במהלך 2023 עלו על המסכים שמונה סרטי גיבורי-על. ואלו שמות: "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה", "שהאזאם! 2: זעם האלים", "שומרי הגלקסיה: חלק 3", "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש", "הפלאש", "בלו ביטל", "המארוולס" ו"אקוומן 2: הממלכה האבודה". עכשיו, ברשותכם, שאלה: כמה משמונת הסרטים הללו היו טובים? כאילו, ממש טובים? עזבו, לא טובים, סבירים: כמה מהסרטים הללו לא גרמו לכם לשחרר אנחת ייאוש קלה ולהפטיר: "איףף, נראה לי שמיצינו את הז'אנר הזה סופית", בעודכם בודקים את הטלפון כדי לראות אם אולי תמצאו שם משהו מעניין יותר? למשל חתול שעושה משהו, טיפים לסידור יעיל של הארון או מתכון לבולונז פתיתים בסיר אחד?
התשובה ברורה למדי, לפחות עבור מי שצורך על דרך קבע את סרטי הז'אנר, ואולי לא רק עבורו: אחד. רק אחד מהסרטים הללו היה שווה את הזמן והמאמץ; רק אחד מהם היה יצירתי, מבדר ואפילו מסעיר באופן שמצדיק את הטרחה, ושמו של הסרט הזה הוא "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש". אז כן, גם החלק השלישי בסדרת סרטי "שומרי הגלקסיה" היה בסדר, בסך הכול, אולם הבשורה שהביא עמו הבמאי ג'יימס גאן לז'אנר המותש ב-2014, ב"שומרי הגלקסיה" הראשון, כבר איננה בשורה של ממש ב-2023, ולמרות רגעים טובים החלק השלישי לא ממש הפיח בו חיים חדשים.
בתחתית החבית הספציפית הזאת, שאין לה בכלל אמצע, מקובצים להם יחדיו שישה סרטים שבהיעדר מילה אחרת, ניתן לסווג כ"מחורבנים למדי, בואכה מחורבנים ממש". "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" היה דחוס, מבולבל ומרושל; "שהאזאם! 2: זעם האלים" היה מאולץ ומתאמץ והשכיח לחלוטין את חנו היחסי של הסרט הראשון; "הפלאש", כמו הכוכב שמגלם אותו (עזרא מילר הבלתי), היה, ובכן, בלתי; "בלו ביטל" היה...מישהו זוכר? לא? לא נורא; "המארוולס" היה ניסיון עצוב לנסות וללכוד משהו מאותו קסם נושן שאפיין את סרטי ה-MCU (היקום הקולנועי של מארוול) - שאלוהים יסלח להם על קטע השירה/מחול ששיבצו שם איפשהו (הבושה ניכרה היטב על פניה של כוכבת הסרט ברי לארסון) - ו"אקוומן 2: הממלכה האבודה" המטופש והמחופף שינמך את הישגיו היחסיים של קודמו המבדר והעניק לשנה האומללה כולה קבורת חמור ראויה.
"אקוומן 2: הממלכה האבודה" - טריילר
(באדיבות טוליפ אנטרטיימנט)
והקופות הגיבו בהתאם. "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" הפסיד כ-125 מיליון דולר לפי הדיווחים; "שאהאזם! 2" הרוויח 230 מיליון דולר פחות מקודמו; "הפלאש" נרשם כאחד מהכישלונות הגדולים ביותר של אולפני האחים וורנר עם הפסדים של כ-200 מיליון דולר; "המארוולס", שצפוי לרשום הפסד דומה, זכה בתואר העגום של הכישלון הגדול ביותר בדברי ימי ה- MCU, ו"אקוומן: הממלכה האבודה" אולי הצליח מעט יותר מ"המארוולס" בקופות, אולם הלך לאיבוד בדרך להביס את הישגי קודמו - כשהוא מפגר אחריו בהפרש של 740 מיליון דולר. לא נתפס.
אין לאן לברוח
בואו נעשה את זה פשוט ככל האפשר: 2024 הייתה שנה איומה לז'אנר סרטי גיבורי-העל, וזה לא שארבע השנים שקדמו לה היו טובות יותר. למעשה, תוכלו למנות על יד אחת את סרטי גיבורי-העל הראויים, או אפילו סמי-ראויים, שראינו בעת האחרונה. על כל "דוקטור סטריינג': בממדי הטירוף" משמח קיבלנו "בלאק אדם" מזופת; על כל "יחידת המתאבדים" מגניב קיבלנו "נצחיים" משמים. וזה לא שהעתיד הקרוב מבטיח במיוחד בכל הנוגע לסרטי גיבורי-על שווים: מתוך חמשת סרטי הז'אנר הצפויים במהלך השנה הקרובה, שניים נראים כמי שיכולים להצדיק את עצם קיומם ("דדפול 3" שמצוות בין ראיין ריינולדס ויו ג'קמן, ו"ג'וקר 2" בכיכובם של חואקין פיניקס וליידי גאגא), ושלושה, ובכן, יסיימו ככל הנראה בפח האשפה של ההיסטוריה הצלולוידית ("מאדאם ווב" עם דקוטה ג'ונסון, "קרייבן הצייד" בכיכובו של אהרון טיילור ג'ונסון, ו"ונום 3").
כן, הז'אנר בבעיה, והיא משמעותית. כולם יודעים את זה, כולם מדברים על זה, אבל אף אחד לא ממש יודע מה לעשות בקשר לזה. רמז ברור תמצאו בדבריו של הבמאי מת'יו ווהן ("קיק אס", "אקס-מן: ההתחלה"), שהתראיין השבוע לרגל קידום סרטו החדש "ארגייל", ואמר כי "דדפול 3" "יטלטל" את ה-MCU, וכי "ראיין ריינולדס ויו ג'קמן יצילו את כל היקום הקולנועי של מארוול". מעבר לציפייה שמעוררים דבריו של ווהן, יש בהן גם הודאה חד-משמעית בכך שהז'אנר חווה ימים קשים. הוא אומנם מתמקד בסרטי ה-MCU, ולא בכדי שכן עוד מאז "איירון מן" הראשון ב-2008 נושאת מארוול את נס תחייתו של ז'אנר גיבורי-העל, והיא זו שמשלה ביד רמה בסצנת הבלוקבאסטרים. אולם באותה מידה, יכול היה ווהן לומר שריינולדס, ג'קמן ו"דדפול 3" יצילו את יקום סרטי גיבורי-העל בכללותו, מכיוון שמארוול אכן נמצאת בשעת דחק - אך היא בהחלט לא לבד. גם די-סי המתפרקת/מתחדשת נמצאת איתה בסירה. ובסירה הזאת יש חור ענקי.
את המשבר הנוכחי בענף סרטי גיבורי-העל ניתן לייחס למספר סיבות, אולם רובן ככולן מסתעפות מהסיבה העיקרית לנפילתו של הז'אנר: אינפלציה. אין לאן לברוח - כבר שנים שאנו מוצפים בכמות מטורפת של יצירות העוסקות בגיבורי-על, גם על המסך הגדול וגם על הקטן. בעומס שכזה, ברור לחלוטין מדוע צונח רף האיכות של סרטי גיבורי-העל (כשאתה מבשל עשר מנות שונות בשעה, סביר להניח שלא הכול ייצא טעים) – וברור מדוע הסבלנות שלנו, הצופים, כבר פקעה. וזה מבלי לדבר על המחויבות ההולכת וגדלה שהיצירות הללו, המתרחשות במספר מציאויות חלופיות/יקומים מקבילים, דורשת מאיתנו. כדי להבין מה מתרחש ב"המארוולס", לצורך העניין, צריך הצופה להגיע כשהוא כבר יודע מה קרה בסרט "קפטן מארוול", ובסדרות "פלישה סודית" ו"מיס מארוול" – וזה עוד מעבר להיכרות הבסיסית הנדרשת עם הטיימליין של סרטי ה-MCU, וספציפית כל מה שקרה אחרי "הנוקמים: סוף המשחק". אבל באנו לראות סרט, לא סילבוס. למי יש כוח לכל זה? למי יש זמן?
שתי הענקיות של התחום – מארוול ודי-סי – ניצבות כרגע בפני אתגרים עצומים. פרויקט ה-MCU סובל קשות מאז שהסתיימה סאגת "הנוקמים" ותם עידן תאנוס, ולא מצליח למצוא את ידיו ואת רגליו. מעל לראשו של הנבל החדש שאמור היה למשול בסרטי ה-MCU הבאים, קאנג הכובש, עומד סימן שאלה מהבהב לאור הסתבכותו של השחקן שמגלם אותו, ג'ונתן מייג'ורס, אשר הורשע בתקיפת בת זוגו ואיבד את מקומו בזיכיון. במקביל, השתרשות הזיכיון לטלוויזיה לא הניבה את התוצאות הראויות, ועד כה סיפקה שלל סדרות נשכחות עם באזז מינימלי ("הפלקון וחייל החורף", "הוקאיי", "שי האלק", "אקו" ועונתה השנייה האיומה של "לוקי"). בדי-סי, לעומת זאת, ניצבים כרגע מול צומת דרכים קיומית: האם יצליחו ג'יימס גאן ופיטר ספרן, הבוסים החדשים של ה-DCEU (היקום הקולנועי של די-סי), במשימה ההרקוליאנית הניצבת מולם – לקושש את ה-DCEU מהריסותיו ולבנות אותו מחדש? הסרט הראשון במסגרת המיזם המחודש, "סופרמן: מורשת" שצפוי לצאת ב-2025, יבהיר את כוונותיהם ואת היתכנות ביצוען. בינתיים, די-סי ילקקו את הפצעים שהותירו "אקוומן: הממלכה האבודה" ו"הפלאש". אבל לפחות עוד יש סיכוי כלשהו, כי הבטחה לפינוי-בינוי נושאת בחובה פוטנציאל, להבדיל מבניין מוזנח שעומד בהריסותיו. רק צריך שהקבלן לא יפשל.
פתח תקווה. לא, לא העיר
זהו בסופו של דבר המפתח היחידי להצלת הז'אנר המדשדש – שהוא יספק לחובביו סרטים טובים יותר, סיפורים טובים יותר, כאלה שלא נשענים בכבדות על מולטי-יקומים סבוכים ומחונטרשים, תועפות של אפקטים ממחושבים שכבר לא מרשימים אף אחד, או הופעות אורח מפתיעות שאמורות לחלץ מהצופה "וואו!" אך מחלצות בעיקר Meh (כן, טרם סלחנו על פרצוף ה-CGI המעוות של ניקולס קייג' כסופרמן ב"הפלאש"). בשנים האחרונות נפוץ בקרב האנליסטים של הענף המושג Supehero fatigue, קרי: תשישות גיבורי-על, ופירושו הסבלנות ההולכת ופוחתת של הצופה לז'אנר העמוס. אבל ההצלחה של "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" ו"באטמן" (שיצא ב-2022 וגרף יותר מ-770 מיליון דולר) מוכיחה שהקהל לא מאס בז'אנר, אלא רק בסרטי הז'אנר שאינם מספיק טובים. זהו לא עניין של אינפלציה, אלא של תמורה.
5 צפייה בגלריה
יש עדיין סרטי גיבורי-על שמביאים קהל לקולנוע. מתוך "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
גם המספרים המידלדלים של צופי הקולנוע בשנים האחרונות, לאור מהפכת הסטרימינג וכמובן משבר הקורונה, אינם תירוץ הולם לשקיעת סרטי גיבורי-העל. תופעת "ברבנהיימר" המחישה השנה שעדיין יש קהל שינהר לבתי הקולנוע, שיצביע ברגליו, ובכיסו, כאשר מוגש לו פרויקט ראוי, עם סיפור ראוי, על המסך הגדול. ורבים מסרטי גיבורי-העל של השנים האחרונות – רובם, למעשה – פשוט לא עומדים בקריטריון הפשוט הזה. הם בונים על השעבוד של צופיהם לזיכיונות המתגלגלים שלהם, על הישגי העבר המרשימים שלהם, ועל כוח הקנייה האימתני שהפגין הז'אנר ב-15 השנים האחרונות. אך כפי שמגלים כעת ראשי האולפנים, לא לעולם חוסן.
"אנו חוזים בראגנרוק" – כך הגדירו בכתבה ב"ניו יורק טיימס" את העת הזאת של ז'אנר גיבורי-העל, כשהם מרפררים ל"תור: ראגנרוק" המוצלח מ-2017, אך גם למושג עצמו: "ראגנרוק", הקרב שיוביל לסוף העולם, לפי המיתולוגיה הנורדית. אולם לא מדובר בסוף מוחלט: לפי אותה מיתולוגיה, במהלך הקרב ימותו רבים מהמשתתפים והוא אכן ישמיד את מרבית העולם, אבל בסופו יוולד עולם חדש. אם כך, הרי שחובבי הז'אנר יכולים לקוות כי מדובר באנלוגיה מתאימה, ושמהריסות הקרב הניטש כעת על תשומת ליבם, זמנם וממונם, יוולד עולם חדש; עולם נטול "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" או "המארוולס", עולם שבו אנו לא נדרשים לחוות 124 דקות של ג'ייסון מומואה מתאמץ להיות מגניב ב"אקוומן: הממלכה האבודה" או רוכב על סוס ים ענקי; עולם שמכבד את שוכניו והאינטלקט שלהם, ומזיע כדי לספק להם סיפורים טובים יותר.
5 צפייה בגלריה
כן, זה ג'ייסון מומואה רוכב על סוס ים ענקי. מתוך "אקוומן 2: הממלכה האבודה"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיימנט)
אך יש גם אלטרנטיבה: אם הראגנרוק הספציפי הזה לא ייגמר באופן שמציעה המיתולוגיה הנורדית, וניוותר רק עם דם, אש ותמרות עשן במקום שבו משלו פעם תור, לוקי וחבריהם, הרי שהוואקום לא יישאר ריק זמן רב. בעוד שז'אנר גיבורי-העל בקולנוע נאבק על מנת למצוא מחדש את המוג'ו שלו, מתחממים על הקווים ז'אנרים אחרים, סרטים אחרים, שישמחו למלא את החלל.
בכתבה של "וראייטי" מנובמבר האחרון מעלה מבקר הקולנוע אואן גלייברמן חלופה לא מאוד משמחת לדומיננטיות של סרטי גיבורי-העל, בהיעדרם, ומצביע על סרטים המבוססים על משחקי מחשב כתחליף אפשרי. ההצלחה של "אנצ'רטד", "האחים סופר מריו" ו"חמישה לילות אצל פרדי" מדגימים שהוא צודק, וזוהי אכן אפשרות ברורה, שעולם הגיימינג המאסיבי יתפוס את מקום גיבורי-העל על מסך הקולנוע (בצייטגייסט התרבותי זה כבר קורה שנים). וזה, לטענת גלייברמן, יגרום לעידן של מארוול "להיראות כמו הרנסאנס האיטלקי", בהשוואה. אז זהו - אם נחזור לימי הביניים זה עליכם, ג'יימס גאן, פיטר ספרן, קווין פייגי (נשיא מארוול) והשאר. אנא, עשו כל מה שאתם רק יכולים. תודה.
