר שנותן לך תוקף מצד אחד. ומצד שני היה רגע כזה כשנסענו עם מורי לסיני, שכבנו שם, הוא נימנם עליי והכול היה פשוט".
איזו עצה היית נותנת לגלית חוגי בת ה־16?
"תרצי מלא. אל תתביישי לרצות. אל תוסיפי בסוף משפטים, 'לא יודעת, אולי, נראה'. פשוט תרצי מלא, משהו יקרה כבר".
מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?
"גל בן זוגי ואני נסענו לווינה לפני כמה שנים. ולמה נסענו? בגלל השיר 'וינה' של אולטראווקס וחשבנו שיהיה כיף. זה היה נשמע כמו המקום הכי מופלא והתגלה לנו כמו נהריה, מינוס הצ'ארם שיש לנהריה האמיתית. פשוט עיר נזפנית, הכול שקט־שקט־שקט. היה משעמם נורא. אחרי שלושה ימים פשוט נטשנו את העיר".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"אחרי לידות מגיע השלב שבו יש מחשבות זוועה. אחרי שילדתי את מורי היו לי מחשבות כאלה, שהוא עף לי מהידיים מהגלגל הענק בלונה פארק, ולמה שאהיה על גלגל ענק בכלל? אבל הרגע הזה שהוא עף לי היה בראש. ואז קראתי באיזה אתר מפוקפק שבכל פעם שיש מחשבה כזו צריך ליצור באופן אקטיבי מחשבה הפוכה, שתאזן את זה. אבל מה אחשוב טוב על הילדים שלי, שהוא מקבל פרס נובל? לקח לי זמן ובסוף המצאתי מחשבה שיש לי יום הולדת 50 והילדים מקריאים לי ברכות".
ספין יפה. מה ההחמצה הכי גדולה של חייך?
"שכשהתחיל האינטרנט כמו שהוא היום, לא הייתי יותר צעירה. חושבת שהייתי מכירה עוד אנשים כמוני יותר מהר. העולם היה אז מצומצם בקטע לא טוב".
מה הדבר הכי יקר שקנית פרט לבית או לרכב?
"אין לי דירה. ספות לסלון. הראשונה שקניתי הייתה הדבר הכי יקר שקניתי עד אותו רגע ועלתה 6,000 שקל, לא כזה מרשים. אבל זה ממשיך את התמה שבה טלוויזיה היא חיית המחמד שלי והיא צריכה כס של כבוד לשבת מולה".
מתי בכית לאחרונה?
"מתקשה לבכות לאחרונה ואני רוצה. עכשיו, אחרי שהסדרה יצאה, יש ריקנות ובא לי לבכות למרות שהיא מקבלת המון אהבה, גם בביקורות, גם מאנשים שמכירה ולא מכירה. אבל בא לי לבכות את סוף הסדרה ואני לא מצליחה. כמובן שבכיתי בלידה האחרונה לפי חצי שנה כי רבתי עם המיילדת הרשעית, תוך כדי שילדתי. היא פשוט רבה איתי ולא ענתה לי. לעומת הלידה של מורי שהייתה מושלמת, מהאגדות, טבעית, בלי אפידורל. הלידה האחרונה קרתה שבועיים לפני הזמן, כך שכל החלומות שלי על לידה טבעית נגוזו די מהר, והביאו מיילדת קוזקית ממש. עזוב שלא הרימה לי כמו שצריך לעשות ליולדות, היא לא ענתה לי בחלק מהזמן והרגשתי זלזול. אז יצא שרבתי איתה תוך כדי לידה ובכיתי מאוד. אבל הכול עבר בשלום, ורות נולדה".
לו הייתה לך מכונת זמן, לאן היית נוסעת?
"לעתיד, מאה שנה קדימה. רוצה להבין קצת מה קורה ולא להיות לגמרי בעתיד שבו לא אבין כלום. אני לא נוסטלגית, העולם בעבר בהכרח היה פחות טוב מעכשיו, ואני מאוד סקרנית לאן זה הולך. אולי ישאירו אותנו איכשהו עד אז".
"בבחירות האלה אני לא מצליחה להתרגש. כמו הבכי שלא יוצא. לא מצליחה להרגיש נסערת מהקשקוש בלבוש הזה, שחייבים לפתור. מה שקורה פה הוא בלתי הגיוני, בזבזני, חזירי וקטנוני. לא ברור לאף אחד על מה הבחירות"
מה הרגע הכי מביך שהיה לך?
"כיתה ח' או ט', היה מישהו איתי בצופים והיינו מאוהבים וכתבנו מכתבים זה לזה. נפגשנו במסיבה ביום שישי והוא אמר לי לפני שיש משהו שהוא צריך לומר לי. לא הייתי בטוחה מה יגיד ממש, אבל היה סביר שיתוודה שהוא אוהב אותי. ואז הוא אמר, 'אני אגיד לך משהו ואז כל אחד ילך'. והוא אמר, 'אני אוהב אותך'. ואז הסתובבתי ונתקעתי בעמוד ולדעתי זה היה הרגע האחרון שבו הוא עמד מאחורי המשפט הזה. כל הצ'ארם ירד ברגע ההוא. המשכנו עוד קצת אחרי".
מתי אמרת בפעם האחרונה למישהו לסתום את הפה כי דיבר שטויות?
"לגורי אלפי ברדיו. אנחנו אומרים הרבה אחד לשני שאנחנו טומטומים ולפעמים גורי יכול באמת לומר קשקושים גדולים ואני שמחה להיות המחסום שלו שם".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"מאה אחוז, בסדר גמור, תעשו מה שאתם מבינים".
מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"מכנסיים ארוכים לתינוקת. מצאתי אבל זה לא אומר שהם בדיוק מה שחיפשתי. לבוש של ילדים זה עניין מאוד קשה. אתה רוצה להלביש אותם הכי טוב שאפשר כדי שיאהבו אותם יותר. זה חשוב לי. אבל תמיד הילדים באתרים של הבגדים האלה נראים מאוד סקנדינבים והקציצה שלי לא נראית ככה, ולא בטוח שזה יושב עליה".
מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?
"אני קוראת כל דבר שכותבים על הסדרה, כולל הפוסטים הנידחים ביותר. טוקבקים פחות. מישהי כתבה פוסט ש'מי שמע על חווה ונאווה' היא סדרה שמבזה נשים. זה לא נכון בשום אופן, ומאוד מכעיס אותי שאנשים כותבים ביקורת לפני שראו את הכול. אם הייתי אומרת את דעותיי, נניח, ואנשים היו קוראים לי 'זונה של ערבים', זה לא היה מעליב אותי. להגיד על היצירה שלי שהיא מבזה נשים? נעלבתי".
מה הריח האהוב עליך?
"כשאתה נכנס הביתה ויש אוכל טעים ואתה לא יודע מהו".
3 צפייה בגלריה
''אין אדם שיידע להראות טוב יותר את המבוכה התמידית שאני חיה בה''. סטיב קארל
(צילום: EPA)
מי היה משחק בתפקיד גלית חוגי בסרט על חייך?
"סטיב קארל מ'המשרד'. מרגישה שאין אדם שיידע להראות טוב יותר ממנו את המבוכה התמידית שאני חיה בה. אם לא ייתנו לי גבר אז אולי שרון הורגן, תסריטאית ושחקנית בריטית שחיה באי־נוחות כללית שאני מאוד מזדהה איתה. היתרון בלהיות תסריטאי זה שלפעמים אנשים משחקים חלקים ממך. עכשיו חנה לסלאו וגם קרן מור מספרות חלק קטן ממה שאני".
איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?
"התחלתי לראות את 'הדוב' של דיסני ו'הטבח' של yes יותר טוב. אני גם רואה את העונה החדשה של 'אטלנטה' ואני מאוד לא ממליצה. צריך תואר שני כדי להבין כל סצנה. צפייה קשה, ועדיין אמשיך לצפות. עוד לא התחלתי את העונה השנייה של 'המפקדת', אהבתי את העונה הראשונה".
מה הגילטי פלז'ר שלך?
"סיגריות ולהתיך גבינות בכל דרך".
מה האלבום הראשון שהאזנת אליו או קנית?
"הקסטה הראשונה שקנו לי הייתה של להקת בנזין, והראשונה שאני קניתי הייתה אלבום הבכורה של אסף אמדורסקי".
מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?
"בבחירות האלה אני לא מצליחה להתרגש. כמו הבכי שלא יוצא. לא מצליחה להרגיש נסערת מהקשקוש בלבוש הזה, שחייבים לפתור. מה שקורה פה הוא בלתי הגיוני, בזבזני, חזירי וקטנוני. לא ברור לאף אחד על מה הבחירות".
תצביעי?
"כן, למרות שלא בא לי. בא לי ללכת לקלפי ושיראו אותי ושיראו שלא הצבעתי אבל מאחר שזה לא עובד ככה, אני כן אצביע. באמת לא יודעת למי. אחליט שם"
ספרי לנו סוד בבקשה.
"יש לי קעקוע ובדרך אליו זייפתי את חתימת ההורים כדי שיסכימו לקעקע אותי. זה סוד רק מאבא שלי, שנשמר עד היום. אז אבא, סליחה".
מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידות?
"אחרי פרידות אני בקושי אוכלת, יותר בוהה. אני הנפרדת הכי גרועה בעולם. תמיד אעדיף לא להיפרד. כשנפרדים ממני אני באמת יושבת ומסתכלת על נקודה אחת לתקופה. מאוד מזדהה עם השורה של אביתר בנאי: 'מה זה נקרא לא לרצות להיות איתי?'. הרי זו כל האמת כולה. זה לא יכול להתקבל על הדעת מבחינתי. אז אין גלידות, יש סיגריות ודמעות".
אריאנה גרנדה או בילי אייליש?
"אנה זק, מתה עליה. בגלל זה החלטנו לסיים עם 'מי זאת' את 'מי שמע על חווה ונאווה'".
ריהאנה או ביונסה?
"ביונסה, באמת שברה תקרות זכוכית בבעיטה, והיא סמל חיובי מאוד, כבר יותר מאשר האמנות שלה".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"להפסיק לעשן. ניסיתי, חזרתי, בהריונות לא עישנתי פרט לשתי סיגריות. מרגישה שהעישון מנסח את ההורות שלי. משחקים בבית ואז אני יוצאת לסיגריה, ולמה? ממה אני צריכה הפסקה בעצם? ויש לי גם תכונה איומה שאני צוחקת מנפילות של אנשים אחרים. זה דבר נורא ואני לא רוצה להיות הבן אדם הזה אבל זה כל כך מצחיק אותי, ואני רוצה להיות בן אדם יותר טוב מזה".
מה הדבר שאת הכי שונאת במראה החיצוני שלך?
"לא במשחק של לשנוא את המראה החיצוני שלי. פעם הייתה אפליקציה שמשנה את צבע העיניים, היו כחולות באפליקציה וגורי הסתכל ואמר וואו, זה ממש עוזר".
עוזר למי?
"שאלה מצוינת. מה עוזר בזה? למי? מה המטרה שלנו? ככה אני נראית פשוט".
פורסם לראשונה: 07:43, 28.10.22
