כשסיידי סינק קיבלה זימון מפתיע לפגישה מהבמאי דארן ארונופסקי ("רקוויאם לחלום", "ברבור שחור") בלי לקבל יותר מדי פרטים, היא התייצבה בתיאטרון קטן במנהטן בלי לחשוב פעמיים. "כשדארן פנה אליי וביקש שאגיע למפגש קריאת תסריט הסכמתי מיד, אני מעריצה גדולה של היצירות שלו", גילתה הכוכבת בת ה-20, כשנפגשנו לאחרונה בפסטיבל הקולנוע של ונציה. "דארן פשוט רצה לחוות איך נשמע תסריט בשם 'הלוויתן', כשעוד לא היה בטוח בכלל שהסרט יצליח להתרומם. כשזומנתי למפגש לא אמרו לי על מה בעצם הפרויקט, או מי הולך להיות שם, רק נתנו לי מקום ושעה. יום לפני המפגש דארן שלח לי את התסריט, די רפרפתי עליו ואמרתי לעצמי שאני לא יודעת אם הוא בכלל בשבילי, וזה כנראה יהיה אסון, אבל בכל זאת אלך עליו. וכשבאתי לקריאה, גם ברנדן פרייזר היה שם".
בטח מאוד התרגשת לראות שם פתאום את ברנדן פרייזר, כוכב סרטי "המומיה".
"האמת, לא ראיתי לפני הפגישה סרטים של ברנדן. אפילו לא את 'המומיה'. למעשה לא ראיתי את סרטיו גם אחרי שסיימנו לעבוד על 'הלוויתן'. בכל מקרה, במפגש הראשוני קראנו יחד את התסריט ולא ידענו מה יצא מזה - אבל ממש יכולתי לדמיין את זה קורה".
וזה אכן קרה וקורה. "הלוויתן" שצולם בתקופת הקורונה בהפקה אינטימית וצנועה מככב בימים אלה בעונת הפרסים ואף זכה השבוע לשלוש מועמדויות לאוסקר - פרייזר בקטגוריית השחקן הראשי, הונג צ'או כשחקנית משנה וגם בתחום האיפור ועיצוב השיער. הסרט מצליח לרגש צופים וצופות ברחבי העולם וברנדן פרייזר, שחווה בעשורים האחרונים משברים אחדים בחייו ובקריירה כאחד, מבצע בזכותו קאמבק מרגש. גם צופים שלא מכירים את "דברים מוזרים" - שמנפצת שיאי צפייה בנטפליקס - מתוודעים בזכות "הלוויתן" לכישוריה ויכולותיה של סינק הממריאה.
עכשיו "הלוויתן" שוחה לעברנו ומגיע בסוף השבוע הקרוב לבתי הקולנוע בישראל. זהו עיבוד למחזהו האישי מאוד של סמואל ד. האנטר על צ'ארלי (פרייזר), מרצה לספרות אנגלית המסתגר במשכנו באיידהו ומלמד כתיבה אונליין. צ'ארלי שוקע בהרס עצמי אחרי שבן זוגו מת, ומוצא נחמה באוכל עד שלבסוף הוא מגיע למשקל-יתר המהווה סכנה לחייו. אחרי שעבר אירוע לב, צ'ארלי חש שלא נותר לו זמן רב לחיות, ומחליט לחדש את הקשר עם בתו המתבגרת, אלי (בגילומה של סינק), אותה לא ראה הרבה שנים. אלי המתנכרת זועמת על אביה מאחר שנטש אותה ואת אמא שלה לטובת גבר, לפני שמונה שנים. בסביבתו של צ'ארלי כולם מתנגדים לרעיון חידוש הקשר עם אלי, שעסוקה בלהשפיל את הסובבים, לזלזל ולהתנגד לכל דבר. גם אלי מצידה לא נלהבת מהרעיון.
צ'ארלי מציע לבתו את כל הכסף בחשבון הבנק שלו, בתקווה שכך תשתכנע לבלות איתו ללא ידיעת אימה. אלי מסכימה, אבל רק אם צ'ארלי יעזור לה לשכתב חיבור לבית הספר. בזכות עסקת החבילה הזאת - הקשר מתחדש. "אלי היא מלכת המניפולציות", מעידה סינק. "בכל סצנה זוכים לעוד הצצה לתוכה והיא נפתחת עוד קצת. בסצנה הראשונה שבה היא רואה את צ׳ארלי, אחרי כל כך הרבה שנים של נתק, יש לה הרבה מה להגיד. אבא שלה הוא בן אדם שהיא אפילו לא מכירה והוא הפך למושא של רוע בראש שלה. אלי, שלא חוותה איזושהי אהבה או דאגה הורית מזה זמן רב, לא ציפתה לפגוש אדם שלמעשה כל כך אכפת לו ממנה. היא במיוחד לא ציפתה שאבא שעזב אותה יהיה כל כך אכפתי כלפיה. כל סצנה ביניהם הופכת להיות מעין קרב שבו היא מתגרה באביה, עד שהיא מבינה שהיא טועה - אבל היא לא רוצה לטעות, כי בדרך כלל היא לא טועה לגבי אנשים אחרים. ולמרות הכול יש טוב באלי. באמת שכן".
הבאת הרבה כעס לדמות, מאיפה זה בא?
"אלי כועסת, אבל בעומק ליבה היא בעיקר עצובה וכואבת, כך שהייתה לי הרבה אמפתיה כלפיה. אלי בעיקר רוצה שליטה - וכעס הוא הדרך היחידה שהיא מכירה להשיג את השליטה. ההשתלחויות הן צורת ההתמודדות שלה. ברגע שמתחילים לחשוב על הדברים מהזווית הזו, הכול נראה יותר הגיוני ויותר מוצדק - כשיודעים שהכעס הוא פשוט התגובה המותנית שלה כדי לחוש שליטה, בעיקר כשכל כך הרבה דברים בחיים שלה דווקא לא בשליטתה".
עבור סינק צילומי סרט תיאטרלי ואמנותי כמו "הלוויתן" היוו חידוש. "מעולם לא עשיתי סרט בסגנון הזה, כך שאני חושבת שזה הוסיף הרבה לחץ. דארן העניק לי הרבה ביטחון. זה גם היה טוב שהכרתי את ברנדן רק כצ׳ארלי, ולא ככוכב סרטי 'המומיה'. זה בדיוק מה שהיינו צריכים. מה שכל כך נפלא בדמויות שהמחזאי סמואל ד. האנטר יצר הוא שבכל אחת מהן אפשר למצוא משהו קטן מעצמך להזדהות איתו. בהתחלה אפשר לפטור את אלי בתור טינאייג'רית זועמת ומרושעת, אבל היא יותר מכך. יש באלי אינטליגנציה עמוקה ואיכות בוגרת, שאף אחד לפני צ'ארלי לא ראה בה. הפרויקט הזה הוא לגמרי נפרד ממה שאני עושה ב'דברים מוזרים'. חוויה שונה לגמרי. אני גאה ב'הלוויתן' בצורה אחרת לחלוטין מאיך שאני גאה ב'דברים מוזרים'".
פרייזר שופע סופרלטיבים על סינק, ומתרשם מהאיכויות שלה. "סיידי הביאה לתפקיד שפע יכולות, שעוד לא ראיתי במהלך הקריירה שלי", הוא מחמיא. "אחרי שראיתי את סיידי נועצת מבט במפלצת ממש מפחידה ב'דברים מוזרים' והיא הייתה מצוינת בזה, ידעתי שהיא תתאים לתפקיד. ראיתי גם את המבט הזה מקרוב, בעיניים של סיידי, והוא בהחלט מפחיד... באודישן שעשינו יחד ל'הלוויתן' הייתה בינינו כימיה נהדרת. אם לא הייתה בינינו את כימיה הזו, אני די בטוח שלא היינו עושים את הסרט. הכישרון של סיידי כל כך בולט, שאני בטוח שנראה אותה עוד הרבה בשנים הקרובות". ארונופסקי מסכים איתו. "סיידי היא השחקנית החדשה האהובה עליי", הוא מנמק את הבחירה בה. "באודישן חוויתי צמרמורות ברגע שברנדן וסיידי היו באינטראקציה".
"לא חשבתי שאקבל כזו הזדמנות"
סינק נולדה בעיר קטנה בטקסס לאב מאמן פוטבול ואם מורה למתמטיקה. יש לה שלושה אחים מבוגרים ממנה ואחות קטנה. אחרי שסינק שיחקה עם אחד האחים בשחזור קטעים מ"היי סקול מיוזיקל", אמא שלה החליטה לשלוח את בתה הרעשנית וחובבת תשומת הלב לשיעורי משחק. בגיל שבע סינק כבר הופיעה בתיאטרון קהילתי. מהר למדי היא הגיעה לברודווי ובין היתר הופיעה בתפקיד ראשי במחזמר "אנני" ("מאז אני לא יכולה לשמוע יותר את שירי המחזמר"), ושיחקה לצד הלן מירן ב-The Audience. הופעתה הטלוויזיונית הראשונה הייתה באחד מפרקי הסדרה המעולה "האמריקאים" (2013) ומאז נראתה בסדרות נוספות, כולל בפרקים אחדים של American Odyssey. בקולנוע חזינו בה לצד נעמי ווטס וליב שרייבר בסרט "רוקי: הסיפור האמיתי" על המתאגרף שהעניק לסטאלון את ההשראה לסרטי "רוקי", בדרמה "טירת הזכוכית", בשני סרטי "רחוב הפחד" בנטפליקס וב-All to Well - סרטה הקצר של טיילור סוויפט ("זו הייתה חוויה ביזארית ומסעירה").
הפריצה הגדולה התרחשה, כאמור, כשסינק הצטרפה לעונה השנייה של אחת הסדרות הכי נצפות של נטפליקס - "דברים מוזרים". הסדרה המתרחשת בהוקינס, עיירה קטנה באינדיאנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, משלבת אימה ונוסטלגיה והשפעות מסרטי התבגרות של יוצרים כמו סטיבן ספילברג, סטיבן קינג ומסרטי אימה נוסח ג'ון קרפנטר. סינק מגלמת בסדרה את מקסין "מקס" מייפילד, שעוברת להוקינס מקליפורניה עם משפחתה, כולל אחיה החורג בילי האלים והמתעלל. בהמשך היא הופכת לבת הזוג של לוקאס, שגם הוא חבר בחבורה שיוצאת להילחם במפלצות. בריאיון שהעניקה למגזין W, סינק התוודתה שהנשיקה הראשונה שלה הייתה בצילומים עם קיילב מק'לאפלין, שמגלם את לוקאס. "שנינו היינו נבוכים, אבל זה היה גם מצחיק כי כל החברים שלנו עמדו מסביב וכל הניצבים, האורות והמוזיקה. צילומי הנשיקה היו מורטי עצבים בזמנו, אבל כשאני מסתכלת לאחור, אני יכולה לצחוק עליהם עכשיו".
כמן כן, מקס נוהגת להקשיב לקייט בוש בווקמן שלה בריפיט. בזכות Running Up That Hill - אחד השירים המפורסמים של הזמרת-יוצרת הבריטית קייט בוש - חייה של מקס אף ניצלים. הלהיט כבש מחדש את המצעדים ודורות חדשים גילו באמצעות הסדרה את האמנית. בוש מצידה הודתה למעריצים הצעירים, שהעניקו לו חיים מחודשים. בדיעבד התברר כי האחים מאט ורוס דאפר, יוצרי הסדרה, זממו למעשה לחסל את מקס בפרק החותם את העונה הרביעית, אבל הם התחרטו ובסופו של דבר מקס לא מצאה את מותה בעימות מול וקנה - הנבל הראשי של הסדרה, אלא הגיעה משותקת, עיוורת ובתרדמת לבית חולים, אחרי שהוא שבר את צלעותיה ופגע בראייתה. "רצינו לסיים עם יותר סימני שאלה", הסבירו השניים.
אם כן, התבקש לשאול את סינק אם היא מוכנה לגלות לנו מה יקרה למקס בעונה החמישית. "אין לי מושג מה יקרה למקס בעונה החמישית", מתעקשת סינק. "גם אני אשמח לדעת מה יקרה לה, בהתחשב באיך שהסתיימה העונה הרביעית. מעניין אם מקס תתעורר ותעזוב את הוקינס. היא חכמה מכדי להישאר שם. מצד שני, היא נאמנה. אז אין לדעת. בינתיים היוצרים מסתירים ממני ושומרים את העלילה בסוד. בטוח שהעונה הזאת תהיה מאוד רגשית ואני מאוד נרגשת לקראתה".
לכתבות נוספות בנושא:
יש לך הסבר להצלחה העצומה של "דברים מוזרים"?
"בגלל שהסדרה מספקת פנטזיה כיפית ומבדרת, זוהי בריחה נהדרת מהמציאות. היא גם עשויה מצוין".
הודות להופעתה של סינק ב"דברים מוזרים", הסטייל השיקי-קולי נטול המאמץ שגיבשה (באינסטגרם צץ חשבון בשם "הסטייל של סיידי"), ובזכות פעילותה כשגרירה למען טבעונות וזכויות בעלי חיים (היא הפכה לטבעונית בעקבות מפגש עם השחקן וודי הארלסון) - היא הוצבה ברשימות בסגנון "הצעירים המבטיחים" של "טיים" ו"פורבס". כאייקון אופנה, סינק גם מככבת על לא מעט שערים של מגזינים נחשבים וכמובן חורכת את השטיחים האדומים עם יצירות של מיטב המעצבים ובתי האופנה.
איך את מתמודדת עם הפרסום והתהילה שמתרגשים עליך?
"אני לא יודעת. אני לא ממש חושבת על זה הרבה. להצטרף בשלב מאוחר לסדרה נהדרת כמו 'דברים מוזרים' ועדיין לקבל קו עלילה ממש מוצלח, זה מאוד סיפק אותי. לא חשבתי שאקבל כזו הזדמנות. כשאני על הסט, אני מתמקדת בעבודה - זה תמיד הדבר הכי חשוב מבחינתי. אני לא אשכח את הפעם הראשונה שלי ב'קומיק-קון' – להגיע עם סדרה שיש לה בסיס מעריצים ומעריצות כל כך נרחב זה ללא ספק היה דבר מאיים. פתאום להיזרק לתוך העולם הזה, זה היה סוריאליסטי מבחינתי. מאז בכל פעם שאני מגיעה לכנס של מעריצים אני בהלם. זה עדיין מרגיש כאילו זה היום הראשון שלי", אומרת סינק ופורצת בצחוק. "עברתי עד עכשיו בחיי מסע מטורף ויש עוד המון אנשים אליהם אני נושאת עיניים ורוצה לעבוד איתם".