יש מסורות חג שלא משתנות בארצות הברית בתקופת הכריסמס: הרחובות מתמלאים אורות מנצנצים, עצי אשוח מקושטים בבתים פרטיים מהודרים, גברים מזוקנים עוטים על עצמם מצנפת אדומה ומתחזים לסנטה קלאוס, וילדים דורשים מתנות - הפעם עם הצדקה. מסורת נוספת שקצת נעלמה בשנים האחרונות מהנוף הציבורי היא הספיישלים הטלוויזיוניים לחג המולד, מעין הפקות חד פעמיות שנשענות על הלהיטים הגדולים ביותר מבתי הקולנוע, ונוצרות מלכתחילה לכל המשפחה בשילוב הופעות אורח של ידוענים וקטעים מוזיקליים. ילידי שנות השבעים זוכרים עדיין את ספיישל "מלחמת הכוכבים" הידוע לשמצה מ-1978, שנצלב על ידי המבקרים והמעריצים בגין עלילתו השטותית (צ'ובקה ממהר לארוחת החג המשפחתית עם ידידו האן סולו). והנה, עכשיו מארוול מביאים למסך הקטן ספיישל כריסמס משלהם, בהשראת "שומרי הגלקסיה". שיהיה גם לדור ה-Z מה להשמיץ.
ההחלטה של מארוול לאשר את הפקת ספיישל החג של "שומרי הגלקסיה", שעלה בשישי בדיסני פלוס, נראית תמוהה בהתחשב בכך שהקונספט הזה מעולם לא נחשב להצלחה גדולה. בנוסף, הסרט בן 45 הדקות לא נהנה מאותם משאבים כבירים המוקצים לשוברי הקופות הגדולים של החברה. הוא צולם ברובו באולפן במדינת ג'ורג'יה, כשסצנות נוספות נלקחו מתוך צילומי "שומרי הגלקסיה 3" שעתיד לצאת באביב הקרוב. להיטי גיבורי העל של מארוול נשענים רבות על חזיונות ראווה, ורגעי אקשן מסעירים. אומנם יש בסרטים הללו גם עלילה ובדיחות מתוחכמות או שטותיות, אבל כוח המשיכה העיקרי הוא האריזה שלהם. ואילו במקרה זה, המתנה שמוענקת למעריצים דרך דיסני פלוס אינה ארוזה היטב מבחינת התוכן, וגם העטיפה לא מרהיבה ונוצצת דיה.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
למרות זאת, ובהתחשב בתנאים הלא מיטביים הללו, אפשר בכל זאת ליהנות מספיישל החג של "שומרי הגלקסיה" כמוצר טלוויזיוני קליל ולא מחייב שיכול לצורך העניין להתנגן ברקע בסלון הבית בעיצומה של סעודת החג המשפחתית. אין פה באמת עלילה או דמויות ולכן לא יקרה שום דבר אם מישהו יפספס פריט מידע, הלצה ארעית, או תפנית לא צפויה. ג'יימס גאן, הבמאי המוערך שעומד מאחורי פרנצ'ייז "שומרי הגלקסיה", מנצל את ההקשר החגיגי של הפרויקט, כמו גם היותו עומד בפני עצמו במנותק מהסרטים, כדי להשתעשע עם שלל קריצות לתרבות הפופולארית בה הוא מצוי: ליקום הקולנועי של מארוול ודמויותיו, וגם ליקום הקולנועי של המתחרים מ-DC קומיקס שבראשו הוא עומד החל מנובמבר השנה.
לעתים נראה שגאן פשוט משתמש בבמה שניתנה לו כדי לתת ביטוי לסרקזם הפרוע שלו וגם לחוש ההומור העצמי והשנון שלו (והרק לעיתים וולגרי), אותם למדנו להכיר בעבר בלהיטי "שומרי הגלקסיה" שהוביל בשם מארוול, הסרט "יחידת המתאבדים" שביים עבור DC קומיקס ושלוחתו הטלוויזיונית "פיסמייקר", וגם מהציוצים (הרק לעתיים וולגריים) שלו בטוויטר כמו זה שהביא להגלייתו הזמנית מדיסני. מכיוון שאין עלילה, או יומרות כלשהן לעשייה רצינית, אם יש פה סיכונים, הם נובעים מכך שגאן נוטה להיות שלוח רסן עם הבדיחות והעקיצות שלו. זה לא משהו שמשתלב באופן טבעי בגישת התכנים לכל המשפחה של דיסני פלוס, בטח לא במה שאמור להיות תוכנית מיוחדת לחג המולד. ואכן, הספיישל המדובר מכוון בעיקר לצופים מבוגרים עם קיבולת לציניות ערמומית ובוטה, לרוב על חשבון הדמויות הראשיות ולפעמים גם על סנטה קלאוס עצמו. לרגעים נדמה שהוא לא לועג לכל אלה, אלא לעצמו ולהפקה החגיגית הזו שקיבל עליו.
ומה עומד במרכז עלילת ההפקה החגיגית הנ"ל? היא יוצאת לדרך מתוך זיכרון ילדות טראומתי של פיטר קווייל (המוכר גם בכינוי "סטאר-לורד") שביקש לחגוג את כריסמס, וחזה במנטור שלו - יונדו , מכפיש את החג ומחרב את עץ האשוח שלו. התרחיש הזה מופיע באנימציה בתחילת הסרט, ומסופר לשומרי הגלקסיה על ידי קראגלין (בגילומו של שון גאן, אחיו של הבמאי). בניסיון לייצר עבור פיטר חוויה מתקנת לקראת חג המולד הבא עלינו לטובה, דראקס, מנטיס, ניבולה, גרוט ורוקט ראקון נפגשים בסתר כדי לטקס עצה. ההצעה הטובה ביותר שהצליחו להעלות על דעתם היא להעניק לחברם הטוב שי לחג מיוחד במינו: השחקן קווין בייקון. כוכב הקולנוע הוותיק שאחראי, בעקבות הופעותיו ב"פוטלוס" ו"יום שישי ה-13", לזכרונות חיוביים עבור פיטר מילדותו בכדור הארץ בשנות ה-80. המתנה הזאת מצריכה מסע ללוס אנג'לס, ודראקס ומנטיס נשלחים למשימה וחוצים אלפי שנות אור מכוכב הבית שלהם כל הדרך לשדרות הוליווד.
מרגע נחיתתם, הסרט מקבל ציביון אסוציאטיבי כשדראקס ומנטיס עוברים מסיטואציה לסיטואציה בעיר המלאכים כפי שהיא מוכרת לנו בני האדם, בהם גם בייקון עצמו. כשהם צועדים בשדרות הוליווד, הם נדהמים לגלות שקפטן אמריקה בין החיים, רק כדי לגלות שמדובר באחד מאותם חקיינים מחופשים בחוצות העיר. כמובן שגם הם נתפסים ככאלה על ידי העוברים ושבים מה שמזמן להם צילומי סלפי רבים. הם ממשיכים בחיפושים אחר בייקון ומגיעים למועדון גייז שבו הם שותים לשוכרה ורוקדים עם הקהל (במה שהיה יכול בתזמון הזה להיחשב כהצדעה לקורבנות הפיגוע במועדון הלהט"בים בקולורדו ספרינגס). בסוף הלילה הם מצליחים לאתר את הכוכב המבוקש ואחרי מאבק אלים עם שוטרים, חוטפים אותו בניגוד לרצונו (כאילו שרצונו משנה כשמנטיס מסוגלת לשטוף את מוחו). כל זאת כדי להגישו כמתנת כריסמס מפתיעה לפיטר, שלא מאוד שמח לקבל אותה.
כפי שאפשר להבין, עלילת ספיישל החג של "שומרי הגלקסיה" נטולת יומרות כלשהן בכל הנוגע לתחכום, מסתורין, דרמה או עומק. מלבד גילוי קשר משפחתי זניח, אין בה כל תרומה להקשר הכללי של היקום הקולנועי של מארוול. זה נראה כמו חלטורה מקרית שנשיא האולפנים, קווין פייגי, הזמין כדי לשעשע את הקהל של דיסני פלוס ולהנעים את זמנו, בבדיחות עם ובלי הקשר, בקריצות ובציטוטים ממרחבי התרבות הפופולארית (כולל אזכורים לבאטמן, שהוא כזכור גיבור על מהיקום המקביל של המתחרים מ-DC קומיקס), וגם בקטעים מוזיקליים שמספקים חברי להקת הרוק הוותיקה Old 97's שמלווים את בייקון כסולן בשיר הסיום. לא יהיה זה ספוילר גדול מדי לספר שבסופו של יום המבצע הוכתר בהצלחה לשביעות רצונם של כולם, אפילו נבולה המרירה כהרגלה. בדיעבד מסתבר שאף אחד לא גנב לפיטר את חג המולד. לא הגרינץ' ירוק הפרווה, וגם לא יונדו כחול העור.
ואם זה לא מספיק כדי להצדיק את הפקת המשדר, המפגש בין הכוכבים מאחורי "שומרי הגלקסיה" אמור לעשות זאת. העובדה שבייקון, כריס פראט (פיטר), דייב באטיסטה (דראקס), פום קלמנטייף (מנטיס), קארן מולן (נבולה) מצאו זמן בלו"ז הצפוף שלהם כדי להקדיש זמן להפקה. וין דיזל, ברדלי קופר ומייקל רוקר לא נדרשו להשתתף בצילומים עצמם אבל תרמו תרומה צנועה מאוד כמדבבים לשורות הספורות של גרוט, רוקט ראקון ויונדו (השחקנית קירה סדג'וויק, אשתו של בייקון, תורמת גם היא את קולה לרגע קל בתפקיד עצמה כשהיא מתקשרת בשיחה טרנס-גלקטית לשאול מתי בעלה מגיע לארוחת ערב, קצת כמו במקרה של צ'ובקה ואשתו). כל אלה התכנסו יחדיו כדי לחגוג את חג המולד, להעניק למעריצים מתנת כריסמס, ואולי בעצם זוהי מתנת הפרידה שלהם מג'יימס גאן שלכבודו הם הביאו את קווין בייקון, אבל גם את עצמם.