מעט מאוד אמנים ואמניות יכולים לספר לנכדים שלהם שבתוך שבוע אחד הם גם זכו בחמישה פרסי גראמי וגם הופיעו במחצית של הסופרבול לעיני יותר מ-100 מיליון צופים בארצות הברית לבדה, ועוד עשרות מיליונים ברחבי העולם. אבל מעט מאוד אמנים ואמניות הם קנדריק לאמאר, שכבר הופיע בסופרבול כחלק מהסופר-גרופ של ד"ר דרה וסנופ דוג לפני שלוש שנים. הפעם הוא היה מסמר הערב וכל שנותר היה לשלוף את הפטישים.
הכותרת
כך הפך הסופרבול לאובססיה אמריקנית ובינלאומית | ניר צדוק
22:12
אלא שלאמאר רחוק מלהיות עשוי מהחומרים הקלאסים של מופע המחצית בסופרבול: הוא ראפר מבריק ופורץ דרך, אבל רחוק מלהיות שואו-מן כמיטב המסורת של הפורמט. יש לו להיטים רבים, אחד מהם יצא רק בשנה שעברה, אבל רובם נאמנים לקוד הנוקשה של הראפ מהווסט-קוסט, סטרייט אאוטה קומפטון. ובעיקר, לאמאר רואה בעצמו אנדרדוג שחייב תמיד להילחם בכוחות גדולים ומרושעים כדי להצדיק את מקומו בקדמת הבמה: זה קצת קשה כשאתה נבחר להיות המופע המרכזי באירוע הבידור הגדול בעולם, כשמוגולים כמו פול מקרטני, טיילור סוויפט וג'יי זי הם רק הצופים בהצגה שלך.
נדמה שזאת אחת הסיבות לליהוק המפתיע של סמואל ל. ג'קסון בתור הדוד סם, שהתגרה בלאמאר בין השירים וכביכול סיפק את הדלק הדרוש לו על מנת להיטען. גם במעמד הכי אמריקני שיש, לאמאר התעקש להראות שהוא זה לא בהכרח "אמריקה": לה יש ציפיות מסוימות ממנו והוא יתעקש לא למלא אחריהן בקפדנות. העובדה שגם ההצגה הזאת היא חלק מהמכונה לא מפריעה לו: קוראים לו קנדריק לאמאר והוא יאכל את העוגה וגם ידמיין שהיא נשארת שלמה.
בעוד שלאמאר הוא כאמור לא הפרפורמר האידיאלי למופע המחצית – ונדמה שהכוריאוגרפים של המופע הבינו את מגבלותיו של הטאלנט בתחום הריקוד למשל - הקונספט הדחוס והקצבי מתאים לו: גם בהופעות הרגילות שלו הוא מקפיד על ביצוע שירים בגרסה מקוצרת. הבעיה הייתה בבחירה שלהם: squabble up מהאלבום האחרון הוא פתיחה מתבקשת וכמובן שאי אפשר בלי HUMBLE. ו-DNA., אבל בכל הסט לא נמצא מקום לשירים משני האלבומים הראשונים, הגאוניים ובמידה מסוימת משולחי הרסן שלו גם ברמה האישית וגם ברמה הפוליטית. עצוב במיוחד שדווקא בתקופה הזאת הוא לא ביצע את Alirght, אולי מכיוון שכבר בוצע בסופרבול של 2022. זה עדיין לא מטשטש את טעם ההחמצה, אבל לפחות הקול היפהפה של סזה היה שם כדי לרכך את המכה בביצועים טובים ל-luther ו-All The Stars.
3 צפייה בגלריה
לפחות הקול היפהפה של סזה היה שם כדי לרכך את המכה. קנדריק לאמאר וסזה במופע המחצית בסופרבול
(צילום: AP)
לעומת זאת, היה ברור שהכול יתנקז לרגע שבו לאמאר יבצע את Not Like Us. בסיוע הדמות של ג'קסון וניצבות נוספות, לאמאר בנה את הקליימקס כרגע שנוי במחלוקת, שבו הוא יחזור להיות ילד רע קומפטון ויבצע את הלהיט שנולד כדי להשמיץ את דרייק והפך ללהיט היסטרי וזיכה את יוצרו בחמישה פרסי גראמי. לא ברור אם מישהו האמין להצגה: כן שערורייה-לא שערורייה, כן תביעה-לא תביעה, בלי Not Like Us היו צריכים להזניק את 669 כדי לחלץ את לאמאר מהאצטדיון. מן הסתם, את המילה "פדופיל" הוא לא אמר – על פחות מזה הרסו לג'נט ג'קסון את החיים וגם ככה השורה הזאת תגיע לבית המשפט – אבל כל האצטדיון ידע בדיוק מה לצעוק ומתי. מתברר שגם לא צדיקים זוכים שמלאכתם תיעשה בידי אחרים.
ברשת היו כאלה שהתלהבו מהאופן שבו לאמאר שוב עיצב את חוקי המשחק בדרך שלו. אבל האמת היא ש-Not Like Us, עם כל הכבוד לכמה שהוא ממכר ומקפיץ, הוא בעיקר רגע עצוב במסע המדהים של לאמאר, יוצר דגול שנכנע לשדים האישיים שלו. זכותו, רק שלא יבלבל במוח: הדוד סם מרוצה ממנו מאוד.
