הו נטפליקס, נטפליקס. לפעמים כיסים עמוקים הם סוג של קללה. התקציבים שמאפשרים לענקית הסטרימינג לירות לכל הכיוונים, בעיקר כשהיא כבר עייפה ועובדת על אוטומט, גורמים לה להפיק סדרות ריאליטי כמו "אחים לשידוכים". מה שנשמע כמו שילוב מזעזע בין קרבה משפחתית ורומנטיקה (ובשמה הלועזי, Dated and Related, נשמעת ממש כמפגן של רומנטיקה בתוך המשפחה) היא בסך הכל עוד סדרת שידוכים מפס היצור של "האהבה היא עיוורת" או "חם, לוהט, רותח!", וכנראה גם הגרועה והאנמית מביניהן.
המרכיבים הם כל החשודים הרגילים: אנשים צעירים ונאים מרחבי העולם, וילה מפוארת באתר ריזורט כלשהו, הפעם בדרום צרפת, קוביות בבטן, ביקיניז זערוריים, מבטים חשקניים ושיחות דייטינג משמימות. הטוויסט הפעם, וכאן נכנסת המשפחה לתמונה, המשתתפים מגיעים בפורמט של אחים – אח ואחות, שני אחים או שתי אחיות, וכו-לם מחפשים אהבה. הנשים והגברים נמדדים גם ביכולת שלהם לשמש כ'טייסי משנה' (Wingman) עבור ההיכרויות הרומנטיות של האחאים שלהם, כלומר להרים להם ולא לשים להם מקל בגלגלים. המוג'ו של הפורמט מתבסס בעיקר על פוטנציאל הקרינג': עד כמה זה מביך להיות עד למהלכים רומנטיים, פלירטוטים או רמיזות מיניות של בן משפחה קרוב?
"אחים לשידוכים" עושה מאמץ ניכר, שלא לומר מזיע, להמשיך את קו היצור של "חם, לוהט, רותח!" המוצלחת. המתמודדים ישנים באותו חלל, הם מקבלים הוראות מהטלפון האדום שניצב בחדר השינה שלהם. את השבנג הזה מנחה מלינדה ברי, שזכתה בעונה השניה של "חם, לוהט, רותח!" ואנחנו מקבלים אותה גם בקריינות רקע שאמורה להיות משעשעת. אלא ש"אחים לשידוכים" לא מכילה אפילו קמצוץ מהמודעות העצמית, מההומור ומאיכות הליהוק שאפיינה את אימה הרוחנית. עשרה פרקים של 45 דקות כל אחד (מישהו בנטפליקס בוודאי חמד לצון), עם משתתפים משמימים שנדחקים לפינה כדי לספק תגובות קיצוניות ונבוכות מהנוכחות של האחאים שלהם. יש לזה מרחק ריצה מסוים אבל מהר מאוד "אחים לשידוכים" נשארת בלי אוויר וממצה את עצמה.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
נטפליקס כבר הוכיחה שהיא יכולה להנפיק ריאליטי שידוכים שהוא גם סוכריה לעיניים וגם לא מהווה עלבון למוח. "אחים לשידוכים" היא נסיגה משמעותית וההוכחה לחשיבות המופלאה של ליהוק בריאליטי שידוכים. גם אם על פניו, ברוב המקרים, זה נראה כאילו שלחו עורב לסוכנויות דוגמנים וביקשו לייבא את הבחורים והבחורות הכי חטובים בקטלוג. בפועל, מדובר בליקוט מדוייק כדי שהמתחרים יספקו את הטסטמוניות המצחיקות, ההזויות, המבדרות ולפעמים – שומו שמיים – אפילו הנבונות או המרגשות, על הסיפור האנושי האינסופי הזה שנקרא דייטינג.
"אחים לשידוכים" היתה יכולה לבדר אותנו עם מבט ממזרי אל הפער שבין המשפחה שלנו ליחסינו הרומנטיים, אם היתה מוצאת את המתמודדים המתאימים, אבל היא נכשלה אפילו בשיקוף הקרינג' שטמון בסיטואציה, והתוצאה היא בזבוז משמים של שעותיכם היפות ביותר. "האם זאת תהיה התוכנית המביכה ביותר בעולם?" תוהה הפרומו של הסדרה, אז כן, נטפליקס, אבל לא מהסיבות שחשבתם עליהן.