Victory City / סלמן רושדי
סלמן רושדי הוא כנראה הסופר הכי מדובר של השנה האחרונה, לאחר ששמו עלה לכותרות באוגוסט כשהותקף בדקירות סכין על הבמה בכנס שנערך במדינת ניו יורק. לפני כשבועיים, התראיין הסופר לראשונה מאז האירוע וסיפר על ספרו החדש שיצא בימים אלו - "ויקטורי סיטי".
בריאיון שערך ב"ניו יורקר", רושדי סיפר כי לצערו בשל מצבו הרפואי לא ייצא למסע יחסי ציבור לקידום הספר. עם זאת, לאחר שדווח כי רושדי איבד את הראייה בעינו הימנית ואת התחושה ביד שמאל, הוא חשף שאחרי תהליך טיפולי ידו התאוששה חלקית. "בעיקרון, הפציעות הגדולות החלימו", סיפר. "חזרה התחושה לאגודל שלי ולאצבע המורה, ולחלק התחתון של כף היד. אני עובר הרבה טיפולים, ואומרים לי שאני מצליח בהם. היו סיוטים, אבל נראה שהם מתמעטים. יש חלקים מגופי שצריכים בדיקה מתמדת, זו הייתה התקפה קולוסאלית".
עוד סיפר בריאיון כי השלים את הכתיבה של "ויקטורי סיטי" בטרם הותקף ותוכנו מתואר כאפוס מיתי של אימפריה הודית מהמאה ה-14. את הסיפור הוא מציג בספר כתרגום של טקסט עתיק מסנסקריט כשבמרכז העלילה ילדה בת תשע שחוותה טראומה קשה, כשהייתה עדה למוות של אימה.
אותה ילדה עוברת התגלות אלוהית שצפויה לשנות את פני כל ההיסטוריה: אלה, אותה היא פגשה, מתחילה לדבר מגרונה ולהעניק לה כוחות חזקים. בזכותם, היא תקים עיר גדולה בשם Bisnaga - "עיר הניצחון". כך, במהלך 250 השנים הבאות, חיי הילדה נשזרים באלו של ביסנגה, כשאל מול עיניה ניצבת מטרה אחת עיקרית: לסייע לנשים להשיג שוויון בעולם הפטריארכלי.
Someone Else's Shoes / ג'וג'ו מויס
נישה קנטור היא אישה שחיה את החיים הכי טובים שאפשר לדמיין. בזכות בעל מצליח שמרוויח הון היא יכולה לקנות כל מה שהיא חולמת עליו. אבל יום אחד, חייה הראוותניים נגדעים באיבם כשבעלה מחליט לעזוב את הבית. נישה לא מוותרת והיא נחושה להמשיך להיות בטופ; ככה היא מוצאת את עצמה מגיעה לחדר כושר כשהיא נועלת את נעלי העקב של המעצב כריסטיאן לובוטין - לא פחות משישה אינץ' גובה בצבע אדום בדוגמת עור תנין.
חבל שכמו בכל התחלה של דרמה-קומית מוצלחת היא בטעות מחליפה את התיק שלה עם מישהי אחרת. מי שמוצאת את הנעליים המרשימות והופכת לבעליהן החדשות היא בחורה בשם סם קמפ שנמצאת גם היא בנקודת שפל של חייה. כשהיא בקושי מצליחה לסגור את החודש וכשהיא מוכנה לעשות הכול למען משפחתה - הנעליים האלו הן בדיוק שינוי התדמית שהיא צריכה. כשהיא נועלת אותן היא פתאום משיגה את הביטחון העצמי שהיא חיפשה כל החיים.
Someone Else's Shoes הוא ספרה השביעי של הסופרת המוערכת ג'וג'ו מויס, אולי אחת הסופרות הפורות ואהובות ביותר של השנים האחרונות. מויס מככבת בכל מועדון קריאה ברחבי העולם, עם רבי מכר ענקיים כמו "ללכת בדרכך", שגם זכה לאדפטציה קולנועית, ו"הנערה שהשארת מאחור". כך גם הספר הזה זוכה כעת לשבחי המבקרים.
"כשהתחלתי לכתוב את הספר, עברתי הרבה", סיפרה מויס ל"וושינגטון פוסט" על ההחלטה לתת את מרכז הבמה לזוג נעלי עקב. "בשנת 2020 הייתי מכורה לעבודה בצורה הגרועה ביותר. במהלך היום כתבתי ספרים, בערבים עבדתי על עיבוד קולנועי ותוך כדי עשיתי טורים גדולים לקידום הספרים שלי. התפרקתי בסוף. הנישואים שלי שארכו 22 שנה התפרקו, אמא שלי מתה מסרטן דם ו-2020 הפכה להיות שנה של הישרדות. מעולם לא נאלצתי לפני כן להתמודד עם קשיים בבריאות הנפש, ופתאום זה הכה בי ולא יכולתי לכתוב". לכן, הנעליים מבחינתה הפכו מעין שריון: "את מסדרת את המיטה שלך, שוטפת את השיער שלך, שמה קצת שפתון - כי אלו הדברים שנותנים לך תחושת הישג זעירה שבזכותה את עוברת את הבוקר".
לכתבות נוספות במדור:
The Cabinet of Dr. Leng / דאגלס פרסטון ולינקולן צ'יילד
בשנת 1995, הסופרים דאגלס פרסטון ולינקולן צ'יילד הכירו לעולם את סוכן ה-FBI אלואיזיוס פנדרגאסט. מאז הוא עבר אינספור גלגולים, הפך מדמות משנה לדמות מרכזית וזכה לסדרת ספרים בת לא פחות מ-21 ספרים. הפעם, בספר החדש בסדרה, פנדרגאסט שידוע ביכולתו לעצור את הפושעים הנלוזים ביותר, נאלץ להתמודד עם הרוצח הסדרתי הקטלני ביותר בניו יורק - אחד מאבות אבותיו.
בספר זה, קונסטנס, שותפתו של הסוכן, מוצאת דרך חזרה בזמן אל העיר ניו יורק בסוף המאה ה-19. היא חולמת שאולי תצליח למנוע את האירועים שהובילו למותם של אחותה ואחיה. אבל בדרכה, היא תצטרך להתמודד עם הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה של מנהטן, ד"ר לנג, אותו קוראים אדוקים אולי זוכרים מעלילות קודמות. בינתיים, בניו יורק של ימינו, פנדרגאסט מחפש בקדחתנות דרך להתאחד עם קונסטנס.
כמו רבים מקודמיו, גם ספר זה טיפס במהרה לטופ 5 של רשימת רבי המכר של "הניו ירוק טיימס". השניים, כבר הצהירו בראיונות שהם מתכוונים לפרסם את הספר הבא בסדרה בשנה הבאה - אז אם עוד לא קראתם, זה הזמן להשלים.
The House of Wolves / ג’יימס פטרסון מייק לופיקה
אם ב"פוואר-קאפלז" עסקינן, צמד נוסף ששווה לשים לב אל ספרם החדש הם ג’יימס פטרסון מייק לופיקה - שכל אחד מהם בפני עצמו נחשב לאחד מהסופרים הבולטים של התקופה. פטרסון, בן ה-75, הוא סופר אמריקני שזכה להוקרה רבה לאורך השנים כשפרסם יותר ממאה ספרים. לופיקה, בן ה-70, מוכר בזכות עבודתו העיתונאית וכן בזכות הספרים שכתב, ובעיקרם ספרי המתח שלו.
בספרם החדש, הרצח של ג'ו וולף, פטריארך מיליארדר, מעורר קרב עקוב מדם על השליטה באימפריה שלו. אחרי שוולף, שכל חייו עמל על האימפריה העסקית שלו בקליפורניה, מוצא את מותו באופן מפתיע בשייט קטלני בסן פרנסיסקו - שלושת בניו ובתו יוצאים למאבק האחד בשני על הירושה שהשאיר אחריו.
במהלך הספר, הבלש בן קנטור עוקב אחר האחים שמתחרים על השליטה, כשהוא יודע שלכל הארבעה היו אמצעים ומניע לבצע את הרצח.
All the Beauty in the World: The Metropolitan Museum of Art / פטריק ברינגלי
יש אנשים שמקדישים ספרים לאהובים שלהם, יש אנשים שמקדישים את הספר שלהם לעצמם ואפילו יש כאלה שמתמקדים באויבים הכי גדולים שלהם. לעומתם, פטריק ברינגלי בחר להתמקד דווקא בחלל כשהוא כתב יצירה שהיא כולה שיר הלל לאחד המוזיאונים החשובים בעולם - המטרופוליטן בניו יורק.
בצעירותו, ברינגלי לא חשב שיעבוד במשך עשור כשומר במוזיאון. הוא היה על המסלול הבטוח לקריירה עיתונאית ועבד בעיתון ה"ניו יורקר", אבל אז, אחיו אובחן במחלת הסרטן. כשהוא הרגיש שהוא צריך מקום מפלט והוא מצא אותו באחד המקומות הכי יפים שהכיר. כך, במשך עשר שנים, ברינגלי הקדיש את עצמו למוזיאון וזכה להכיר כל פינה ופינה במבנה הייחודי והמרשים.
לאורך דפי הספר, הקוראים זוכים להתהלך יחד עם השומר בין שלל יצירות האמנות, כשהוא עצמו מתנהל כמו רוח רפאים במוזיאון. אבל זה לא הכול, לאט לאט הקוראים גם זוכים להכיר את הצוות שבזכותו המוזיאיון פועל; שומרי המוזיאון שהם בעצם פסיפס מדהים של אמנים, מוזיקאים, אמנים, מהגרים או פשוט אנשים עם חלומות.
"כשעבדתי בעיתון זו הייתה עבודה משרדית - חשבתי כל הזמן על פוליטיקה משרדית וחשבתי שאני עושה דברים גדולים", הוא סיפר בריאיון ל-NPR. "אבל אז אחי חלה, ועברתי לבלות את כל הזמן שלי בחדרי אשפוז שקטים. הבנתי שמשהו משמעותי קורה בחדרים השקטים האלו וכך המשרד נראה לי פחות ופחות משמעותי. כך התעורר בי איזה רצון, או צורך, להיות יותר מחובר לדברים הבסיסיים בחיים, שגם אם הם כואבים - הם גם יפים".
Stealing / מרגרט ורבל
מאז שאימה נפטרה, קיט קרוקט מקדישה את חייה לטבע הפרוש סביבה. בעוד שאביה מתקשה להתגבר על האובדן, היא מטפחת את הגינה שלהם, דגה בנחל המקומי וקוראת תעלומות של ננסי דרו.
חייה המונוטוניים של קיט משתנים, כשיום אחד אישה מסתורית ויפה עוברת לגור בשכונה. למרות שלרגע השתיים מתנחמות האחת אצל השנייה והופכות חברות טובות במהירות, קיט מוצאת את עצמה לפתע במרכזו של פשע טרגי וקטלני. עד מהרה, קיט נאלצת לעזוב את ביתה והיא נשלחת לפנימייה דתית.
החיים בפנימייה קשים מנשוא, היא לאט לאט מתרחקת מהמורשת שלה, היא מתקשה להסתדר עם שאר האנשים והיא אף מותקפת מינית. אבל קיט לא מוותרת, היא מנהלת בסתר יומן שבו היא מנסה לגולל את כל החיים שהיו לה לפני כשהיא מוכנה לעשות הכול כדי לא לשכוח מאיפה היא באה. כך, היא חושפת לאט את האמת, מבינה את הסיבה האמיתית להגעתה לפנימייה ומתכננת את הדרך החוצה.
The Jeweler of Stolen Dreams / מ. ג'יי רוז
בפריז בשנת 1942, סוזן בלפרון ידועה כאחת ממעצבות התכשיטים החדשניות ביותר בתקופתה ובין לקוחותיה נמנות בנות אצולה ואפילו דוכסיות. אבל מה שאף אחד לא יודע הוא שסוזן וחברתה דיקסי אוסגוד, עוזרות בהברחת מאות משפחות יהודיות מאז החלה המלחמה. אבל אז, המלחמה הגיעה אל חייה של סוזן כשהנאצים תפסו את שותפה העסקי והמאהב הוותיק שלה, ברנרד הרץ.
כשהוא מבוסס על סיפור חייה האמיתי של בלפורן ונכתב בעזרת רישומי היומן שלה, ספרה של מ. ג'יי רוז מסופר דרך נקודת מבטה של בחורה בשם ויולין המתגוררת בניו יורק בשנות ה-80. ויולין היא שמאית של בתים וכשהיא מוזמנת לבקר בביתו של פול אוסגוד, עורך דין מלומד ומועמד פוליטי, היא נתקלת בשלל פריטים היסטוריים מרשימים שמושכים אותה לחקור את הסיפור שמאחוריהם.
בזמן שהיא בוחנת תא מטען בביתו המרשים, היא נתקלת באוצר של תכשיטים יקרים המעוררים אצלה אינסוף שאלות: מי הבעלים של התכשיטים האלו? למה הם הוחבאו בתוך תא המטען? האם הם גנובים? והאם הסוד שמסתתר פה יוביל לחיסול הקריירה של אוסגוד? משם ויולין יוצאת למסע לפריז כשהיא נחושה להחזיר עתיקות, תכשיטים ויצירות אמנות שאבדו ונגנבו לבעליהם המקוריים. שם, היא תגלה את הקשר המפתיע בין אוסגוד, תא המטען וסוזן בלפרון.
בריאיון לאתר JCK, רוז סיפרה שהקשר שלה לבלפורן התחיל ב-2009, עת הייתה בפריז. בעודה משותתת בעיר האורות, הסופרת נתקלה בשני תכשיטים בחלון ראווה שהדהימו אותה - אלו היו שני צמידי זהב ויהלומים של בלפור. "היא אישה חידתית ועצמאית מאוד, שהקדימה את זמנה", אמרה רוז. "אני יראת כבוד לתכשיטנים של העבר ושל היום שמסוגלים לקחת את המתנות של הטבע ולהפוך אותם לפסלים מיניאטוריים שאנחנו עונדים. אני לא חושב שאנשים מספיק מעריכים את מי שמייצר את האוצרות האלה ואני מקווה שהספר שלי יגרום לתכשיטנים להרגיש שרואים אותם ומעריכים אותם".