נו באמת, נטפליקס, עכשיו באים? עם כל הכבוד לפורמטי הזיווגים שלכם, כולל "שידוכים סטייל הודו", ממנה נגזר ריאליטי השידוכים הנוכחי, "שדכנות מודרנית", בשם העם היהודי על כל 15 מיליון החברים שלו, אני מבקשת להכריז על עלבון. משחר העולם יהודים עילאיים ומתנשאים הקפידו להשתדך רק בתוך קבוצת הייחוס שלהם, והשתמשו בממשק הוותיק הנקרא שדכנית, שכבר הוכיח את עצמו במשך אלפי שנים, אם לא מאות אלפי שנים. רישומים עתיקים של שדכניות יהודיות נמצאו עוד מתקופת אנשי המערות, כשהן ניסו לשכנע את הבחורה עם עור הזברה להתפשר על הבחור עם הטלית מעור ממותה, כי הוא יהיה מפרנס טוב וידליק לה מדורה כל לילה. יהודים הם האבא והאמא של השיטה, אז עכשיו, אחרי כל הסיבוב שלכם על הז'אנר, אחרי ים של ריאליטי שידוכים מטורללים, נזכרתם לבוא ולהציג את אחד המוסדות הנצחיים בעיני האדם והמקום - השדכנית היהודייה?
שדכנות מודרנית - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
עליזה בן שלום כבר חרטה על החגורה שלה 200 זוגות יהודים, והיד עוד נטויה. למזלה, יש 15 מיליון מאיתנו בעולם, אז לא נראה שהיא תישאר מחוסרת עבודה בקרוב. בן שלום ניחנה בדיבור רהוט, יכולת קריאה מרשימה של האנשים שמולה ועידון השריטות שלהם באופן שלא יגרום להם להרגיש חסרי תקנה. היא פעלה כשדכנית בפילדלפיה ולפני שנתיים עלתה לארץ והתמקמה בפרדס חנה (היא עדיין ממשיכה לפעול גם בארה"ב). היא משדכת יהודים אורתודוכסים, רפורמים וחילונים, לא בוחלת בשום יהודי, מכירה את עולם האפליקציות, ומסוגלת להנהן בהכלה זהה מול גבולות הכשרות והדת של הלקוחות שלה, כמו גם מול אישה שברצינות תהומית מבקשת שלשידוך הפוטנציאלי שלה יהיו "גבות נהדרות", או בחור שהגבול שלו עובר ב"ארבעה ילדים ושני חתולים".
לביקורות טלוויזיה נוספות:
רוב הצעירים שבן שלום פוגשת במסע שלה הם מן הסתם אותם משתמשי קצה תאבי סיפוקים שגודשים את שבילי הטינדר, הג'יי-דייט, הג'יי-קראש והג'יי-סווייפ. הם סובלים מאותה בררנות נפוצה שמאפיינת את הקלות הבלתי נסבלת של האפליקציות, ולרשימת הקניות שלהם מתווספת גם הקטגוריה שמפרטת עד כמה דתיים הם מעוניינים שהנשמות התאומות שלהם יהיו. אפשר למצוא שם יהודים שמבקרים בבית הכנסת כמה פעמים בשבוע וגם כאלה שאוכלים חזיר. פה ושם אנו פוגשים גם משודכים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם. בן שלום, חצי פסיכולוגית-חצי מכונת תיוק אנושית שזוכרת את כל הלקוחות שלה בראש ומסתובבת עם תמונות שלהם בנייד כמו סבתא גאה, מחזיקה בחתיכה החסרה של כולם.
2 צפייה בגלריה
בעלת אבחנות יפות על האנשים שהיא פוגשת ועל מה שמונע מבעדם להתמסר למערכות יחסים. מתוך "שדכנות מודרנית"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
הדייטים עצמם משמימים בדרכם, לפחות רובם. למעשה בן שלום היא החלק המעניין בסדרה. האינטראקציה שלה עם הלקוחות, יכולתה למזג ישן עם חדש היא מאוד טלוויזיונית והקטעים שבהם המצלמה נכנסת לחיים הפרטיים שלה מוצלחים יותר מכל השאר. יש לה אבחנות יפות על האנשים שהיא פוגשת, על מה שמונע מבעדם להתמסר למערכות יחסים והיא ממליצה להם בעדינות להרפות. המטרה שלה היא לא לגרום לאנשים להתחתן אלא להשאיר אותם נשואים. היא לא הופכת את "שדכנות מודרנית" למופת טלוויזיוני או אפילו לשונה משאר פורמטי השידוכים, אבל היא חוסמת בגופה את הזרימה המאיימת של סדרות-ריאליטי מהז'אנר לעבר מחוזות הקרינג' או גרוע יותר - השיממון.
2 צפייה בגלריה
רוב הדייטים עצמם משמימים. בן שלום היא החלק המעניין בסדרה. מתוך "שדכנות מודרנית"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"שדכנות מודרנית" לא תעורר את הזעם שיצרה "שידוכים סטייל הודו" בקרב קהל היעד שנטפליקס קיוותה שיאמצו אותה בחום. היא לא פרובוקטיבית, לא קשיחה כמו שידוכים תוצרת "שטיסל", או כל חברה חרדית אחרת. במקום זאת, היא מתקדמת על מי מנוחות ופתוחה לכולם. בהנחה הסבירה שמהספה שלנו לא רואים סופו של הז'אנר, או אפילו את הדעיכה שלו, ובהתחשב בפרקים הקצרים (30 דקות כל אחד) לצד הייחוס היהודי, "שדכנות מודרנית" היא בסך הכול מנוחה סבירה לאונות כבויות.
