השחקן זוכה פרס ישראל חיים טופול, אשר היה מזוהה עם תפקידיו ב"סאלח שבתי" והמחזמר "כנר על הגג", הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ קבוצת שילר. מוקדם יותר הבוקר (ו') נערך טקס האשכבה לזכרו בתיאטרון הקאמרי, שם הוצב ארונו של השחקן המנוח על מנת שהקהל הרחב יוכל להגיע ולחלוק לו כבוד אחרון.
טרם הלווייתו של טופול, בתו עדי אמרה ל-ynet: "אנחנו כמו כולם, מת לנו אבא. זהו. הוא היה אבא וסבא ובעל וכמו כולם - לכל אחד מת הטופול שלו. זה ממש מדהים שכולם מרגישים שהוא שלהם - והוא היה באמת. כשאנשים פנו אליו היה לו ברור מאליו שכולם אותו דבר וכולם ביחד". ההלוויה נפתחה בקריאת קדיש של שלושת ילדיו ולאחר מכן השחקן מוטי גלעדי הקריא את "אל מלא רחמים". בהמשך הושמע השיר "הליכה לקיסריה" כשכל הנוכחים הצטרפו בשירה.
בנו עומר ספד לו בדמעות. "אבא, כל מה שעשינו היה בשבילך. אתה משוחרר עשית את הכי טוב שיכולת תמיד. אתה יורד מהמשמרת, תודה לך על הכול, תודה לכל מי שבא. כבוד גדול. יאללה מסיבה", סיים בחיוך.
הנוכחים בלוויית חיים טופול שרים "הליכה לקיסריה"
(צילום איה חיות)
כאמור, מוקדם יותר היום נערך טקס האשכבה ואליו הגיעו בין היתר איילת זורר, גיא מרוז, דב רייזר, מוטי גלעדי, ניצה שאול, נירה רבינוביץ, יעקב בודו, שלמה וישינסקי, לבנה פינקלשטיין, איה גרניט שבא (בתה של זהרירה חריפאי), מנכ"לית תיאטרון גשר לנה קריינדלין, כמו גם ילדיו של אפרים קישון.
רבקה מיכאלי סופדת לחיים טופול בטקס האשכבה בקאמרי
(צילום: שמוליק דודפור)
הטקס נפתח עם השיר "היה לי חבר היה לי אח" שנכתב יורם טהרלב המנוח, ובוצע על ידי דורית ראובני, ששרה בהמשך גם את "אלעד ירד אל הירדן". "תראו איזה פסטיבל, זה באמת לכבודו, מגיע לו - עם כמות הדברים שהוא עשה והתרומה שלו והכול. זה מפגן של אהבה ואהדה שהוא זכה לה בזכות", אמר בנו עומר ל-ynet. "עכשיו אנחנו בהמולה ובאדמינסטרציות וכל זה. אבל נשב בשבת כל המשפחה, להיות סביבו. ולא נעים לי להגיד אבל זה כיף, ההתכנסות הזאת סביבו - הוא היה שמח".
"טוב, אבא, הבנו, יאללה צא", ספדה בהומור בתו עדי. "זה ממש לא הגיוני. אבל אני חייבת להגיד שכל מה שנאמר עליו מדהים, והקבלה של האהבה מכולם. נוהגים לצרף לשמות התואר 'השחקן' חיים טופול, אבל האמת היא שהוא היה אדם ברוך כישרונות, כך שהתואר הזה אינו משקף כראוי את מהותו. הוא היה שחקן וזמר, ומשורר, וסופר, ומאייר, ופסל, וממציא, ויזם, ופילנתרופ, ופרפקציוניסט בכל אחד מהתחומים הללו, ולמרות כל זאת הצליח להישאר אדם נחמד ואהוב. אבל הוא הכי הצטיין בלהיות הבן והאח והבעל, ואחר כך האבא ומאוחר יותר הסבא הכי טוב בעולם. הוא היה איש שהשריש בנו את מורשתו ואת התרבות הייחודית שגורמים לכולנו לשאוף להיות כמוהו - ישראלים חמים, רגישים ושוחרי הומור. מדהים לראות איך הוא נגע בכל כך הרבה אנשים שלוקחים את לכתו מאיתנו לגמרי אישית, וגורמים לנו להרגיש שלמרות הכול אנחנו באמת משפחה אחת גדולה".
"אנו נפרדים היום מאחד מענקי עולם התרבות. חיים, זכרו לברכה, היה שחקן שהותיר על כולנו חותם", ספד לו שר התרבות מיקי זוהר, שניצל את הבמה גם כדי להתייחס למחאות נגד המהפכה המשפטית, כשבקהל נשמעו כמה הערות ביניים. "מעבר להיותו שחקן, זמר, סופר, משורר וצייר, לחיים הייתה אכפתיות אמיתית מהמתרחש בעם ישראל. עליו נאמר 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא'. היה ללא ספק הישראלי היפה. אין ספק שחיים היה רוצה לראות את כולנו מאוחדים, מצליחים לדבר אחד עם השני, להקשיב ולהגיע להסכמות. זה אפשרי וזה הכרחי על מנת שנוכל לשמור על הבית של כולנו, זה מה שחיים היה רוצה. אל לנו לשכוח שכולנו אחים וכולנו אוהבים את המדינה היפה הזו. שכולנו נזכה להיות חפצי חיים בדיוק כמו חיים טופול".
שר התרבות מיקי זוהר סופד לחיים טופול בטקס האשכבה בקאמרי
(צילום: שמוליק דודפור)
"בוקר עצוב לכולם. זה מוזר, אני עומדת פה ואני רוצה להגיד לטופול שגדול ממני רק בשנתיים - חיים גדלתי עליך", ספדה לו רבקה מיכאלי. "שרמנטי, מושך, מקסים, שובה לב - זה ידעת מיד כשפגשת אותו, ועל המצע הזה נערמו כל המעלות האחרות. אתמול נזכרתי בטופול, כוכב להקת הנח"ל, מפקד רציני שיודע להיות שטותניק. אני זכיתי לעבוד עם טופול וגליה במהדורת כיס של 'היה היו זמנים'. באמת אני מוכרחה להודות שהוא הימני הכי מענטש שהכרתי. דווקא לו קורה הסיוט הנורא שכל מי שהיה אי פעם על במה מפחד ממנו - בלקאאוט. וטופול חטף את הבלקאאוט של החיים, לאט לאט נגרעו לו מילותיו, וכך נפרדו ממנו גליה והילדים, כל אוהביו ומכריו בארץ ובעולם. טופול היה בטופ, תמיד תמיד על גג העולם, נוח בשלום, להתראות".
"אתה שומע חיים? אז באו אליי הבוקר, אמרו לי שאני אגיד דברים. אתה מאמין שאני יכול להגיד כמה מילים עליך? זה מצחיק", פנה אליו השחקן וחברו הטוב גבי עמרני. "אני בטוח שגם אתה צוחק. מה אני יכול להגיד על חיים? זה שאמרו עליו כל כך הרבה דברים. כל כך הרבה מתנות שהוא הביא לארץ - הכבוד, הוא כל כך אהב את כל ההצגות. מה אני יכול להוסיף? אפשר להוסיף המון.
"בלהקת הנחל, בבצל ירוק, כל המקומות האלה…זה מה שאנחנו מקבלים בתקופה הנהדרת הזאת שהיינו עם טופול. אני יודע ששנינו אהבנו שיר אחד - 'הוא לא ידע את שמה' - ומתנו על השיר הזה. אני קיבלתי לשיר את השיר הזה ולו היה רעיון אחר, הוא עשה כוריאוגרפיה אחרת. אני יוצא לבמה, החבר'ה מסתדרים מאחורי ואני מתחיל לשיר עם המוזיקה. וזאת כוראוגרפיה חדשה כי הדבר הזה שיגע אותנו כל הזמן, והפנו אלינו אצבעות, שאלו מה זה הדבר הזה, איך אפשר לשיר שיר כל כך רומנטי עם כוריאוגרפיה כזו? וזה היה חיים. חיים, אתה הולך מאיתנו אבל אתה משאיר לנו המון. אז אנחנו נשארים עם אותה כמות של חוויות, ונזכה לעוד חוויות שנספר הלאה והלאה, ואיך אמר הבלונדיני עם העיניים הכחולות? סלמאת חבר. סלמאת".
אחריו עלה וספד לו אורי סלונים, מי שהיה במשך שנים יו"ר וראייטי ישראל. לבקשתו, כל יושבי האולם קמו על רגליהם, מחאו כפיים לזכרו של טופול, בסטנדינג אוביישן אחרון "כמו שהוא אהב", לדבריו של סלונים.
בהמשך עלה לבמה עודד קוטלר וספד לו ארוכות. "משפחת טופול היקרה, תראו, אין זה עניין של מה בכך לעמוד כאן הבוקר או בכלל עם דברי הספד לבן גילך, לבן דורך, שאולי יותר מרבים אחרים בצד היותו אדם מיוחד במינו, כישרון גדול ואהוב על ידי לא פחות מאשר מיליוני בני אדם ברחבי העולם", הוא אמר. "הוא גם מייצר ומייצג עבור אותו עולם שהעריץ אותו את ישראל, מולדתו של היהודי החדש. חיים טופול היה גם בשבילי, ונדמה שעודנו, האדם שגר מעבר לרחוב מגוריי בשכונה, אני בריינס פינת פרישמן, ואתם הטופולים בדב הוז פינת פרישמן. היה גם טופול חוץ מחבר לשכונה אם אפשר להגיד ככה, היה בן העולם הגדול שאליו פרץ כמעט מבלי שהתכוון לכך. בכוח כישרונו הגדול. בכוח הזה הוא כבש את כל העולם. יותר מהרבה הרבה פוליטיקאים. הרבה יותר. אני ראיתי אותו, ראיתי אותו לרגעים פה ושם גם ללא הישראליות היפה החבוטה על פניו כשהוא עם עצמו, לבדו, חשוף מבלי שרצה בכך אולי. והבנתי שהגורל בחר עבור כולנו, ידידיו האישיים וקהליו הרבים - הציבור הרחב כמו שאומרים - את האיש הנכון.
עודד קוטלר סופד לחיים טופול בטקס האשכבה בקאמרי
(צילום: שמוליק דודפור)
"הכישרון של טופול היה בוודאי ברור ומקובל על כל מי שראה אותו. אבל הוא גם נעטף בכריזמה ענקית, זו תכונתם של מתי מעט. הוא והכישרון והכריזמה הגיעו שלובים יחדיו לחזרות כל בוקר, לא שהוא שומר את זה רק לבמה, הוא היה מקסים את כולם. טופול המופגן הסתיר היטב גם את טופול הצנוע. היה לו גם את זה. ואסיר התודה על המתנות שהעולם העניק לו. גם גאה, גם צנוע. קומפילציה לא פשוטה. קיבל בשמחת חיים את מה שהגורל קבע עבורו אבל ידע גם להחזיר לעולם אהבה ומחויבות ורמת נתינה ללא פשרות. טופול אולי הלך לעולמו, אבל חיים יישאר איתנו בצרור חיינו".
השחקן חיים טופול, שלנצח ייזכר כסלאח מ"סאלח שבתי" וכן כטוביה החולב במחזמר "כנר על הגג", הלך אמש (ה') לעולמו בגיל 87. טופול, שאובחן לפני מספר שנים עם מחלת האלצהיימר, נפטר בביתו שבתל אביב בחיק משפחתו. במרוצת השנים, טופול כיכב בעשרות סרטים והיה מועמד לפרסי האוסקר והטוני, וכמו כן, זכה בשני פרסי גלובוס הזהב. בשנת 2015 זכה טופול בפרס ישראל, ומלבד עבודתו כשחקן וזמר הוא גם היה סופר, משורר וצייר. הוא הותיר אחריו את אשתו, גליה, ושלושת ילדיהם - ענת, עדי ועומר.
