סופרת המתח הבריטית אן פרי, שעזרה ברצח אם חברתה בשנות ה-50, הלכה לעולמה מוקדם יותר השבוע (ב') בגיל 84. מותה של הסופרת אושר על ידי המו"ל שלה אמש.
סיפור הרצח התרחש בשנת 1954 בניו זילנד כשפרי (שנולדה בשם ג'ולייט הולם, ולאחר מכן אימצה את השם אן פרי) הייתה בת 15 בלבד. היא עזרה לחברתה פאולין פארקר לרצוח את אימה, הונורה-רייפר פארקר, באמצעות לבנה שבאמצעותה הכו את האם עשרות פעמים עד שמתה. במשפט נקבע כי השתיים רצחו את האם מכיוון שפרי הייתה אמורה להישלח אל מחוץ למדינה ופארקר לא הסכימה שבתה תצטרף אליה לנסיעה.
לכתבות נוספות במדור ספרות:
ג'ואן דרייטון, שכתבה את הביוגרפיה של פרי, סיפרה בזמנו שהמשפט של השתיים עורר עניין רב בקרב הציבור: "רצח האם, הבגידה של הבת, יחסים להט"ביים והומופוביה, שהייתה נפוצה באותה העת - השילוב הזה האיר אותה [פרי] באימה ורתיעה", כך צוטטה באתר החדשות הניו-זילנדי Stuff. בהמשך פרי הכחישה שהיא וחברתה ניהלו מערכת יחסים רומנטית-לסבית, אך בריאיון ל"טיימס" הבריטי הודתה שעם זאת, היחסים בין השתיים היו אובססיביים.
השתיים היו צעירות מדי בשביל לקבל עונש מוות, שהיה מקובל בניו זילנד באותן השנים, ובמקום - הן נשלחו לכלא בנפרד. כעבור חמש שנים הן שוחררו, ופרי עזבה את המדינה.
"הרגשתי שיש חוב שאני מוכרחה להשיב"
"למה אי אפשר לשפוט אותי בזכות מי שאני כעת, ולא בגלל מי שהייתי אז?", שאלה פרי בריאיון ל"גרדיאן" בשנת 2003. באותו הריאיון פרי הוסיפה בדבר האירוע המטלטל מהעבר, ושיתפה כי שלושה ימים לפני הרצח, הוריה הודיעו לה שהם מתגרשים, הודעה שהגיעה מספר ימים לאחר שפרי תפסה את אימה במיטה עם מאהב. היא סיפרה גם שבמקביל אביה איבד את עבודתו והיא הייתה אמורה להישלח להתארח אצל דודיה בדרום אפריקה.
במצוקתה הרבה פרי פנתה לחברתה הקרובה פארקר, והשתיים האמינו שהן יוכלו לשמור על החברות שלהן - רק אם אימה של פארקר תאפשר לבתה לעזוב את ניו זילנד ביחד עם פרי. סירובה של האם עורר את זעמה הרצחני של בתה, ששכנעה את פרי לחבור אליה לביצוע הרצח.
2 צפייה בגלריה
חברות אובססיבית שהפכה לרצח מזעזע. "יצורים שמיימיים" בכיכובה של קייט וינסלט
(צילום: מתוך הסרט)
"הרגשתי שיש חוב שאני מוכרחה להשיב", אמרה פרי בריאיון למגזין הבריטי, והסבירה שכשהיא הייתה בת 13 היא חלתה בשחפת ואושפזה בבית חולים. "פאולין [פארקר] הייתה היחידה שכתבה לי כשהייתי מאושפזת, והיא איימה להתאבד אם לא אעזור לה. היא הקיאה אחרי כל ארוחה וירדה במשקל כל הזמן. עכשיו אני בטוחה שהיא הייתה בולימית, ובאמת האמנתי שהיא תיטול את חייה. לא יכולתי להתמודד עם זה".
עוד סיפרה בהמשך כי היא הייתה הילדה היחידה בכלא, שנחשב לדבריה ל"קשה מכולם בחצי הכדור הדרומי", וסיפרה שבמשך שלושה חודשים היא הוחזקה בבידוד בתנאים קשים. עם זאת, היא כינתה את תקופתה בכלא "הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות" לה, ובמהלך כליאתה אף חזרה בתשובה. "כך העברתי את זמני בעוד שדעתם של אחרים השתבשה. נדמה שהייתי היחידה שאמרה, 'אני אשמה, אני נמצאת איפה שאני צריכה להיות'".
החשיפה שאיימה על הקריירה החדשה
פרי ילידת בריטניה שעברה ובילדותה לניו זילנד עם משפחתה. את הקריירה שלה היא התחילה זמן רב אחרי שחרורה, ואת הרומן הראשון שלה היא פרסמה ב-1979. לאורך קריירה פורה שנמשכה למעלה מ-50 שנה ועד לימינו אנו, פרסמה עשרות ספרים בהם סדרת בילוש מצליחה שהגיבור במרכזה נקרא תומאס פיט, סדרת מתח שגיבורה נקרא וויליאם מונק, סדרה בשם "מלחמת העולם הראשונה", ספרי מתח, רומני פנטזיה, ספרי נוער, סיפורים קצרים ועוד רבים. פרי זכתה להצלחה רבה ומכרה למעלה מ-25 מיליון עותקים לספריה.
סיפור הרצח המזעזע שפרי לקחה בו חלק בילדותה היווה השראה לסרטו של פיטר ג'קסון משנת 1994 "יצורים שמיימיים", וקייט וינסלט הייתה השחקנית שגילמה את תפקידה של פרי המתבגרת (שאז ובסרט נקראה ג'ולייט הולם), אך טרם יציאת הסרט לאקרנים הציבור לא ידע שזהו סיפורה של סופרת המתח שאימצה שם עט חדש שליווה אותה מאותם הימים ועד למותה.
ב-1994 פרי קיבלה שיחת טלפון מהסוכן שלה שהיה זה שעדכן אותה בדבר הסרט המתוכנן, והסביר שעיתונאי בניו זילנד חשף את זהותה. "זה היה נראה כל כך לא הוגן", אמרה ל"גרדיאן". "כל מה שהשגתי כאישה הגונה ששילמה את מחירה לחברה היה תחת איום. שוב מישהו אחר פירש את סיפור החיים שלי. כל זה קרה בבית המשפט כשהייתי קטינה ולא נתנו לי לדבר. אבל אף אחד לא טרח לדבר איתי לגבי הסרט - לא ידעתי עליו כלום עד יום לפני שהוא יצא. כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שהחיים שלי יתפרקו".
על אף החשיפה, הצלחתה של פרי לא נפגעה והיא המשיכה לכתוב ולפרסם ספרים עד לימיה האחרונים. בערוב ימיה הסופרת התגוררה בלוס אנג'לס במטרה לקדם עיבודים קולנועיים לרבות מיצירותיה הספרותיות.
בהצהרה בדבר מותה נכתב שפרי תיזכר בזכות "דמויותיה הבלתי נשכחות, הדיוק ההיסטורי, איכות הסיפורים הבלשיים שלה, וגם בזכות הדרך שבה חקרה בעיות החברתיות". הסופרת הותירה אחריה את אחיה, ג׳ונתן הולם.
