במהלך יותר מששת עשורי הקריירה שלו, העניק השחקן המנוח חיים טופול שלל ראיונות שמהם הצטיירה דמות נבונה, שקולה - ובעיקר, צנועה להפליא. למרות שתואר פעמים רבות כשחקן הישראלי המצליח ביותר, הודות לתפקידים רמי-פרופיל על הבמות, על המסך הגדול ועל המסך הקטן, טופול תמיד נותר כשרגליו נטועות היטב בקרקע של מולדתו, שאותה כה אהב. הפילנתרופיה שבה עסק בחייו רק מדגימה את עומק הקשר שלו עם המקום ועם אנשיו.
תפקידו הזכור ביותר, לפחות עבור הקהל הישראלי, היה כמובן זה של סאלח שבתי מהסרט באותו השם, שביים אפרים קישון ב-1964. "סאלח שבתי" הפך ללהיט הגדול ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, וזכה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לפרס הסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר. אולם עוד עם יציאתו, ובמגמה שרק הלכה וגברה עם השנים, הופנתה ביקורת כלפי הסטריאוטיפים המזרחיים המוצגים בסרט. "אטריות במיץ עגבניות!", התרעם טופול כשנשאל על הדבר בריאיון ל"שבעה לילות" ב-2018, "הסרט הזה לא סטריאוטיפי ולא גזעני. אלו היו העובדות! ב'סאלח' יש גם פוליטיקאים מושחתים ושנואים. והקיבוצניקים? שלא לקחו את המזרחים לעבודה? עד היום הקיבוצניקים מתביישים. והם כעסו אז. וגולדה מאיר לא דיברה איתי חמש שנים על זה שאני משמיץ ככה בסרט את הפוליטיקאים ועוד מראה את זה בעולם! להגיד שהסרט גזעני זה טמטום מוחלט. זו פשוט בורות וחוסר הבנה. הרי בכל עלייה אנשים סבלו".
6 צפייה בגלריה
"להגיד שהסרט גזעני זה טמטום מוחלט, פשוט בורות וחוסר הבנה. בכל עלייה אנשים סבלו". חיים טופול מתוך "סאלח שבתי"
(צילום מסך: מתוך הסרט)
עוד קודם לכן סיפר טופול שכלל לא היה מעוניין בתפקיד. "קישון הביא את זה ללהקת הנח"ל ואמרתי לו שזה לא מתאים. זה כואב. אין פה הומור. הוא אמר, 'אתה אידיוט ואני אומר לך שזה מצחיק'. אני זוכר שהופענו במועדון הקצינים בחיפה, והם לא הפסיקו לצחוק. קישון יצא מאחורי הקלעים ואמר לי, 'נו, אידיוט, אמרתי לך שהחיילים יצחקו'. צדק".
התפקיד השני שהגדיר את הקריירה של טופול - ובאמת ובתמים סידר לו את הפריצה בחו"ל - היה של טוביה החולב, גיבור המחזמר "כנר על הגג". בארץ, סיפר, הפך המחזמר לשלאגר ענק, ואז הגיעה ההזמנה לאודישנים בלונדון. "תוך שלושה ימים למדתי את כל השירים וכל הטקסטים באנגלית", סיפר בריאיון ל"24 שעות" ב-2010. "כשנכנסנו לאולם, הכריזו 'מיסטר טופול הגיע'. כולם סובבו את הראש ולא הבינו איפה הוא נמצא, כי מולם עמד ילד בן 30. שאלו אותי אם אני הוא ששיחק את סאלח שבתי. אמרתי שכן, ולא הבינו מה הקשר בין השחקן הזקן בסרט לילד על הבמה. כל כך התרגשתי שם, שיצא לי באודישן הקול הכי יפה שיצא לי אי פעם מהגרון. לא ידעתי שזה התפקיד שילווה אותי כל החיים, כמו שלא ידעתי ש'סאלח שבתי' יצליח כל כך הרבה".
6 צפייה בגלריה
"קישון יצא מאחורי הקלעים ואמר לי, 'נו, אידיוט, אמרתי לך שהחיילים יצחקו'. צדק". חיים טופול
(צילום: מוטי קמחי)
באותו ריאיון המשיך טופול לדבר על התפקיד, וסיפר שלא הפריע לו להיות מזוהה עימו. "ישבתי פעם עם מרלון ברנדו, והוא פשוט בכה קרוב לשעה. סיפר לי שהוא מרגיש עלוב ומסכן, שאף אחד לא רוצה אותו, שמציעים לו סרטים שלא מעניינים אותו ושהוא מפחד שהוא גמור בתעשייה. אמרתי לו שאדם צריך סרט אחד בפאוץ' שהוא קלאסיקה מוחלטת. אם היה לי סרט אחד כמו 'חופי הכרך' או 'הסנדק', הייתי שבע רצון. מה צריך יותר מלהיט אחד שנכנס להיסטוריה? לקח לו הרבה זמן להבין את זה. את 'כנר על הגג' ראו כבר יותר ממיליארד אנשים, זה בלתי נתפס".
"כנר על הגג" הפך במרוצת השנים לאחד ממחזות הזמר המוכרים בעולם וכך גם השיר מתוכו "לו הייתי רוטשילד" שאותו שרה דמותו של טופול - טוביה החולב. עשרות שנים לאחר שעלתה גרסתו ביצעה זמרת הפופ גוון סטפני חידוש משלה לשיר בשם Rich Girl, עליה הגיב טופול "שלחו לי את הקלטת של השיר הזה. לא היה לי עדיין זמן להקשיב, אבל הבנתי שהיא זמרת טובה והביצוע הוא טוב", והוסיף כי הוא לא מופתע שהשיר זוכה לביצועים מודרניים. "כשצילמנו את הסרט 'ארבינקא,' סיפרתי לאיזה צלם אנגלי שאני הולך לשחק בסרט, והוא אמר שיש איזה שיר נורא סקסי שהוא מכיר בעברית. שאלתי: 'לאיזה שיר אתה מתכוון'? ואז הוא התחיל לשיר את 'רוטשילד' בליווי תנועות גוף, וזה די הפתיע אותי", סיפר ל"ידיעות אחרונות" ב-2005.
6 צפייה בגלריה
"תוך שלושה ימים למדתי את כל השירים וכל הטקסטים באנגלית". חיים טופול מתוך "כנר על הגג" (1971)
(צילום: United Artists, Getty Images)
הצלחתו ב"כנר על הגג" פתחה בפני טופול הזדמנויות בינלאומיות רבות, בהן הסרט "גלילאו" של הבמאי המוערך ג'וזף לוזי. "אחרי תפקיד כזה ואחרי סרט כזה, ועבודה כזאת, אפשר לא לשחק הרבה זמן", סיפר טופול בריאיון לרגל סיום צילומי הסרט ל"ידיעות אחרונות ב-1974. "זו חוויה שהמשקע שאחריה נותר זמן רב".
6 צפייה בגלריה
"זו חוויה שהמשקע שאחריה נותר זמן רב". חיים טופול בתפקידו בסרט "גלילאו"
(צילום: Evening Standard/Hulton Archive/Getty Images)
"כשאני עובד על תפקיד אני מצייר אותו כדי להבין מה אני רוצה להראות ואיך אני רוצה להיראות"
כבר ב-2010, בריאיון ל"24 שעות", הסביר השחקן מדוע הוא עובד פחות בארץ, ויותר מעבר לים. בתשובתו התייחס לנושא שרלוונטי היום יותר מתמיד - סרטים המבקרים את המדינה. "אני כל הזמן מקבל הצעות, קורא תסריטים, מקבל הצעות להצגות. אבל אין שם משהו מעניין מספיק, ברמה מספיק טובה. אם היה משהו שאני באמת אוהב, כסף לא היה הבעיה, אבל אין משהו שאני נדלק עליו. עכשיו יש לי שני תסריטים שאני קורא, אבל יש בעיה של סרטים שהם לטובת יהודים או נגדם, וזה אחד המדדים שלי. סרטים שיוצאים נגד המדינה, אני לא אשתתף בהם, ויש כאלה לאחרונה".
כאמור, טופול גם עסק בפילנתרופיה, ובמסגרת עיסוק זה, שליווה אותו שנים, היה אחראי לכמה מיזמים מרשימים במיוחד. אחד מהם הוא כפר נהר הירדן - כפר נופש המיועד לילדים המתמודדים עם מחלות ומוגבלויות. בנוסף, טופול גם נמנה על מקימי ארגון "וראייטי". כשנשאל בראיון ל"24 שעות" ב-2010 כיצד הוא בוחר מטרות התנדבות, השיב: "הן בוחרות אותי. אני לא בוחר מה לעשות, הדברים בוחרים אותך". לאחר שזכה בפרס על תרומה אמנותית ועל ניהול כפר הירדן ב-2013 אמר לדני ספקטור מ"ידיעות אחרונות" כי "זה יותר טוב מסטירה או השמצה, אז אני לא מתלונן. מה שמצחיק זה שבתחילת הקריירה, כשקיבלתי את גלובוס הזהב, לא התרגשתי מפרסים כי לא הערכנו אותם."
6 צפייה בגלריה
"כשהחברים שלי היו יוצאים לבלות אחרי הצגה או יום צילומים, הייתי חוזר הביתה ומצייר". חיים טופול
(צילום: אריאל שליט, AP)
מלבד עיסוקו במשחק ובפילנתרופיה בשנים האחרונות טופול הרבה גם לצייר, כשתערוכה שלו עם דיוקנאות של חבריו לבמה, אמנים ואנשי תרבות הוצגה ב-2017 במכללת גורדון. "תמיד אהבתי לצייר, אבל אף פעם לא חתמתי 'טופול', גם כי לא רציתי לצעוק את זה וגם כי אני לא רוצה לערבב בין שני העולמות. כשהחברים שלי היו יוצאים לבלות אחרי הצגה או יום צילומים, הייתי חוזר הביתה ומצייר", הסביר בריאיון ל"כלכליסט", והוסיף כי "כשאני עובד על תפקיד, אני בדרך כלל מצייר אותו כדי להבין מה אני רוצה להראות ואיך אני רוצה להיראות".
הריאיון ההוא נערך ביום הלוויה של המפיק שמואל צמח שהיה חברו, וטופול מצא עצמו מהרהר בחייו ובמותו. "כולם מתים", אמר, "רוב החברים שלי היו מבוגרים ממני בעשר שנים בערך, אז כשזה קרה להם, זה נראה טבעי, אבל עכשיו כשאלו החבר'ה שלי או צעירים ממני, זה מלחיץ. ההבנה מחלחלת לאט לאט ואין יותר אשליות, אתה יודע שיש לך עוד שש או שמונה שנים וזהו, כבר לא עושים תוכניות ל-30 שנה".
