צביקה יחזקאלי כועס, רושף, מתוסכל. גם החוזה היקר והנוצץ שקיבל ומעמד-העל בערוץ החדש שלו, i24NEWS, לא מסוגלים לרכך את הזעם. מבחינתו הוא ידע כל השנים, אמר, צעק, זעק. אנחנו אלה שבחרנו לא להקשיב. בריאיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "7 לילות" (וב-+ynet), מספר יחזקאלי מה דעתו על ההנהגה והצבא בישראל ולמה הוא ידע מה בדיוק הולך לקרות. "הטבח שעשה חמאס לא הפתיע אותי, אפילו לא איך. כשסינוואר הבטיח לאכול את הלבבות והכבדים של החיילים הישראלים, אני האמנתי לו. אני חושב שהימין הישראלי, ובראשו ראש הימין, אחראים לקונספציה עד למטה, כולל ראשי הצבא וראשי הקבינט. זה מתחיל מביבי, ועובר דרך גלנט וגנץ. ב-8 באוקטובר אמרתי: שחררו את כל האסירים הפלסטינים, כל עשרת האלפים שסינוואר רוצה, תמורת החטופים. לא להתחיל מלחמה. הרמטכ"ל שלנו לא מבין את מה שמסעודה משדרות מבינה ואת מה שמבין נהג מונית מתל אביב. אתה יודע למה? כי רחל מאופקים לא הייתה בהרווארד, לא מכרו לה שהם יבואו בפרחים. היא דיברה איתם איך שהם מבינים, לכן ניצלה. ערפאת אמר לי: 'לא יהיה כאן סוף סכסוך, זו רק המצאה שלכם'. כלומר, הם תמיד יילחמו פה".
יחזקאלי שהוציא שני ספרים שקשורים למלחמה: "אמרתי לכם - זה ג'יהאד" וספר קומיקס "השקט שלפני המבול', מספר גם על המשפט שאמר באולפן חדשות 13 בתחילת המלחמה, שלדעתו צריך להוריד מאה אלף עזתים. "באולפן אמרו לי שזה משפט בעייתי. רביב דרוקר אמר לי שקשה לו לשמוע את זה, גם גיא לרר התפלא עליי על הדברים, והוא אח. אז אני אומר: אני מבין שקשה לכם לשמוע את הדברים, אבל רק אני יכול להבין מה זה אפקט של מאה אלף הרוגים בעזה. תנשמו, ותבינו מה אני אומר. כל מי שהשתתף בטבח, תמך בטבח, היו גם מעגלים שניים ושלישיים בטבח - זה כבר מאות אלפים. לפי ההגדרות שלי, הם צריכים להיות מחוסלים. כמה הרגת עד היום בעזה? הם אומרים 38 אלף הרוגים. עשרת אלפים נעדרים, 80 אלף פצועים. אז פגעת יחד ביותר מ-100 אלף איש. זה עשה אפקט? לא. אם היית פוגע במספרים האלה בשבוע הראשון למלחמה, זה היה עושה את האפקט. אתה תראה שתגיע ליותר מהמספרים האלה בסוף".
בנוסף מספר הפרשן לענייני ערבים מדוע דמוקרטיה נתפסת כחולשה בעיני הערבים. "חברה דמוקרטית נתפסת במזרח התיכון כחלשה וכמצדיקה את האויב במובנים מסוימים. לדון על כן היה אונס לא היה אונס, כן היה טבח לא טבח, כן שמו ילדים בתנור או לא. אין לנו יכולת להגיע לכולם בפעולות חילוץ. הייתי מפעיל לחץ צבאי מאוד-מאוד כואב, מתמשך, כולל חטיפות בני משפחה של הנייה ודומיו, גם אם לא יזיז להם לכאורה, כדי לגרום להם לעשות עסקה. כל עסקה שתתבצע ללא הלחץ הצבאי לא תהיה שווה לנו. לא נחתמת עסקה כי חמאס לא באמת רוצה עכשיו עסקה. אנחנו לא על הצוואר שם.
"כשעזתי רואה סיוע הומניטרי, כשמחבל במזרח ירושלים רואה שבג"ץ קובע לא להרוס לו את הבית, כשמחבל דוקר חייל מג"ב, ומשפחתו או קרוביו מקבלים קצבת שארים אחרי שמחסלים אותו, זה בראש ובראשונה משדר לצד הערבי: תמשיכו, אתם צודקים. אצלנו זה ויכוח משפטי, וזה לא מעניין אותי. אותי מעניין איך אנחנו נראים בצד השני. משם זה נראה שישראל תומכת בטרור, מכילה את הטרור, טיפחה את הטרור באופן ההתנהגות שלה. ישראל נותנת כסף לאבו-מאזן, שנותן משכורות למחבלים רוצחים, עדיין".
עוד הוא מספר על ההחלטה לעבור ל-i24NEWS ועל ההחלטה מעוררת המחלוקת על מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13. "מה שנקרא, ברוך השם, קיבלתי החלטה טובה לעזוב בזמן הזה. בתקופה שלי בערוץ התחלפו סביב עשרה מנכ"לים בחדשות בערך ועוד עשרה של כל הערוץ, אז הספינה הזו מיטלטלת מהיום הראשון. מה שקרה במינוי הזה הוא כנראה ריאקציה של משהו, לא יודע מה. לחברים שלי יש שם עניין, זה סיפור לא פשוט, אבל באמת אומר לך, הכי שמח שאני כבר לא בתוך זה. לגבי יוליה? לא יודע מי החליט. לא מיתמם, אני לא מכיר לעומק את המהלך. אני מקווה בשביל החברים שלי שיגיעו להתייצבות".