היא בת לעובדים זרים שהגיעו לישראל כדי לעבוד ולסייע למשפחתם בכלכלת הבית שמעבר לים: אז אמא שלה התחילה לעבוד כאופר ואבא שלה היה מטפל. הם הגיעו ארצה בנפרד, התאהבו כאן והביאו לעולם את קייסי זפטה, היום כבר בת 24 דוגמנית למידות גדולות שכיכבה בתוכנית "בואו לאכול איתי", ובקרוב על המסך הקטן שלכם בעונה החדשה של "הישרדות". בגיל חמש זפטה חוותה טראומה לא קטנה כשהרשויות בישראל גירשו את אביה, בטענה שהוא לא עומד בקריטריונים כדי להישאר ולהתגורר בארץ.
"כעסתי בעבר על המדינה", היא אומרת בגלוי בריאיון ל-ynet אבל מוסיפה התייחסות מפתיעה. "אבל קשה לי לכעוס היום. אני מאוד אוהב את המדינה, אני הכי ציונית בעולם. אני לא אומרת שמדינת ישראל גירשה את אבא שלי, זה לא שחור או לבן, אני בן אדם ולא איזה סוס שמסתכל רק ישר, אני מבינה את המערכת".
את מבינה את המערכת שגירשה את אבא שלך?
"בהתחלה כעסתי אבל זה כי אף אחד לא בא להסביר לי את הבירוקרטיה. ברגע שנהייתי מספיק חכמה להבין - מבחינתי אני לא מאשימה את המדינה ומבינה את הקנאיות ליהדות ולתושבי המדינה, זה משהו שהוא מובן לי היום. את הרעיון הכללי אני מבינה. זה תחום לגמרי אפור".
"הייתי סוגרת את הדלת של החדר ומדמיינת את החיים שאני רוצה"
זפטה התחברה מאוד לישראל וליהדות עד כדי שהחליטה להמיר את דתה ולהתגייר. את הילדות שלה היא העבירה בתל אביב תוך שלדבריה, היא "גידלה את עצמה".
איך ילדה מגדלת את עצמה?
"כדי להצליח לפרנס אותי ולעזור למשפחה שלה בפיליפינים, אמא שלי עבדה הרבה שעות, כבר שנים היא עובדת אצל אותה המשפחה ליד דיזינגוף סנטר. כשהייתי קטנה הייתי נוסעת איתה באוטובוס לבית הספר עם הילדים הכי עשירים בתל אביב, והייתי צריכה לחזור לבד, להכין לעצמי אוכל ולהיות לבד עד גיל שבע-שמונה. איך גידלתי את עצמי? ראיתי הרבה טלוויזיה, גם נפגשתי הרבה עם חברים וחברות וזה מה שהייתי עושה, אני חושבת שבשעות שהייתי לבד בבית, לא באמת הייתי לבד, עד גיל 15 גרנו בדירות שותפים".
מה זאת אומרת דירת שותפים?
"דירת שותפים במרכז תל אביב עם עוד שלוש משפחות. הייתי אמורה ללמוד בבית ספר בדרום תל אביב, ואמא שלי רשמה את הכתובת של המעסיקים שלה כדי שאוכל לקבל חינוך גבוה יותר. אבל בפועל שתבין, בחדר השינה היה לי מקרר ליד המיטה. הייתי סוגרת את הדלת של החדר ומדמיינת את החיים שאני רוצה שיהיו לי. הייתי חולמת. בוא נגיד שאם הייתי מספרת לקייסי בת ה-14 מה עשיתי מאז היא הייתה מתעלפת. זאת באמת פריבילגיה, אני גאה בעצמי, ועדיין אומרת שזאת רק ההתחלה".
מה היית חולמת?
"חלמתי שיהיה לי חדר משלי, חלמתי שאני אוכל לטוס מתי שאני רוצה. בזמנו הייתי צריכה לבקש רשות מהמדינה כדי לטוס. הפעם הראשונה שיצאתי מגבולות ישראל הייתה בגיל 17. חלמתי שאנשים יראו אותי ויתרשמו ממני. חלמתי שאני אוכל לקנות לעצמי מה שבא לי. כשהייתי מקבלת דמי כיס, הייתי הולכת לשינקין ומחפשת את הבגדים שישרתו אותי, כי תמיד הבנתי שאיך שאדם רואה אותך - זה משפיע על התחושות שלו לגבי הרושם שהותרתי. הבנתי שאיך שאני מציגה את עצמי - ככה ייפתחו לי דלתות".
"היו אומרים לי 'תרדי עוד עשרה קילו ואת מושלמת'"
אחרי שסיימה את בית הספר זפטה התגייסה לצה"ל, היא מספרת שלשירות הצבאי שלה בתור מאבחנת פסיכוטכנית הייתה השפעה גדולה על חייה - פנימית וחיצונית. "בעיית דימוי הגוף שלי החלה בצבא", היא מספרת, "שיקרתי לעצמי. יש לי נטיית השמנה ובחיים שלפני השירות הצבאי הייתי הולכת שש פעמים בשבוע בחדר כושר. לא הייתי יורדת מההליכון עד שלא הייתי שורפת אלף קלוריות, ואז כשהתגייסתי, נכנסתי למערכת מאוד תובענית. להיות מאבחנת פסיכוטכנית ביומיות היה מצריך ממני לקום כל יום ב-5:40 בבוקר ולחזור בשש בערב הביתה. זה שיבש לי את כל מה שבניתי מבחינת סדר היום. הייתי שומעת סיפורים מאוד קשים והפורקן היה האוכל, עליתי מאוד במשקל ובאותו זמן אכלתי את עצמי על זה".
בשלב הזה זפטה מתקשה לעצור את הדמעות כשהיא נזכרת בסיפורים מחייהם האישיים של המועמדים בפני גיוס לצבא. "לפני שהמועמד לגיוס נכנס לריאיון אתה מקבל עליו את כל הפרטים אבל כל הקטע הוא שאסור לך לרמוז שאתה יודע משהו עליו. תמיד היו נותנים לי לראיין את האנשים עם הסיפורים הכי קשים כי הייתה לי דרך להגיע ללב שלהם, הם ממש אהבו אותי. אתה רואה ילד שנראה כל כך יפה, מקסים וטוב ופתאום אתה שומע סיפורי זוועה שהוא עשה בבית שלו רק כדי לקבל יחס מההורים שלו. זה מזעזע אותי. אתה לא מבין איפה היו ההורים שלו. זה ממש קשה, בדיעבד אני מסתכלת עליהם ומבינה שזה לא אשמת הילדים ולא משנה מה שהם עשו. שמעתי סיפורים מאוד קשים שאנשים עשו ואני צריכה לגלות חמלה. זה היה קשה. לכן הפורקן שלי היה באוכל".
עוד במדור טלוויזיה:
זפטה מספרת כי בנוסף לקושי להכיל את הסיפורים הקשים - היא התמודדה עם הערות מהסביבה הקרובה שלה על המשקל שלה. "מאז שאני קטנה הייתי מקבלת ביקורת מהסביבה כי תמיד הייתי ילדה נאה, והיו אומרים לי 'תרדי עוד עשרה קילו ואת מושלמת'. ואלה תגובות שנשארות אצלך. זה יחד עם הסיפורים הקשים מהצבא גרמו לי לאכול בלילה, בלי שאף אחד רואה. שאף אחד לא ישפוט אותי, וכך עליתי המון במשקל".
התפקיד הצבאי שלה והעליה במשקל גרמו לזפטה להחליט לשנות את העולם במטר הרבוע שלה. "רבה זמן ניסיתי להבין מה התפקיד שלי בעולם", היא אומרת, "אמרתי שאני מפסיקה לחיות בשביל עצמי. אני עברתי חיים מאוד מלאים וברגע שאתה מבין שלמדת מכל הקושי ומכל הדברים שעברת ופיתחת לעצמך כלים אתה מבין שאתה לא חייב לעבור משהו קשה כדי לדעת את הדברים האלה. ואם אני יכולה לחסוך למישהו את הכאב, מבחינתי זה חשוב. מכל כאב לומדים לקח, כל מאורע קשה שקרה לנו בחיים - זה לקח. אתה צריך לתת לזה להרים אותך ולא להפיל. הרגשתי שזה התפקיד שלי- לעזור ולהשפיע. היום אני חיה את מי שאני. בעבר קיטלגתי את עצמי בתור דוגמנית פלאס-סייז למען דימוי גוף באינסטגרם, אבל זה ממש לא נכון וזה מאוד מיושן. היום אני לא מנופפת בדגל של ה'שמנה וטוב לה'. אני לא מדברת בסלוגנים. אני חיה את החיים שלי בביטחון ולובשת מה שאני רוצה".
אז איך העזרה שלך באה לידי ביטוי?
"כשהייתי צעירה הסתכלתי באתרים של הלבשה תחתונה ובחיים לא ראיתי מישהי שנראית כמוני - עם סימני מתיחה שלא יצאה כמו פוסטר של ויקטוריה סיקרט. אני מדגמנת רק כדי שבנות אחרות יגלשו באתרים האלה וירגישו נוח שיהיה להן את המקום. אני עושה את הדברים האלה, רוב האושיות באינסטגרם אלה בנות יפהפיות שהיופי שלהן נראה לא אמיתי, אין מישהי כמוני שעושה את הדברים האלה. אני שמחה שבילן הן מציירות תמונה מושלמת אבל לי בתור מתבגרת זה לא עזר. אני מקריבה את הפרטיות שלי ואת הזמן שלי בשביל שבנות כמוני ירגישו טוב יותר".
תקני אותי אם אני טועה, אבל את מקבלת כסף על עבודות הדוגמנות, לא? זה לא רק לשם שמיים.
"בהתחלה לא קיבלתי כסף. עבדתי מחמש בבוקר עד עשר בלילה במסעדה ואז הייתי מעלה סטורי. בהתחלה אף אחד לא מכיר אותך גם הכסף שאתה מקבל הוא פיצי. אני עבדתי קשה כדי להגיע למקום שאני נמצאת בו היום וזה מה שאני אוהבת לעשות במאה אחוז. אני חוויתי המון רוע ברשתות כשהשתתפתי ב'בואו לאכול איתי'".
זפטה זוכרת היטב את ההשתתפות שלה בתוכנית ששודרה בכאן 11, אחרי ששובצה בשבוע האירוחים עם אושרית, דיירת בדרום תל אביב שפועלת למען גירוש עובדים זרים, מה שגרם לעימותים בינה לבין זפטה. "ספגתי המון שנאה וגזענות ברשתות, לא הייתי מוכנה לזה בשום צורה. אני זוכרת שכתבו 'שתעוף מהארץ', והביטויים האלה רק הסלימו. לקח לי זמן להתאושש, ממש פחדתי על עצמי. קיבלתי את הכאפה שלי מהטלוויזיה. הרגשתי שהתגובות שקיבלתי היו נאצה וקשות מאוד. הן ממש גרמו לי לפחד לצאת מהבית. בגלל מה שקרה בבואו לאכול איתי איימו לי על החיים ולא יצאתי מהבית". כעת כאמור זפטה תשתתף בתוכנית גדולה בהרבה - "הישרדות" (רביעי ושבת, רשת).
אם זה מה שגרמה לך תוכנית נישתית יחסית - למה ללכת ל"הישרדות", שזאת אחת מהתוכניות הנצפות בישראל?
"כבר למדתי ממה שקרה ואני מוכנה לכל תרחיש. אני אגיד לך מה המשפט שתמיד עזר לי: 'אף פעם אל תיקח ביקורת מבן אדם שלא היית מבקש את עצתו'. אני קיבלתי כל כך הרבה וזה גרר אצלי תגובה חרדתית. היום אני חסינה יותר".
מה גרם לך ללכת ל"הישרדות"?
"האמת שלא רציתי ללכת ל'הישרדות', זאת יציאה מטורפת מאזור הנוחות. בגלל המשקל שלי לא הלכתי לים בשנים האחרונות, ואני גם בן אדם שאוהב את הנוחות שלו, אז כשחברים שלי שמעו שהשתתפתי בתוכנית הם היו בהלם. שבועיים לפני הטיסה של 'הישרדות' פנו אלי מההפקה ואמרתי לא. ואז הם אמרו לי תחשבי על זה. הלכתי לחברה הכי טובה שלי הביתה שאמא שלה מתעסק בנומרולוגיה והיא שאלה אם אני ארצה שאפתח לה בקלפים. שאלתי את הקלפים האם אני צריכה ללכת ל'הישרדות' ויצא שם שאני חייבת להשתתף ושזאת תהיה הצלחה מסחררת אז אמרתי פאק איט, והסכמתי".
כשעלית על בגד הים בהישרדות הרגשת ניצחון אישי?
"כששאלו אותי מההפקה איזה בגד ים אלבש באי - אמרתי ביקיני, ברור. אני זוכרת את החיוך של האדם ששאל אותי עד היום ומבחינתי זה המעט שאני יכולה לעשות. לבוא בתור אישה במידה 44 בפריים טיים ולהיות בביקיני - מבחינתי זה ניצחון ענק כי אני עושה את זה בשביל שאר הבנות שיראו את זה וירגישו בנוח ושלא ימנעו מעצמן ללכת לים כמו שאני נמנעתי. אני רוצה לנרמל את זה".
איזו קייסי נראה בהישרדות?
"אני לא יודעת, אני רק אחשוף שזה הולך להיות תהליך ענק בשבילי ומי שהולך לראות אותי יעבור איתי תהליך מטורף".
מה תעשי עם המיליון אם תזכי בו?
"אני רוצה לקנות דירה לאמא שלי, לשלוח כסף למשפחה שלי בפיליפינים, גם לאבא ולהשקיע את שאר הכסף".