בהתחלה זה נראה כמו עוד ליטוף עתיר טסטוסטרון על אחת מחומות יריחו האחרונות של הגאווה הישראלית, סיירת מטכ"ל. עוד דוקו עם מוזיקה דרמטית (ברגעי המתח) ונוגה (כשעצוב) על מבצעים חשאיים בעורף האויב, על גיבורי ישראל שהישירו מבט אל הסכנה. עוד התרפקות אחרונה על נוסטלגיה צבאית, לפני שהיא מפנה את מקומה לטובת מודיעין דיגיטלי מעדות הסייבר של צעירים שקדנים בממר"ם. הדיווחים ששזורים בז'רגון הצבאי, ההתפעמות מגילויי האומץ ומההילה שהקיפה את אנשי "היחידה". אבל לאט לאט הולכת ומתבהרת התמונה.
"סיירת מטכ"ל", הדוקו של עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי, יוצאי "עובדה", הוא לא עוד האדרה עיוורת מהערצה, אלא דווקא סיקור מעמיק וחשבון נפש של היחידה דרך המשברים, הכישלונות וטעויות האנוש. תיאור של אנשים ששוב ושוב לימדו אותם שהם יכולים לעשות הכול ולגבור על הטבע האנושי. "אתה חייב להיות יהיר כדי ללכת על הקצה", אומר ארז מלצר, בוגר הסיירת שהתראיין לסדרה. הסדרה חוזרת למקומות שבהם היהירות של סיירת מטכ"ל וחייליה גבתה מחיר, בחיים וגם בנפש, ועושה את זה עם הרבה אמפתיה ולב פתוח.
לביקורות נוספות:
במשך שנתיים עבדו אסנהיים וטוקטלי על "סיירת מטכ"ל", ששודרה אתמול (א') ב- HOT8 ומחר ברשת. אסנהיים כתב לפני כעשור את הספר "צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל", על אסון צאלים ב', תאונת האימונים שבה נהרגו חמישה מחיילי הסיירת ועכשיו הוא וטוקטלי הולכים אחורה ובמשך ארבעה פרקים (ששלושה מתוכם נשלחו לביקורת) נכנסים לקרביים של "היחידה". החל מהקמתה ושמירתה בסוד, על ההעדפה העדתית שאפיינה את העשור הראשון לפעילותה (בהתחלה בני עדות המזרח, כדי שיוכלו להיטמע באוכלוסייה ערבית, אחר כך בני קיבוצים ומושבים, כי "בלילה כולם נראים אותו הדבר", כמו שאומר אחד המרואיינים), ועד לסקירה של כמה מבצעי מפתח שאפתניים של היחידה לאורך השנים.
בפרק הראשון מתוארת פעולה שתוכננה לעומק השטח הסורי, אבל נקטעה בשלב מוקדם עקב התהפכות של אחד מרכבי היחידה - תאונה שגבתה את חייו של אחד מחייליה, והסתיימה בנסיגה של הכוח חזרה לישראל. השני מוקדש ליוני נתניהו ובין היתר למבצע אנטבה, אבל גם מעמיק אל נבכי מצבו הנפשי של אחיו הבוגר של ראש הממשלה, והדיכאון שסבל ממנו. הפרק מתעכב על היכולות השנויות במחלוקת שלו כמפקד היחידה, ובפעם הראשונה נשמע גם קולם של מפקדי הצוותים שהביעו הסתייגות מהתפקיד שלו, ותכננו להעפיל עם המסר לדרגים גבוהים יותר, ממש ערב מבצע יונתן בו נהרג נתניהו. בפרק הזה מסוקר גם אסון מעלות ב- 1974, אירוע הטרור שבסיכולו הייתה היחידה מעורבת ושהסתיים ברצח של 22 תלמידים.
המרואיינים הרבים (כולם גברים, מכורח המציאות. הנשים הן הנשים השכולות שנותרו מאחור, האחיות, האימהות, בנות הזוג) הם מפקדי וחיילי היחידה בדימוס, מתוכם שלושה ראשי ממשלה – אהוד ברק, בנימין נתניהו ונפתלי בנט. אלו פורשים מול אסנהיים לא רק את הפרטים היבשים של המבצעים, אלא גם את הפחדים, החששות, הטראומות, המשברים, את הצד הפגיע של המורשת המפוארת והבלתי מנוצחת שמקבלת פתאום צביון אנושי. כך מתקבל מבט מפוכח על קו התפר שבין הפנטזיה למציאות. כל זה לא בא לומר ש"סיירת מטכ"ל" מוותרת על התצוגה ההרואית של האירועים והאנשים שהיא בוחנת, לפרקים היא לגמרי משדרת וייבים של סדרת אקשן עם אילוסטרציות והכרזות נחרצות, אבל היא בהחלט מאזנת אותם עם נכונות להישיר מבט גם לרגעים הפחות מחמיאים, ולפעמים אפילו קורצים בכוונה או שלא בכוונה לתקופתנו (נתניהו נשאל מה הדבר הראשון שהיה חושב עליו אם היה צריך לתכנן מבצע, והוא עונה "תוכנית המילוט").
בפרק השלישי זה כבר ברור: אסון צאלים ב', בו נהרגו חמישה מחיילי היחידה במהלך תרגול שנועד לדמות התנקשות בסדאם חוסיין (פעולה שכמובן לא יצאה לפועל מעולם) הוא הסיבה בעקבותיה הודתה ממשלת ישראל לראשונה באופן רשמי בקיומה של היחידה. סיפור מזעזע של אנשי הסיירת שנשלחו להציל כמה חיילים שהיו לכודים בשיא החרמון, שהלכו ואיבדו כוחות במהלך פילוס הדרך אבל גאוותם לא התירה להם לבקש סיוע, אפילו לאחר שאחד מהם שילם בחייו, עד שחולצו על ידי אותם חיילים שהיו אמורים לחלץ בעצמם. גברים בשנות חייהם המתקדמות יושבים במעגל, מדברים על הטראומה, דומעים, מכים על חטא, מתחרטים. לא בדיוק החומר ממנו מופקות אגדות צבאיות על עוצמה בלתי מנוצחת, אבל בהחלט החומר ממנו עשוי דוקו מעורר מחשבה ופוקח עיניים.
בשנתיים שעברו מאז החלו טוקטלי ואסנהיים לעבוד על הסדרה, כמו שמעידים הם עצמם, השתנתה ישראל מקצה לקצה. בשבוע האחרון התקיימה צעדת "אחים לנשק" - צעדת מחאה של מילואימניקים נגד הרפורמה המשפטית שיזמו בוגרי סיירת מטכ"ל. אבל ספק אם כל האימונים המפרכים, סדנאות השבי, התכנונים המוקדמים, המפורטים והיכולת האישית לדחיקת הגבול, תעזור ליוצאי הסיירת לדורותיה במאבק שלהם ברפורמה. עוד הוכחה לכך שהזמנים משתנים בזמן שאנחנו מדברים. ומצד שני, אם כבר חשבון נפש, לפחות שהטלוויזיה תהיה מצוינת.