באחד הרגעים יוצאי הדופן שהתרחשו בהופעה של נגה ארז שהתקיימה אמש (רביעי) במועדון הבארבי, הזמרת ביקשה לפנות למעריציה ברחבי העולם בשפה האנגלית, למרות שבית ההופעות בנמל יפו היה מלא עד אפס מקום בקהל מקומי דובר עברית. איך מסבירים את הפרדוקס? זה פשוט - הגרעין הקשה של ארז שנכח אתמול בבארבי, ויודע כל מילה, מכיר כל עיבוד ומשתגע און-דימנד כשהצלילים הנכונים מתנגנים, מהווה את התפאורה המושלמת למופע הלייב שישודר בימים הקרובים למאזיניה מכל קצוות הגלובוס - מארצות הברית, מאירופה, מטורקיה ואפילו מאיראן, לדבריה.
כמו מילותיו של רביד פלוטניק בשירם המשותף A+, נדמה שזהו תמצית כוח העל של ארז. השירים שלה באנגלית ופונים לקהל רחב, המבטא ישראלי וכך גם הזיקה לבית ולקהל האדוק, ואיכשהו התמהיל הזה גורם לכל מי שמקיף אותה להרגיש בכלל בינלאומיים. בהיעדרו של פלוטניק בערב הזה לארז הייתה תוכנית חלופית לא פחות מרגשת - כשהעניקה לשתיים ממעריצותיה את ההזדמנות לבצע את הוורס שלו במקומו. נדמה שאחרי ניסיונות דומים לארח בהפתעה מעריצים לשירה משותפת שכשלו (אהמ, פסטיבל התמר 2022), ארז בחרה מראש את המשתתפות הצעירות שהוכיחו שהחיבור הבלתי-אמצעי בינה לבין הקהל לפעמים חזק יותר מכוכב כמו הראפר. ופה הלב של האירוע.
בהתאם לתנועת המצלמה שמלווה כל צעד ומחווה של הכוכבת שבמרכז הבמה, זה ערב מהודק שמתוכנן לפרטים הקטנים. העובדה שהמופע הזה ישודר בעוד כמה ימים לקהל הרחב ברשת לא גורע מהפקתו, אלא מוסיף לתועפות היצירתיות ולתקשורת החמה בין ארז לקהל שמתדלקת את האנרגיה באולם. בזכות תוספת מיוחדת לקדמת הבמה א-לה קאט-ווק (או שזלונג, במילותיה של ארז) היא יכולה לפגוש עוד רבים ממעריציה מקרוב, וגם במחוזות הווידאו-ארט ניכרת השקעה גדולה, וזה עוד לפני שדיברנו על המוזיקה.
ארז כמובן לא לבד על הבמה, להרכב המקורי המצומצם והמדויק שהולך איתה דרך ארוכה - אורי רוסו הפרטנר ליצירה ולחיים, איתמר לבשטיין על התופים וסתיו אלפסי על הבס, שכבר הפך לחבר קבוע, הצטרפו בהופעה המיוחדת הזו חטיבת כלי מיתר של צ׳לו (רומי קופלמן, שחתומה על העיבודים), ויולה (מאיה לי רומן) וכינורות (שון לו יון גלעד ואבנר קלמר), כמו גם יאיר סלוצקי על הטרומבון וארתור קרסנובייב על החצוצרה. השכבות שכלי הנשיפה והמיתר מוסיפים ללהיטים השונים משדרגים את העיבודים המוכרים, וכמו שארז בעצמה מודה - הלוואי ותמיד יהיה תקציב להביא את כולם לכל הופעה.
בחודשים הבודדים שחלפו מאז יצא אלבומה האחרון, THE VANDALIST, המעריצים הספיקו ללמוד את כל המילים לכל השירים. כך בולטים באנרגיות הגבוהות שלהם שיר הנושא הפותח והמצוין, לצד SAD GENERATION, HAPPY PICTURES, שמבריק בדיסוננס בין עיבוד מקפיץ ומילים שפותחות את הראש, או ANYWAY, ששם בצד כל טיפה של רצינות, מעלה את הטמפרטורה ופשוט עושה חשק לרקוד, לחזור על החרוזים הממכרים וחסרי הפשר ולחלום על כרטיס טיסה לדרום אמריקה.
הצעירים בשורות הראשונות של האולם יורים את הטקסטים בחזרה על הזמרת, שנותנת הרבה מעבר ל-100 אחוז מעצמה, לא רק בגלל האנרגיות הגבוהות שהיא מביאה, אלא גם כי לקחתי בחשבון את חברת ההרכב הצעירה ביותר שעל הבמה. ארז, שנמצאת בחודש השמיני (!) להריונה לא עוצרת לרגע, לפחות עד שלא כתוב לה בסט-ליסט שהגיעה העת לקחת נשימה או שלוק מים.
לצד ההשפעות המוזיקליות המגוונות שמרכיבות את שירי האלבום החדש, מראפ אמריקאי דרך בוסה נובה ברזילאית וניחוחות לטיניים נוספים, והלהיטים האהובים מהאלבום KIDS שסימן את פריצתה, בסוף ארז כידוע היא אחת משלנו. הביצוע המשמעותי של הערב הזה הוא Come Back Home, שמזכיר את המאבק החשוב ביותר - על החזרת החטופים, כשרוסו מנגן בו את הריף המוכר שהלחין שלום חנוך ל"כמה טוב שבאת הביתה"ֿ, ומחזיר אותנו לכאן ועכשיו.
הכאן והעכשיו נוכח גם ברגעים הפחות-זוהרים, אלה שבהם ארז מספרת לקהל הצופים בבית (בקרוב אצלכם, כאמור) על המכשולים שהיא נתקלת בהם כאמנית ישראלית שמנסה לתחזק קריירה מעבר לים, בטח בתקופה טעונה כמו זו. שריקות הבוז איימו להרים את גג האולם. כך היא הוסיפה כיצד לאחרונה בוטלו לה כמה הופעות בחו״ל רק בגלל שהיא מישראל, והזכירה שחרם על אמנים או על תרבות הם לא הפתרון. "זה לא מה שיתקן את העולם", וחתמה את דבריה בתזכורת ש״לא ניתן להם להפחיד אותנו, ונמשיך לתמוך במי ובמה שאנחנו אוהבים. פאק דאט שיט״.
זו תקופה מעניינת לראות את נגה ארז בהופעה חיה. מצד אחד, מדובר באחת האמניות המסקרנות ביותר בז׳אנר, שלמרות המכשולים לא נותנת לאג׳נדות של בריוני הרשת להחליט לה על הקריירה - גם אם היא מתרחשת מחוץ לגבולות הארץ. המלחמה והחרם התרבותי ודאי השפיעו רבות על התוכניות שלה לסיבובי הופעות ארוכים ורחבים, ובטח גם לתוכניות להרחבת המשפחה, שנמצאות בתהליכים מתקדמים, יקרקעו אותה לזמן מסוים. אבל כמו כל הפרויקטים המשותפים של רוסו וארז, אפשר לצפות שגם התקופה היצירתית הבאה תהיה מעניינת, גם אם את הפירות שלה לא נוכל למצוא בסטרימינג (או שכן? ביונסה ובלו אייבי עשו את זה קודם). ואם זו ההופעה הבינלאומית האחרונה הגדולה - במילותיה - לתקופה הקרובה, אז איזה כיף שזכינו לראות את זה קורה.