שנים שמעריציהם של ראיין ריינולדס ויו ג'קמן מרגישים כאילו שהם הצלע השלישית בברומאנס סוער. הכוכבים ההוליוודיים משתפים לא אחת ברשתות החברתיות איך הם מותחים, יורדים וצוחקים אחד על השני, מבלים יחדיו לא מעט - ואף הרבה יותר מאז שג'קמן הכריז על גירושיו מדבורה לי פורנס, שהייתה אשתו ב-27 השנים האחרונות. מערכת היחסים בת 20 השנים בין ריינולדס לג'קמן היא כנראה בין הציבוריות, הקולניות והיציבות שידעה התעשייה.
בימים הקרובים צופי הקולנוע יזכו לחוות את הברומאנס הנ"ל כששני החברים יככבו יחדיו פעם נוספת, לאחר שריינולדס גילם את דדפול בסרט "אקס-מן המקור: וולברין" (2007), בלהיט הקיץ החדש מבית החרושת של מארוול, "דדפול & וולברין". ריינולדס שב ונכנס לחליפה האדומה של גיבור-העל בעל הפה המלוכלך ביותר ביקום, דדפול, ואילו ג'קמן חוזר לדמותו הזעופה, בעלת הטפרים המשוננים, של וולברין - שבע שנים לאחר שליווינו אותו במה שאמורה הייתה להיות דרכו האחרונה בנעלי הדמות, בסרט "לוגאן" שיצא בשנת 2017.
במסיבת עיתונאים לקראת יציאת הסרט שהתקיימה בלונדון, הודו ריינולדס ובמאי הסרט שון לוי (שביים את ריינולדס ב"לשחרר את גאי" וב"פרוייקט אדם", ואת ג'קמן ב"פלדה אמיתית"), שבמשך כמה שנים הם ניסו למצוא את הרעיון לסרט השלישי בפרנצ'ייז המצליח של דדפול. "מה לא עלה לנו בראש?", אומר ריינולדס. "אפילו הצעתי שדדפול יהיה הצייד שירה באמא של במבי, אבל קווין פייגי, הבוס של מארוול, מיד הוריד אותי מהרעיון: 'אנחנו לא מתעסקים עם במבי', הוא אמר לי".
ג'קמן משתף שהוא הודיע לסטודיו שאחרי "לוגאן", הוא מסיים עם הדמות של וולברין, מביא אותה למנוחות ונפרד ממנה. שלושה ימים לאחר סיום הצילומים של "לוגאן" הוא ישב לראות את הסרט הראשון בסדרת "דדפול", ו-15 דקות לתוך הצפייה חשב לעצמו: "שיט, חבל שלא ראיתי את זה לפני שהרגתי את לוגאן". זה הזמן להזכיר לקוראים שלג'קמן הוצע להשתתף בסרט, אולם הוא סירב. את חמש השנים הבאות העביר השחקן שהרגיש שפספס פה משהו במחשבה שדדפול ו-וולברין יכולים להיות מצוינים על המסך יחד. "אני זוכר את התאריך המדויק, ה-14 באוגוסט 2022", הוא מספר. "נהגתי באוטו והרגשתי שזה הזמן, שאני רוצה לעשות את וולברין שוב, ואני רוצה לעשות את זה עם ראיין, זה הרגע שלנו. התקשרתי לראיין ואמרתי לו: 'ראיין, בוא נעשה את זה'. האמת היא שהייתי מרושש באותה התקופה כי הופעתי בתיאטרון", הוא צוחק.
"רק שגרת הטיפוח שלך תגרום לך לפשוט רגל", עונה לו ריינולדס בחילוף שגרתי בין השניים. "חשבתי שזה פשוט מדהים", ריינולדס ממשיך את הסיפור, "שלוש שעות משיחת הטלפון שקיבלתי מיו, שון ואני היינו אמורים להיפגש עם הקודקודים במארוול על מנת לעשות להם פיץ' על הרעיון שלנו לסרט השלישי - והשיחה הזו פשוט שינתה הכל. אמרנו, 'יאללה, אנחנו מביאים להם שוב את יו כוולברין, אנחנו מביאים את הלב של הסיפור, אז עם כל השאר אפשר כבר לזרום'".
הסרט יראה את וולברין חוזר למסך, ואת איך שהוא חוזר בעצם מהמתים תצטרכו לחכות ולראות. שם דרכו מצטלבת עם זו של דדפול, והזוג המוזר והבלתי-סביר הזה חובר יחדיו על מנת להביס אויב משותף.
"אחרי שמצאנו את הלב של הסרט, ה'איך' הגיע מהר והיה מאוד כיף לכתוב את זה כי הכנסנו גם את המחשבות של יו והרעיונות שלו לתסריט", מסביר בצורה זהירה ריינולדס, שגם כתב את התסריט יחד עם שון לוי, על מנת לוודא שהוא לא חושף ספוילרים (גילוי נאות, העיתונאים שהשתתפו במסיבת העיתונאים זכו לראות אך ורק 40 דקות מהסרט ולא את הסרט כולו). "קודם כתבנו את הרעיון. בהתחלה אתה לא רוצה לכתוב קומדיה, אתה חייב לכתוב רק את מה שעובד אמוציונאלית ו-ויזואלית. הקומדיה מגיעה אחרי".
שני השחקנים מודים שהרבה מה-DNA של הדמויות והדיאלוגים שבסרט מבוססים על החברות האמיתית ביניהם, שנושאת עמה המון ילדותיות והומור, אבל נבנית על כבוד הדדי. "אנחנו מכירים אחד את השני כבר שני עשורים", אומר ריינולדס, "ועברנו המון ביחד. כן, יש בינינו המון בדיחות דעת והומור מוחצן, אבל ביומיום, רוב השיחות בינינו הן אינטנסיביות ואמוציונליות". השחקן ממשיך להשתפך ואומר שג'קמן הוא "הכי טוב שיש, בדיוק כמו שכל הפרסומים טוענים. הוא כל מה שאתם מאחלים שהוא יהיה ויותר. מעולם לא פגשתי משהו עם רמה כזו של מוסר פנימי".
"נראה לי שזה מקום מצוין לעצור בו", מתבדח ג'קמן שנראה מעט מובך, אולם ריינולדס בלתי ניתן לעצירה. הוא ממשיך ונזכר בפעם שראה את ג'קמן בעבודה על הסט של "אקס-מן המקור: וולברין" בשנת 2009, סרט שהיה קשה לצילום, וההתנהגות של ג׳קמן על הסרט גרמה לו להבין שהוא לא רק שחקן מעולה, אלא גם "אדם טוב-לב עם נוכחות מרגיעה ושתי רגליים על הקרקע, שהבין מה נדרש ממנו, הבין את המשימה של אחדות על הסט, וזכר את השם של כל אחד מהאנשים שנמצאו על הסט. אני זוכר שחשבתי לעצמי: 'אם אי פעם אהיה בר מזל להיות בפוזיציה הזו, אני מקווה שאהיה עשירית מהאדם שהוא'".
ואז הוסיף ריינולדס: "ועכשיו שאני הרבה יותר גדול ממנו ולקחתי ממנו שיעורים רבים, אני מבין שאני גדול מדי על מנת להיכשל בנקודה הזו, אז אני מוחץ את האויבים שלי ושותה להם את הדם".
"זה קל יותר כשיש חברות עמוקה ואמיצה בבסיס של העשייה", מוסיף לוי. "שלושתנו הגענו לפרויקט עם אותה התשוקה והאהבה לדמויות, והתחושות האלה היו תמיד כוכב הצפון עבורנו. דרכן הצלחנו להחליט מה נכון ללוגאן ולסיפור. אבל האמת היא שהקסם של הסרט הזה נובע מהחיבור הקוסמי של שתי הדמויות האלה ביחד, כי בסופו של דבר זהו סרט על חברות, ואני חושב שהרגש של הסרט הוא אחד האלמנטים החתרניים שלו ואפשר לנו חירות אמיתית בכתיבת הדיאלוג".
כשריינולדס נשאל איך הוא כשחקן מתמודד עם זה שלקחו לו את אחד הכלים העיקריים שיש לשחקן, הבעות הפנים - מאחר שהפרצוף של דדפול מכוסה רוב הזמן במסיכה - הוא עונה שהוא מרגיש כי ההפך הוא הנכון. "זה נותן הרבה כוח כשכל מניירה, כל תנועה קטנה או גדולה, כשהכל בעצם מעביר רגשות. הקול שלי צריך להרים משא כבד וכך גם הגוף. מעולם לא ארגיש יותר חופשי מאשר עם המסיכה הזו על הפנים, מוזר ככל שזה נשמע. אני ממש אוהב ונהנה מזה ולא לוקח את זה כמובן מאליו".
"אני חייב לומר שצפיתי בראיין כמה שנים עושה את הדמות הזו, ואני נדהם ממנו כל פעם מחדש", מחמיא ג'קמן לחברו. "כשאני מבקר בבית של ראיין, ואני מבקר שם הרבה כי הוא בקושי נמצא ובקושי מתפקד כאבא", הוא מוסיף בחיוך, "תמיד מוקרנים אצלו בטלוויזיה סרטים קלאסיים ולעיתים קרובות אלה סרטים של באסטר קיטון. ראיין הוא באסטר קיטון או צ'רלי צ'פלין של ימינו, זו הרמה של המומחיות שיש לו, ואתה לא צריך להיות אבא טוב כשיש לך כזה כישרון".
"טוב, הילדים שלי יסללו את דרכם מחוץ לטראומה הזו בגלל ההישגים של אבא", ריינולדס מיד עונה, "ואתה יודע שילדים של סלבריטאים הם בסדר".
ריינולדס מתאר לנוכחים רגע שבו חזר הביתה ומצא את ארבעת הבנות שלו רואות בפעם המי-יודע-כמה את הסרט האהוב עליהן, "האמן הגדול מכולם", כשג'קמן לידן שר ומגלם בלייב את דמותו מהסרט. "חשבתי לעצמי, 'יא ממזרות כפויות טובה, אין לכן מושג כמה טוב לכן בחיים'. הן יעריכו את רגע הקסם הזה רק בעוד 20 שנה מעכשיו.
כשהוא נשאל למה הוא חושב שהקהל כל כך מזדהה ואוהב אנטי-גיבורים, ריינולדס משיב שכשהוא חושב על גיבורי-על כמו סופרמן, קשה לו להתעניין בהם. את קלארק קנט, לעומת זאת, הוא מוצא מרתק. "אני חושב שדווקא האובדן, הכאב, הרגישות, הם שמעניינים ודווקא מהמקומות האלה הם רוצים להציל, לסייע ולהוות דוגמא. כאנשים, אנחנו יכולים להזדהות עם זה. כולנו בקשר עם הרגשות שלנו, אבל קשה לנו להכיר בצדדים האפלים באותו האופן, לחיות בצורה אותנטית בעור שלנו. אנטי-גיבורים הם כאלה, חיים ומרגישים את כל הסקפטרום, וזה ראוי להערכה לדעתי. הייתי מאוד מעוניין לחיות בצורה חופשית כזו".
בזמן שסרטי ילדים כגון "הקול בראש 2" ו"גנוב על החיים" מהווים את שוברי-הקופות הגדולים של הקיץ עד כה, "דדפול & וולברין" - שמסע יחסי הציבור שלו כבר נמצא בשיא התאוצה - הוא סרט גיבורי-העל הראשון של השנה, והוא מצופה לשבור את הקופות עם יציאתו לאקרנים ב-25 ביולי. ריינולדס, מצדו, אומר שהחופש הקריאייטיבי שקווין פייגי, נשיא מארוול ומנהל הסטודיו שהכל נעשה בדברו, נתן ליוצרי הסרטֿ - היה חיוני ביותר לקסם ולמשיכה שלו. לא דבר של מה בכך כשנזכרים כי זהו הסיבוב הראשון של דדפול במארוול לאחר שדיסני רכשה את פוקס המאה ה-20, וכי חברת-האם לא בדיוק זורמת עם תכנים פרועים שכאלו בנסיבות רגילות. לפי ריינולדס, פייגי אמר שהכל מותר כשמדובר ב'דדפול', כולל ירידות על פוקס ועל דיסני. "אני מרגיש שדיסני הם מטרה הוגנת", הוא אומר, "מכונת קפיטליסטית ענקית. אני לא מרגיש שאקבל המון מכתבי שנאה על מה שאמרתי עכשיו".