עצרו את כל השעונים, נתקו את הטלפונים, מנעו מהכלבים לנבוח עם עצם עסיסית, יותר משנה חלפה מאז הסתיימה העונה השנייה של "ברידג'רטון" (יש יאמרו 'הפחות מוצלחת מהראשונה', אבל בל נהיה קטנוניים) ותודה לאלה הטובה, חודשים ארוכים של ציפייה הגיעו לסיומם. אומנם לא מדובר בעונה נוספת של ספינת האם אבל הדמויות הן אותן הדמויות, המבטא הוא אותו המבטא, סיפור האהבה יהפוך אתכם לשלולית חמודה על הספה והסקס הלוהט, ובכן, כן. הדקו את הפאות שלכם כי הפריקוול "ברידג'רטון: סיפורה של המלכה שרלוט" סוף סוף עלה בנטפליקס, והחדשות הטובות הן שהוא מוצלח בדיוק כמו שפנטזתם שהוא יהיה.
כמו נערה שכל הבון-טון מחכה לה שתצא לחברה, הפריקוול על המלכה שרלוט עורר הרבה ציפיות בקרב קהילת ברידג'רטון, וכמה מספק ומרגיע לגלות שהתוצאה בהחלט מצדיקה את ההמתנה. והפעם מפיקת העל, שונדה ריימס, לוקחת אותנו אל ימיה הראשונים של שרלוט ממקלנבורג-שטרליץ, שנישאה למלך ג'ורג' השלישי של האימפריה הבריטית. פה יוכלו גם המפקפקים ומגלגלי העיניים נוכח החזון של ריימס, לפיו האצולה הבריטית הורכבה משחורים ולבנים שווים במעמדם, לקבל את ההסבר ההגיוני לחלוטין למצב: אימו של המלך ג'ורג' הייתה נועזת מספיק כדי ליזום את "הניסוי הגדול", זה שהוביל לנישואיו של המלך ג'ורג' לבחורה שחורה תמורת הסכמי סחר נדיבים וגם תמורת זה שהיא לא תספר לאף אחד על הסוד הגדול של הכתר: מחלת הנפש של המלך. זה אומר שהנתינים השחורים העשירים, שעד אז נחשבו לאזרחים סוג ב', קיבלו תוארי אצולה, הוזמנו לציד ולנשפים וקיבלו כרטיס כניסה חופשי לנחל האסי.
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
עושה רושם ש"ברידג'רטון: סיפורה של המלכה שרלוט" מצליחה היטב בכל הגזרות. היא מתנהלת על שני צירי זמן, האחד בהווה, בו המלכה שרלוט מתקשה לתמרן את אחד מ-15 הצאצאים שלה להעמיד יורש למשפחת המלוכה, בעוד ויולט ברידג'רטון וליידי דנברי מפתחות ידידות קרובה. השני מתרחש כמה עשורים קודם לכן, עם הגעתה של שרלוט לארמון למרות רצונה, ושש שעות לאחר מכן עם טקס הנישואים שלה למלך ג'ורג' והעליות והמורדות בשנה הראשונה שלהם יחד.
הליהוקים של הפריקוול נהדרים: מלבד הדמויות שהכרנו ואהבנו - גולדה רושובל בתור המלכה שרלוט בגרסתה הבוגרת, אדג'ואה אנדוה, הלא היא ליידי דנברי ורות ג'מל כוויולט ברידג'רטון, ישנן הגרסאות הצעירות החדשות: אינדיה אמרטיפיו, עם אפרו משגע, נהדרת בתפקיד המלכה שרלוט הצעירה והפקחית. ארזמה תומאס היא ליידי דנברי הצעירה, שהופכת לחברתה של שרלוט ומנחה אותה בנבכי המלוכה. מישל פיירלי ("משחקי הכס") היא אימו של המלך ג'ורג' הצעיר וקורי מילצ'רסט בהחלט עונה על הסטנדרטים של הזכר הכריזמטי והיפהפה שהעמידה ריימס בעונות הקודמות, בתפקידו כמלך ג'ורג' הצעיר והמיוסר.
ריימס בהחלט מותירה את טביעת האצבע שלה גם כאן ואפילו ביתר שאת, מאחר ובניגוד ל"ברדיג'רטון" היא לא הסתפקה בתפקיד המפיקה והיא משמשת ככותבת הראשית בסדרה. התוצאה היא דרמה תקופתית שנונה, נועזת ונוגעת ללב, שמצליחה להפוך קיטש לזהב ולצאת מזה בלי שריטה. גם כאן הדמות הראשית הנשית שלה היא אמיצה, ישירה, נבונה ופורצת גבולות. הכימיה אמרטיפיו ומילצ'רסט כמלכה שרלוט והמלך ג'ורג' היא אמינה ומהפנטת, ואת הזיווג הכביכול סטנדרטי שלהם משלימה ריימס עם רומן הומוסקסואלי בין משרתים, וידויים מהווגינה של ליידי דנברי וויולט ברידג'רטון על מיניות בגיל המעבר וכמובן, המון המון קטעי סקס לוהטים, מלוטשים ומפורטים גרפית. ריימס מסתמכת על עובדות היסטוריות (הסיפור העצוב של המלך ג'ורג' היה כפי הנראה לא רחוק מהמציאות והוא קו העלילה היותר קשה לצפייה בעונה הזאת) אבל לא מפריעה לעצמה גם לעצב את המציאות כאוות נפשה, עניין שמובהר מהרגע הראשון באמצעות דיסקליימר מתריס.
ששת הפרקים של "ברידג'רטון: סיפורה של מלכה" הם בהחלט צאצא לגיטימי במשפחת האצולה של "ברדיג'רטון". המיני-סדרה אומנם לא תוכל להעמיד יורשים - היא תוכננה מלכתחילה לשישה פרקים ולא עוד - אבל היא תבסס עבור נטפליקס את המותג המצליח ותעודד את היקום להתרחב. היא גם ההוכחה ש"ברידג'רטון", עדיין אחת הסדרות המקור הנצפות ביותר בנטפליקס, מסוגלת להבטיח את המשכיות הממלכה, ואולי תספק לנו עוד צאצאים רומנטיים לוהטים בהמשך. יחי יחי יחי!