לפני 20 שנה סערה וטולטלה אוסטרליה מפרשת חטיפתו של דניאל מורקומב - נער בן 13 מקווינסלנד שיצא מביתו ועלה על אוטובוס למרכז קניות, שם הוא התכוון להסתפר ולרכוש מתנות למשפחתו לכבוד חג המולד. האוטובוס התקלקל והנהג החנה אותו בצד הדרך. בהמשך נשלח אוטובוס חלופי לאסוף את הנוסעים - ובזמן הזה, הנער נעלם וככל הנראה נחטף.
הזר - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
גופתו לא נמצאה ובמהלך החקירה הועלו מספר שמות של חשודים אפשרים. אחד מהם היה הפדופיל ואנס הילדים ברט פיטר קואן, אבל הוא סיפק אליבי וטען שביקר אצל סוחר הסמים שלו. ב-2007, מודיע מסתורי מסר מידע שקואן הוא אכן האשם. המשטרה הייתה צריכה להוכיח את דבר האשמה. מבצע משטרתי סמוי שהתבצע באותה תקופה בקנדה נתן השראה לחוקר - תרגיל העוקץ הזה מכונה "מר ביג", והוא מורכב משוטרים שמתחזים לחברים בכנופיית עבריינים מושחתת כדי לרכוש את אמונו של החשוד לכאורה, ומגייסים את השתתפותו בשורה של פשעים בדיוניים משוכללים כמו גניבה, זנות וסחר בסמים. לאחר שנרכש אמונו של החשוד, המשטרה משכנעת את אותו להודות בפשע הקודם, האמיתי.
וכך, שוטר סמוי שהתחזה למאפיונר בכיר המכונה "פיצי", התיידד עם קואן בטיסה באפריל 2011. פיצי רכש את אמונו של קואן והזמין אותו להשתתף במעשים פליליים מזויפים. בסופו של דבר, קואן חשף את האמת על חטיפתו של מורקומב. כעבור מספר ימים, הוא הוביל את השוטרים הסמויים לאתר שבו קבר את הגופה. ב-13 באוגוסט 2011 קואן נלקח למעצר והואשם ברצח ובעבירות נוספות. כעבור שלוש שנים נשלח למאסר עולם, עד סוף חייו.
הפרשה בכלל, וסיפור החקירה והעוקץ בפרט, ריתקו לא מעט סופרים ויוצרי קולנוע וטלוויזיה. בפסטיבל קאן האחרון, במסגרת הנחשבת "מבט מסוים", הוצג הסרט "הזר" שביים תומאס מ. נייט, המשחזר את סיפור החקירה. בתפקיד הפדופיל והרוצח המתועב מופיע שון האריס, ובתפקיד השוטר המנסה לזכות באמונו מככב ג'ואל אדג'רטון. הסרט ישודר בארצות רבות בנטפליקס, ואילו בישראל הוא מגיע בחמישי הקרוב לפלטפורמות שונות (HOT, yes וסלקום tv).
אדג'רטון גם חתום על ההפקה של "הזר", ואף השתעשע ברעיון לביים אותו. "הייתה לי תגובה ממש חזקה לחומרים האלה של הפרשה", העיד במהלך פגישתנו בקאן. "ממש פחדתי להתעסק איתם ובת הזוג שלי אמרה: 'אני לא רוצה שתעשה את הסרט הזה, כי אני יודעת לאן הוא ייקח אותך ואני יודעת לאן אתה תלך'. העובדה שרק אחרי יותר מעשר שנים פוענח המקרה היא זאת שריתקה אותי. לא העובדה שמדובר בפרשה מפורסמת שעשתה כותרות. שאלתי את עצמי: 'למה הפענוח לקח כל כך הרבה זמן, ולמה פתאום, אחרי שנים, הופיעה פיסת מידע חדשה שאפשרה למשטרה לפתור את מעשה הרצח?'. כשאתה קורא על איך שהפרשה פוענחה זה נראה ההפך הגמור ממבצע משטרתי שגרתי. במקום שיהיה שוטר אחד שמעמיד פנים שהוא פושע ומסתנן לקבוצת פושעים אחרים, זה היה ההפך - פושע אחד שמוזמן להצטרף לארגון פשע פיקטיבי לחלוטין. הרגשתי כאילו מדובר ב'המופע של טרומן', אבל בצורת דרמה.
"כדאי לציין שהאלימות בכלל לא מגדירה את 'הזר'. אפילו שאלימות היא בבירור הסיבה להתרחשות בסרט, היא לא הנושא שלו. הנושא הוא איך אתה יוצר משמעות בעקבות האלימות. כשהאלימות מאיימת להפוך את הדברים לחסרי משמעות, איך אתה מוצא היגיון וממשיך הלאה".
היית בקשר עם מישהו מהנפשות הפועלות?
"מפגש עם השוטר הסמוי שאותו אני מגלם - זה כמובן לא התאפשר. הרשויות לא ירשו לי לפגוש אותו לעולם או לדעת את שמו האמיתי. השוטר הסמוי הוא תעלומה בשבילי, שיכולתי ללמוד עליה רק דרך אנשים אחרים. עשיתי תחקיר שבו גיליתי דברים שעזרו לי. חלקם אסור לי לחלוק איתך. אגב, כשהמבצע האמיתי נגמר חלק מהשוטרים קיבלו פרס באירוע בפרופיל נמוך, שנעשה מאחורי דלתות סגורות, בלי מצלמות. אחרי הטקס השוטרים החשאיים היו צריכים להמשיך לפרויקט הבא, ובעיניי זה פשוט מרתק - יש אנשים שעושים עבודה מסוימת ואנחנו לעולם לא נדע את השמות שלהם, הם לא זוכים להכרת תודה או למחיאות כפיים. ועדיין - הם עושים את התפקיד הזה, שמרסק חלקים שלמים בחיים שלהם".
לא יצרת קשר עם משפחת הקורבן?
"לא. אני יודע שהם היו מודעים לזה שייעשה סרט, אבל המיקוד מבחינתנו היה שאנחנו לא מספרים את הסיפור של משפחת הקורבן, ולא שמים עליו פוקוס. הוא לגמרי נשאר ברקע, ומה שאנחנו מתמקדים בו הוא הסוכנים ומה שקרה עשור אחרי הפשע עצמו. זאת לא העבודה שלנו להבין את הרגשות, התחושות והחוויות שמשפחה עוברת במקרה כזה".
אחת החוזקות של "הזר" היא תיאור מערכת היחסים האינטנסיבית בין הרוצח לשוטר הסמוי. המשחק של אדג'רטון והאריס, המוכר מסדרות כמו "הבורג'ס" וסרטי "משימה בלי אפשרית", מאוד תורם לאינטנסיביות ולעוצמה. "שיחקתי עם שון ב'המלך' שצולם בהונגריה, ובעודנו עוטים את התחפושות דיברנו על מגוון רחב של נושאים וכך התחברנו בכל מיני רמות. בין היתר דיברנו על הרצון לעשות פרויקט משותף בעתיד. כשהסיפור של 'הזר' הגיע לידיי, חשבנו שזה יהיה פרויקט מושלם עבור שנינו".
אדג'רטון מעיד שהוא מאוד מעריך את עבודתו של האריס והכישורים שלו, וחושב שהוא היה מתאים מאוד לתפקיד הרוצח. "שון הוא אחד מהבודדים שבאמת יכול לשדר תחושת סכנה מבלי שיצטרך להתפשר על תכסיסים זולים. הקהל באמת מרגיש תחושת אי-נוחות כשהוא על המסך. שמחתי לעבוד עם מישהו ברמה שלו - זה כמו בטניס, אתה רוצה לשחק עם מישהו שישפר אותך, אם כי אני מניח שיש אנשים שירצו לשחק עם מישהו שהם יכולים פשוט לנצח. אני בוודאות לא רוצה לשחק עם מישהו שינצח אותי בגדול 6:0, 6:0, 6:0, אבל כן רוצה לשחק עם מישהו מלהיב ועם עומק, כמו שון. זה הכיף בלהיות שחקן".
ב"הזר" שניכם עוטים זקנים עבותים, מה שתורם לתחושת ההשתקפות בין שתי הדמויות.
"היו לנו המון שיחות על האם לשנינו יהיה זקן, או האם לאף אחד לא יהיה זקן, או רק לאחד מאיתנו. ואז פתאום נהיה תהליך מוזר של השתקפות בסרט. בדרך כלל בחיים, אני מסתובב עם זקן - אני רואה בו סממן לגבריות שלא נראה לי שבאמת קיימת בי. אבל זה שיש לי זקן, שם עליי שיריון שאומר לעולם שאני גבר ולא ילד. חשבתי שזה סנטימנט שמאוד מתאים לדמות השוטר הסמוי ב'הזר', שיש לו משהו להתחבא מאחוריו ותחושה כאילו הוא משחק תפקיד כלשהו. זו הסוואה מסוימת".
"לקבל את התפקיד ב'מלחמת הכוכבים' היה כמו לזכות בלוטו"
אדג'רטון נולד בניו סאות' וויילס לאב אוסטרלי ולאם הולנדית, למד משחק בסידני והופיע על במות התיאטרון ובסרטים אחדים עד שהגיעה הפריצה הגדולה: ב-2002 הצטרף לסאגה הנצחית של "מלחמת הכוכבים" כשהופיע ב"מלחמת הכוכבים - פרק 2: מתקפת המשובטים", שם גילם את אוון לארס, דוד חורג ואב חלופי של לוק סקייווקר. את הדמות גילם גם ב"נקמת הסית'" (2005) ולאחרונה במיני-סדרה "אובי ואן קנובי" (2022) בדיסני+. "לקבל בשעתו את התפקיד ב'מלחמת הכוכבים: מתקפת המשובטים' היה כמו לזכות בלוטו", מספר אדג'רטון. "לא משנה כמה התפקיד הזה היה קטן. לא האמנתי אז שהם מצלמים באוסטרליה, ושאני בגיל המתאים כדי לשחק את הדמות. התבשרתי שקיבלתי את התפקיד ביום הולדתי ה-26. הרגשתי בשמיים. בזכותו קיבלתי הזדמנות להגיע לארצות הברית ולעבוד שם".
אדג'רטון מדווח ש"ברגע שאתה נכנס לעולם של 'מלחמת הכוכבים' אתה חייב לשמור על חשאיות, כי הפרטים על העולם הזה נשמרים כל פעם בשקט. חלק מהסיבה לכך הוא שאנשים לא רוצים לקבל יותר מדי ספוילרים לסיפור לפני שהסרט יוצא למסכים. בזכות 'מלחמת הכוכבים' נחשפתי למעריצים רבים וחדשים. מה שנהדר במעריצים של 'מלחמת הכוכבים' הוא שהם היוצרים של העולמות הבאים – היוצרים כותבים את התסריטים במחשבה על המעריצים ובידיעה שהם אלה שמחזיקים במפתח לעולם הזה. אני כל כך שמח שהסרטים האלה מביאים להם שמחה. בזמן הסגר הראשון של הקורונה, היה אסור לנו באוסטרליה ללכת לחוף, לשחות ולגלוש, והיו שולחים אליך פקחים כל יום כדי לבדוק שלא יצאת החוצה. זה קרה גם לי. ואז באחד הימים הקשים האלה, היה רגע שבו הסתכלתי החוצה מהחלון אל החוף וחשבתי על הדברים שאנחנו חייבים לשמור בחיים שלנו ברגע הזה. כן, כולנו בסגר, אבל חשוב שנצא, נזיז את הגוף וננשום אוויר צח, ושיהיו לנו דברים שמשמחים אותנו, כי יש כל כך הרבה דברים שעושים בדיוק את ההפך עכשיו. ו'מלחמת הכוכבים' זה משהו שמסב הרבה אושר ושמחה לאנשים".
בגיל 48, אדג'רטון הוא אחד משחקני האופי הטובים והחזקים שפועלים בהוליווד. רשימה חלקית: "קינקי בוטס", "כוננות עם שחר", "לוחם", "ממלכת החיות", "גטסבי הגדול", "האביר הירוק" ו"לאבינג" שזיכה אותו בשלל פרסים ומועמדויות. מדי פעם הוא חוטא בתסריטאות ובבימוי. ב-2015 הוא ביים את "המתנה", וכעבור שלוש שנים את "ילד מחוק". אבל רוב הזמן הוא משחק והשנה יהיה נוכח לא מעט על המסכים, כולל ב"הבחורים בסירה" שביים ג'ורג' קלוני ובסדרה העתידנית Dark Matter של אפל TV פלוס.
"אני חושב שהייתי משתגע אם הייתי עובד בעבודה רגילה. המשחק מאפשר לי לא להשתגע. במשחק יוצא לי לחקור צדדים מסוימים באישיות שלי, שאסור להם 'לצאת מהקופסה' ולדעתי זה נותן לי פתח לפרוק. ויחד עם כל האינטנסיביות שיש בעבודה, אנחנו תמיד יכולים לסיים את הפרויקט ולעבור הלאה. ואז אנחנו מקבלים יכולת להתפרק בפסטיבל קאן, שם אנחנו זוכים לחגוג את הפרויקט ולסגור רשמית את כל המסע".
בשנים האחרונות עשית שני פרויקטים שעוסקים ביחסי שחורים-לבנים בארצות הברית: "לאבינג" על זוג מעורב הנאבק על הזכויות שלו בשלהי שנות ה-50 ו"מחתרת המסילה" על הרשת של מתנגדי עבדות שהסתירו עבדים נמלטים במאה ה-19. הייתה לך פרספקטיבה אחרת על החומרים האלה כי אתה לא אמריקני?
"הממ, אולי. קשה לי להגיד. אני תוהה אם הייתי גדל בארצות הברית, אם הייתי מרגיש איזו בושה על ההיסטוריה של המדינה שלי. אני בהחלט מרגיש ככה במובנים רבים סביב המון היבטים בהיסטוריה המודרנית של אוסטרליה. קיים אצלנו חוסר רצון להכיר בהיבטים הכי קשים של הקולוניזציה באוסטרליה - פוליטיקאים ופלחים מגוונים באוכלוסייה לא מסוגלים להסתכל אחורה ולהכיר בעבר. וחשוב שנעשה זאת כדי שנוכל להסתכל על ההווה, ואפילו על מנת שנוכל לעצב את העתיד. ברור שיכולתי להתחבר ל'מחתרת המסילה' ולו רק ברמת האמפתיה האנושית של להסתכל על סיפור השעבוד ומה המשמעויות של זכויות פשוטות וחירויות, שאני נהנה מהן ואז הן נלקחות ממני".
לפני כמעט שנתיים, אדג'רטון וזוגתו כריסטינה העובדת ב"ווג אוסטרליה" הפכו הורים לתאומים. "זה קרה כשהייתי בצילומי 'שלושה עשר חיים' של רון הווארד בקווינסלנד, על מבצע חילוץ הנערים ממערה בתאילנד. למעשה, התאומים היו צריכים להיוולד אחרי הצילומים, אבל כמו שתאומים נוטים לעשות, הם הגיעו מאוד מוקדם. הייתי מאוד בלחץ שאתקע בצילומים, גם בגלל מגבלות הקורונה בגבולות בתוך אוסטרליה, ולא אצליח להגיע ללידה. אבל למזלי עבדתי עם כמה אנשים מדהימים שאמרו לי שהם יזיזו הרים כדי לוודא שלא אפספס משהו כל כך חשוב. לדעת שאני עצמי הפכתי לאבא שינה את הכול עבורי. קשה לי להסביר במילים את מה שעשתה לי האבהות. אני מאוהב בילדים".
