צביקה פיק לא היה רק מלחין מחונן ומבצע נפלא, אלא גם אדם שמעולם לא חשש לומר את שעל לבו. הוא לא שמר שום דבר בבטן ולא פחד משום שאלה, אולי חוץ מכאלו על הגיל שלו.
אחרי שהלך לעולמו מוקדם יותר היום (א') בגיל 72, חזרנו למגוון ריאיונות מהשנים האחרונות בהם סיפר על תחילת הקריירה, הסכסוכים המתוקשרים, החלומות שלא הגשים וכמובן האירוע המוחי ששינה את חייו.
פרידה מצביקה פיק - סיקור נרחב:
"באפריל 2018 הייתה לי פגישה בלונדון בבוקר. הייתי צריך לחזור לישראל באותו יום וטסתי לארץ, טיסת לילה. הלכתי לישון במטוס. רגוע", הוא משחזר בריאיון מ-2020 ב"7 לילות". "פתאום הדיילת מעירה אותי ושואלת, 'אתה בסדר?' אמרתי לה, 'למה לא'. המשכתי לישון ואחרי כמה דקות מגיעה עוד פעם אליי הדיילת. 'צביקה, אתה בסדר?' אמרתי לה, 'למה?' והיא אומרת, 'לא יודעת, אבל יש סימנים שאתה לא ממש-ממש בטוב'".
"פתאום הטייס אומר ברמקול: 'יש מישהו במטוס שלא מרגיש טוב ואנחנו עוצרים את המטוס בווינה'. לא חשבתי שזה אני, כי אני הרגשתי שהכול רגיל. הטייס נחת בווינה, והגיע אמבולנס שלקח אותי לבית חולים קרוב, אף על פי שאני חשבתי שזה בכלל מיותר. שכבתי שם עד הבוקר, כלום לא קרה. פתאום בבוקר הרגשתי שקשה לי לדבר. בבת אחת, בלי סימנים מבחינתי. הבדיקות הראו שעברתי אירוע מוחי. אני שוכב שבוע, בייאוש, חושב איך פספסתי את כל ההופעות".
בריאיון שנערך שנה קודם לכן ב"7 לילות", נשאל פיק על התחושות באותם רגעים שבהם שמע את קרוביו מדברים אליו ללא היכולת להגיב. "הבנתי הכול, ולא יכולתי להגיד כלום. הפה לא שיתף פעולה".
אז בעצם היית כלוא בתוך הגוף שלך?
"קצת. יכולתי רק להראות להם תמונות ולהצביע. זה לא קל, זה לא מצחיק. זה קשה מאוד. ביום-יומיים הראשונים שכבתי ולא ידעתי מה עושים לי, רק חשבתי איך אני מבריא ואיך אני גומר עם זה. אחר כך הסתבר לי שזה לא יהיה קל. דרך ארוכה. יצאתי מבית חולים והתנהגתי כאילו שכלום לא קורה. אבל לאט-לאט, במשך שנה, כל יום יותר טוב, הרגל, היד, הכול מסתדר".
"אני לא בן אדם צנוע. אבל אני מסרב לבנות סביבי את המיתוס הזה של גיבור. עשרות אנשים כותבים לי כל יום, 'יא, איזה מקסים, איזה אמיץ', אני חושב שאין להם מספיק מידע על מה שקרה לי, כי אני בעצמי לא זוכר. אם אני הייתי יודע כל מה שקרה לי אולי הייתי יכול לשתף, אבל אני לא זוכר כלום. אני מקבל מכתבים מאנשים שעברו את זה גם, שרוצים לשמוע מה אני עושה, איך אני מטפל, לא אכפת לי ששואלים אותי, אבל השראה וזה? זה לא הייעוד שלי. אני עושה את זה בשבילי, ובשביל הילדים שלי. זה שאני למדתי לדבר שוב לא מוסיף לי שום דבר. אז למדתי את השפה מחדש, אז מה".
יכולת לנגן בשנה הזאת, לשיר?
"כן, זה פגע בצד של הדיבור, לא בצד של השירה. אבל לא היה לי איך לעבוד, אין לי כבר אולפן בבית. לא ניגנתי ולא הקלטתי. אבל שמעתי מוזיקה כל הזמן. זה כל מה שרציתי, לחזור להופיע, לנגן, מהר. שנה לשבת בבית בלי לראות אף אחד, בלי לעבוד. אני חשבתי שאני לא אוכל כבר".
אתה כמו בואי ופרינס. היקף העבודה שלך לא ייאמן.
"בואי ופרינס? שניהם מתו. אני פה. מה שמניע אותי זה הזמן, כמה שיותר לנצל זמן. חבל לרחם על עצמי. כשאני רואה שיש תוצאות למאמץ הזה שלי אני ממשיך, אני תמיד רוצה עוד יותר".
"במהלך שנתיים למדתי לדבר מחדש", הוא סיפר ל"7 לילות" ב-2020. "המוח עובד אותו דבר, אבל הפקודות בדרך לפה מתעכבות. אני לוקח את זה בצורה מתונה, לא חושב אם קשה לי או לא, רק שהצלחתי ללמוד מההתחלה. בתוך כל התהליך הזה קיבלתי המון אהבה, זה היה מאוד מרגש. בהתחלה זה אפילו היה מצמרר, התגובות. לא היה לי רגע שבו אמרתי, 'חזרתי לעצמי', אבל אני חושב שזה עוד יקרה. כשאני שר, הכול בא רגיל, כי זה צד אחר של המוח. אף פעם לא חשבתי שנגמרה לי הקריירה".
"אני שמעתי את זה, וזה לא מצא חן בעיניי", התייחס אז לשמועות על מותו. "אני גם מכיר את הטיפוס הזה שכתב שאני לא חי, זה רע מאוד. לא נורא, אצל הפולנים זה סגולה לחיים ארוכים. אין לי אכזבות ואין לי ציפיות. אי אפשר להפתיע אותי. זה לא יפה מה שאני הולך להגיד, משבע-שמונה בבוקר אני עסוק מאוד מאוד במוזיקה ובערב אני בהופעות, אין לי זמן אפילו דקה לחשוב על בני אדם. זה לא שווה את זה בכלל. זה פטנט לא רע, להיות עסוק. אנשים שמלכלכים, מה אני אעשה? האופי שלי ללכת הלאה, לא לנבור ולחפש בעבר. מה שהיה היה. אין זמן".
"במקום לשים לב לשירים, לעומק שלהם, המבקרים התרכזו בדברים הלא-חשובים"
ב-2013 סיפר ל"7 לילות" על השאיפה שלו שמעולם לא התגשמה: "הייתי מגיע ממועדוני להקות הקצב, מופיע באשדוד ואשקלון, אלפי אנשים - אבל ממש לא הייתי משלהם. אריק איינשטיין לא ביקש ממני מעולם שיר. מעולם לא דיבר איתי. לא הייתי בקליקה שלהם. שיר אחד לא לקחו ממני! ואני לא יודע למה. לא היה שום שיתוף פעולה. ונורא-נורא רציתי לעבוד איתם".
באותו ריאיון גם דיבר על המוות של הוריו: "חטפתי בומבה. מה זה בומבה! הפטירה של אבא שינתה את כל עולמי. אני לא יודע אם נעשיתי אדם יותר סגור, אבל הרבה יותר אחראי. ומאז שאמא שלי איננה, אני עושה את אותם הדברים - אבל החיים הפכו כמו אוכל בלי תבלינים".
"כשיצאו הלהיטים הראשונים שלי כבר הבנתי שהפכתי לכוכב ונהניתי מזה, אבל בהתחלה עדיין צחקו עליי, על התלבושות, על השיער. במקום לשים לב לשירים, לעומק שלהם, המבקרים נדבקו לתסרוקות, לבחורות, התרכזו בדברים הלא-חשובים", הוא נזכר בריאיון מ-2020. "לקח להם הרבה מאוד זמן להבין שמאחורי האיש הזה עם הבגדים הנוצצים, יש מנגינות טובות, ומתברר שעד היום הן פה. מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מאוד מהתדמית שבנו לי. אבל לא ראו את המוזיקה שמאחוריי. כששרתי 'מעלה מעלה' אמרו 'מה זה המילים האלה?'. אבל הנה, השיר נשאר, המבקרים פחות.
"לא נעלבתי מהמבקרים. הכלבים נובחים, השיירה עוברת. אני יודע להמשיך במה שאני עושה. אחרי 'דיווה', 'מרי לו' בהבימה ו'כוכב נולד' שעשיתי כשופט, כבר קיבלתי יותר פירגון גם מהברנז'ה, להבדיל מהקהל, שהיה איתי כל הזמן. לא הבנתי אף פעם את הפער העצום הזה. אני מגיע להופעות והקהל בהיסטריה, ובתקשורת המבקרים לועגים".
על הזכייה של "דיווה" באירוויזיון הוסיף: "מהרגע הראשון חשבתי שזה שיר מצוין, ואמרתי שאם הביצוע והעיבוד יהיו טובים, 'דיווה' יכול לזכות באירוויזיון. באנגליה, ההימורים שמו אותנו במקום עשירי גג, לא ספרו אותנו כמועמדים לזכייה. הרגשתי שזה מתאים לנו שלא ישימו לב, הייתי בטוח שהשיר יזכה מההתחלה. בחדר שבו מקבלים את האקרדיטציות לתחרות, שאלתי את הבחורה האחראית מ-BBC מאיפה עולים לבמה כשיש ניצחון. כולם צחקו, אולי חשבו שאני חי באיזה סרט, אבל אני חייכתי. אותה גברת באה כדי לקרוא לי לבמה כשהשיר ניצח.
"כסף מהשיר? הרווחתי, לא הרבה. אני מאוד אוהב את דנה אינטרנשיונל, למרות שהיו תקופות של מתחים בינינו, זה לא הגיע מהצד שלי. אני מקווה שזה מאחורינו. עכשיו אנחנו מדברים על לעשות עוד שירים".
ב-2011, מעט אחרי שעזב את שולחן השיפוט של "כוכב נולד", חשף פיק בריאיון ל"7 לילות" את הקשיים שעוברים עליו כיוצר: "מאוד מבאס הפער הזה בין הסטטוס שלך, במקום שבו אתה נמצא כאוטוריטה, כמוזיקאי, בכלל, עם כל ההישגים והקריירה לבין מה שקורה כשמוציאים שירים חדשים. הגעתי למצב שבו אני חושש לגבי הוצאת שירים חדשים בביצוע שלי. זה באמת די עצוב עבורי. חשבתי שאולי אני לא צריך להוציא שירים בביצוע שלי. לא הרגשתי ששירים חדשים בביצוע שלי יכולים להתקבל בכמות האהבה שהייתי רוצה שיתקבלו".
