גמר נשי בהישרדות - Out, שלוש חשודות מרכזיות בעונה השלישית של "כפולים" שעלתה אתמול בקשת - In. שלוש שנים אחרי שהסתיימה העונה השנייה חוזר המותחן הישראלי לעונה נוספת, הישג נאה בפני עצמו לסדרה ישראלית. בזמן שעבר עמלו היוצרים על בניית עלילה עם זיקה לתקופה הנוכחית, מה שניכר בפרק הראשון לעונה: הפעם חוקר השב"כ הנועז, איתן קופל (מיקי לאון המעולה בטייפקאסט הנצחי שלו, האדם הכועס) לא מסתפק בלהתרוצץ כה וכה, להתחקות אחר חשודים ולריב עם הממונים עליו, אלא גם נעזר בשגית מ-8200 (עלמה קיני, ערבה מ"המפקדת"), שמפעילה את תוכנת הביג דאטה שהיחידה עובדת עליה כבר כמה שנים (רק גרסת בטא, כן?). בכל זאת, לא ייתכן שרק השב"כ והמוסד יתחלקו בעוגת התהילה, והמודיעין הישראלי המפורסם יישאר בחוץ.
האירוע המכונן שמניע את העונה החדשה: חברת הייטקס מפנקת את העובדים שלה בנופש בקפריסין ועורכת מסיבה במלון שבו הם שוהים. אלא שפיגוע טרור כימי שנערך במקום קצת משבש את השמחה (חבל, עד שהצלחתם להשיג את סקאזי, הדיג'יי הכי טוב בעולם!), וגובה שלושה פצועים קשה - עובדת בכירה בחברה (רומי אבולעפיה, שתשחק בתפקיד כפול בעונה), מנכ"ל החברה ושר החקלאות שנכח באירוע (ומגולם על ידי אוהד קנולר). קופל כמובן משנע את עצמו לקפריסין, שם עורכת המשטרה המקומית חקירה מקבילה משלה, כך שהחוקר הישראלי נאלץ לעבוד במקביל לחוקרת מקומית, "הגשר" סטייל. כדי לסבך את העניינים, בין קופל למנכ"ל המורדם ואשתו הדאוגה (טלי שרון) התקיים בעבר קשר קרוב שמן הסתם יסבך את העלילה בפרקים הבאים.
"כפולים" עשתה סיבוב נאה בעולם שהעניק לה מן הסתם רוח גבית גם בארץ. היא שודרה בגרסת המקור שלה בלא מעט מדינות ולאחרונה העלה שירות הסטרימינג אפל TV פלוס רימייק אמריקני (Suspicion שמו) בהשתתפות אומה תורמן. תצוגת התכלית שלה מליל אמש מבהירה ש"כפולים" חוזרת עם מטרה ברורה: לתת לכם עוד מאותו הדבר, בהנחה שאין סיבה לתקן את מה שלא שבור. לצד עלילות מעט מופרכות היא מספקת מתח אפקטיבי ובעיקר גדוש בהתרחשויות, לצד קצב שלא משאיר את הצופה עם יותר מדי זמן להרהורים אלא מאלץ אותו - במובן הטוב של המילה - להיסחף עם העלילה. הקליף-האנגר שבסוף הפרק היה מביא אתכם באופן טבעי ישירות לפרק הבא, אם היה אחד כזה זמין, וזה בסופו של דבר המבחן האמיתי.
יחד עם זאת, עונה שלישית מביאה איתה אחריות לא קטנה בגזרת הטוויסטים והפיתולים. לצד הקצב המהיר, "כפולים" צריכה לשמור על עצמה משקיעה אוטומטית לנוסחה העלילתית, כזאת שעלולה לגרום לה לאבד את הצופה. העונה השנייה הסתיימה בטוויסט מעט מאולץ, ונשאר רק לקוות שהעונה הנוכחית תצליח לשמור על נשימה אחידה ותפתור את סימני השאלה לשביעות רצונם של הצופים. בז'אנר כזה, שכל תכליתו היא להשאיר אותנו באפלה עם מינימום מידע עד לרגע האחרון, חייבים לערב בסיפור מינימום של היגיון כדי שהקתרזיס בסוף יהיה אפקטיבי. או אם לצטט את איתן קופל, היהלום של העונה, זה לא ייפתר רק עם התוכנה.