הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" שמתאר את המציאות הבלתי נסבלת של תושבי כפרי מסאפר יטא תחת הכיבוש הישראלי, לא הוקרן עד כה באופן רשמי בארץ, וייתכן שבשל כך עדיין לא עורר תגובות קשות בציבור המקומי. עם זאת, הדוקו שנוצר כשיתוף פעולה פלסטיני-ישראלי בגדה המערבית, צובר תאוצה מעבר לים ומעורר שיח פוליטי על הקונפליקט, אשר מתלהט בימים אלה וצפוי לקבל במה עולמית כמועמד כמעט ודאי לאוסקר. בינתיים, הסרט גורף כמעט כל פרס אפשרי בתקופה האחרונה המכונה "עונת הפרסים", ומתייצב בראש המירוץ לפסלון בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. די בכך כדי להצדיק ראיון נרחב של שניים מהיוצרים, יובל אברהם ובאסל עדרה, בפודקאסט Doc Talk של אתר דדליין האמריקני, ובו קראו השניים לשים קץ לדיכוי הפלסטינים, ולמדיניות האפרטהייד לדבריהם. השניים הצהירו כי ללא לחץ והתערבות בינלאומית, ישראל לא תחתור להסכם מדיני, ועל כן יש להטיל סנקציות על ישראל.
"אין ארץ אחרת" – טריילר
בראיון ארוך עם הכתב הבכיר של דדליין מאט קארי והתסריטאי זוכה-האוסקר ג'ון רידלי ("12 שנים של עבדות"), עדרה ואברהם סיפרו על יצירתם המשותפת והידידות שלהם, אבל מהר מאוד השיחה הפכה לפוליטית. במהלכה חלקו שני העיתונאים את ההיכרות שלהם עם המציאות בשטח והטיחו ביקורת קשה על מדיניות ממשלות ישראל בשנים האחרונות, ומנגד הצביעו על מנהיגי הקהילה הבינלאומית כמי שאמור לפעול לשינוי המצב. במידה רבה, "אין ארץ אחרת" נעשה כדי לפנות אליהם ולציבור במערב. "אנחנו צריכים את עזרת העולם כדי לכפות פתרון מדיני פה, וכדי שהפלסטינים יהיו חופשיים וששני העמים יזכו להגדרה עצמית ומדינה משלהם, וזה יושג רק בלחץ מבחוץ. לא רק סנקציות כנגד כמה מתנחלים, אלא כנגד כל מפעל ההתנחלות - עסקים, פרטים, שרים, והממשלה. אם לא תהייה הכרה בינלאומית בפלסטין כמדינה, שום דבר לא ישתנה מבפנים. אנחנו מקווים שלסרט הזה יהיה חלק בהובלה לשינוי הזה", אמר אברהם.
בימים אלה נראה שהסרט עושה את שלו, פוקח עיניים של קהלים ברחבי העולם ומקבל מקום של כבוד בתקשורת באירופה ובארצות הברית וגם בתעשיית הקולנוע. מאז הזכייה בפרס הדוקומנטרי בפסטיבל ברלין בפברואר האחרון, במהלכו נשא אברהם דברים מעל הבמה בגנות ממשלת נתניהו והותקף עליהם בישראל, "אין ארץ אחרת" הוקרן בפסטיבלים היוקרתיים של טורונטו, ניו יורק, וודסטוק ו-Doc NYC - ובינתיים התכבד בפרסים מצד חוגי המבקרים של ניו יורק ולוס אנג'לס וארגון ה-National Board of Review, וזכה להישגים גם בטקס פרסי הגותהאם והספיריט אינדי. הוא זכה באוסקר האירופי לסרט התיעודי הטוב ביותר, וקיבל הכרה דומה גם ארגון הקולנוענים הדוקומנטרים IDA. המראיינים קארי ורידלי הסכימו ביניהם שמדובר במועמד ודאי לאוסקר, וקבעו כי רק קמפיין של התנגדות לסרט בתוך הוליווד, על רקע הסנטימנט האנטי-ישראלי שלו, ימנע ממנו להגיע לשם.
ואכן, לפחות ככל שמדובר בממשלת ישראל הנוכחית ובתומכיה בתעשיית הקולנוע האמריקנית, יש סיבות טובות להתנגד ולמנוע מ"אין ארץ אחרת" להתקדם במירוץ לאוסקר. עדרה, תושב מסאפר יטא שנוהג לתעד את ההתרחשויות בסביבתו לאורך שנים, ואברהם הישראלי מבאר שבע שנוהג לפקוד את השטחים כעיתונאי וכפעיל שמאל, מציגים תמונה עגומה של התאכזרות כלפי קהילות חקלאיות שמנסות להגן על שטחי המחייה שלהם, נתקלים בהתעמרות קשה מצד השלטונות הישראלים וסובלים מפשיטות של מתנחלים אלימים בחסות צה"ל. ביחד עם שותפיהם ליצירה, רחל שור הישראלית וחמדאן בלאל, אברהם ועדרה מופיעים על המסך בשגרת יומם הסיזיפית והמתסכלת כשהם מנסים להתנגד לנסיונות החוזרים ונשנים להתנכל להם, להחריב את בתיהם שוב ושוב, וכך לדחוק אותם החוצה בפעולה שיטתית של כיבוש זוחל. ההצדקה למעשים אלו היא טענת צה"ל שהוא זקוק לשטח לאימונים, שקיבלה גיבוי מבית המשפט העליון.
בתחקיר עיתונאי של אברהם נחשף מסמך מאת אריק שרון, בו נכתב שההשתלטות מתוקף צרכים צבאיים נועד לתפוס קרקע לטובת התנחלויות יהודיות בעתיד. "הסיבה שהם היו צריכים תירוצים ולא פשוט אמרו את כוונתם היא בגללכם, הקהילה הבינלאומית", אמר אברהם למראיינים, "ישראל טענה לאורך השנים וגם עכשיו, שמה שהיא עושה הוא חוקי. שיש לכך סיבה צבאית. אבל בסופו של דבר זה פשוט לא מוצדק. לשלוט על מיליוני פלסטינים, לא לאפשר להם להצביע, לא לאפשר להם לחיות על אדמתם ולבנות התנחלויות במקום. זה נוגד בבירור את החוק הבינלאומי. המשחק הזה נועד כדי לקבל לגיטימציה מהקהילה הבינלאומית. אם זה היה נוגע רק לנו, ישראלים ופלסטינים, הם לא היו טורחים. כשאתה רואה מה שקורה בשטח, אי אפשר להצדיק את זה. הדה-הומניזציה תמיד מבוססת על שמירת מרחק מהמציאות. כישראלי אני מרגיש בושה גדולה. נולדתי לזה, וכך גם הוריי. זה התחיל בדור של הסבים שלי. אעבוד כל חיי כדי שזה יפסיק".
יצירת הסרט "אין ארץ אחרת" היא לדברי אברהם המשך ישיר לעבודה שלו בשטח כעיתונאי וכפעיל זכויות אדם. מול המצלמה הוא נראה כשהוא מנסה לקבל הסברים מנציגי הצבא והמנהל האזרחי מדוע הם פושטים שוב ושוב על הקהילות, מחריבים את הבתים והתשתיות, עוצרים חלק מהתושבים ובמקרים מסוימים גם יורים בהם (כמו בן דודו של עדרה שנורה על ידי חייל צה"ל במהלך הפגנה ונותר משותק). הוא נתקל בתגובה מזלזלת ולעתים מאיימת, אבל בניגוד לעדרה ובני משפחתו, הוא לא נמצא תחת איום של מעצר ואלימות. לדברי אברהם, זה ביטוי למדיניות האפרטהייד המפלה בגדה המערבית, אשר נחשפת מול המצלמה: "זה חלק משמעותי בסרט. שנינו בני אדם מאוד פוליטיים, ושנינו מדברים הרבה על הכיבוש והאפרטהייד, ועל העליונות היהודית בשטח, אבל אני לא יודע אם אנשים יודעים שאנחנו חיים תחת שתי מערכות חוק שונות", הסביר אברהם.
"אנחנו תחת אותה מדינה ששולטת בכל השטח, אבל כרגע, כל אחד מאיתנו נמצא תחת מערכת שונה של חוקים. אם אני נעצר, ואם באסל נעצר, עומדים בפנינו שני מסלולים שונים. החוק ינהג בנו אחרת. באסל יובא למשפט צבאי מול שופט שהוא חייל, ותובע שהוא חייל, וחוקים שנכתבו על ידי חיילים, ואשר מאפשרים מעצר של אחיו בן ה-12, אם רק ירצו. בני 12 יכולים ללכת לכלא תחת החוק הצבאי, אבל ישראלים בני 12 לא יכולים ללכת לכלא לפי החוק האזרחי. כישראלי אני יכול להשפיע על החוקים. אני יכול להצביע. באסל לא יכול להצביע. החוקים נכפים עליו. לדבר על כך במונחים של אפליה יכול להישמע כאילו מדובר באותה מערכת חוקית, אבל אלו שתי מערכות נפרדות שמנוהלות על ידי מדינה אחת. עם אנשים במעמד שונה שחיים תחתיה". עדרה הוסיף: "בכנות, חשפנו את האפרטהייד שרבים מכחישים בהתאם לפרספקטיבה שלהם ולעמדה שהם מאמצים. זו המציאות".
אין ארץ אחרת
(צילום: אמיר בוגן)
רידלי קבע כי מדיניות ישראל בגדה המערבית היא שיטה של "ריכוז", על המשמעויות הקשות של המילה מההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, ואברהם תמך בדבריו המבארים: "עבורנו, אנחנו חיים את זה שנים רבות, את המדיניות הזו של ריכוז. בגדה המערבית יש ריכוזי אוכלוסיה צפופים עם מגדלים שנוגעים בשמיים, מכיוון שהם לא יכולים להרחיב את תחומי המחייה שלהם. והצבא שולט בכל השטח מסביב למובלעות הללו ומונע מהם להתפשט. מה שאנחנו מראים בסרט זה איך לוקחים את החקלאים ממסאפר יטא ומרכזים אותם בערים הגדולות כדי שהשטחים הפתוחים יתפנו לטובת ההתנחלויות ויעברו לרשות הצבא והמתנחלים".
לשאלת המראיינים כיצד הוא מתמודד עם הביקורת שמוטחת כנגדו על היותו אנטישמי, אמר אברהם: "אין לזה קשר לביטחון ליהודים או לאנטישמיות. אני אומר את זה לא רק כישראלי יהודי אלא גם כמישהו שרבים מבני משפחתו נרצחו בשואה. מה שאנחנו רואים זה ששכבת הגיל ממנה באים הכי הרבה קורבנות בעזה היא בין חמש לתשע. ארצות הברית של טראמפ וישראל עומדים להרוס בארבע השנים הקרובות את כל מה שנשאר מהארגונים הבינלאומיים שנועדו לשמור על החוק הבינלאומי, ושהסיבה שהם נוסדו מלכתחילה הוא הרצח של בני משפחתי. כל הארגונים שנוסדו אחרי השואה מאבדים משמעות. הצווים נגד נתניהו וגלנט הגיעו מאוחר מדי. הפלסטינים פנו להאג כבר ב-2015 והסבירו שהם צריכים את עזרתם לצאת מהכיבוש. אבל זה לקח מוות של כל כך הרבה אנשים כדי ה-ICC ינקוט בצעדים. ועכשיו ישראל וארצות הברית אומרים בגלוי שהם יפתחו במלחמה נגד ה-ICC, ונגד המוסדות שהוקמו כדי להילחם באנטישמיות".
אברהם הביע תקווה שהסרט יעזור לשנות את דעת הקהל העולמית, אך הכיר בכך שאלו המנהיגים הבינלאומיים, ובראשם אלו היושבים בבית הלבן שמכתיבים את המצב בשטח, ובינתיים הם מאפשרים לחורבן והמוות בעזה להימשך. "אנשים לא מבינים את זה עדיין, אבל מה שביידן אפשר לישראל לעשות בעזה הוא כתם מוסרי על ארצות הברית וישראל לדיראון עולם", הצהיר העיתונאי, "לא היו כמעט רסנים, ואפילו בוגי יעלון שעמד בראש צה"ל בעבר הודה באחרונה שמה שקורה בעזה הוא טיהור אתני. אנחנו מדברים בעיקר על הקורבנות של ההפצצות שמוערך בעשרות אלפים, אבל המצב הנוכחי יכול להביא למוות של מאות אלפים בעזה בעקבות מחלות ורעב. טראמפ יאפשר לזה לקרות. זה לא ישתנה ובינתיים כולם יהיו במצב הישרדותי. איך עוברים את התקופה? בעוד ארבע שנים כשטראמפ יודח, הדמוקרטים צריכים מישהו שונה מביידן שתומך אוטומטית בישראל. צריך חזון חדש שמבוסס על החוק הבינלאומי".
החזון של אברהם כפי שתיאר אותו בפני המראיינים הוא פיתרון מדיני. "העם שלי לעולם לא יהיה בטוח כל עוד הפלסטינים לא חופשיים. אנחנו קשורים בדרך זו. לדמיין שאתה יכול לדכא אנשים ולהמשיך לחיות את חייך הנוחים בתל אביב זה מוטעה", אמר והבהיר כי הוא מתנגד לאלימות ולטרור כפי שאירע לאורך השנים ובאותו יום ארור של 7 באוקטובר, "אין שום הצדקה לרצח של אזרחים ישראלים או פלסטינים. מי שעושה את זה מבצע פשע ואין שום הסבר סביר לכך. אבל כשאתה חוסם כל אפשרות אזרחית בפני הפלסטינים לזכות בחירויות או בעתיד כלשהו - סעד משפטי, זכות הצבעה או אפילו הפגנה - אז מה שיוצא החוצה זה האלימות והזוועות. לכן, אנחנו שנים מתחננים למציאת פתרון מדיני. זו לא אנטישמיות. ביטחון הוא תמיד יוזמה משותפת. כדי לזכות בעתיד בטוח צריך לשים סוף לכיבוש, לשים קץ לאפרטהייד ולעליונות היהודית ולחתור לשיוויון. כדי לעשות כן צריך לחץ בינלאומי וסנקציות".
על פי עדרה, יחס העולם לאוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית ככל, והקהילה של מסאפר יטא בפרט, לא השתנה באופן משמעותי מאז 7 באוקטובר. "לא ראינו שינוי. למעט כמה מדינות בודדות באירופה שהכירו במדינה פלסטינית, רוב הממשלות נמנעות לעשות כן ומשקרות לציבור שלהן, וכך מאפשרות לישראל להמשיך לשלה במקום לחתור לפתרון של שתי מדינות". מה שכן השתנה, ומוצג בחלקו האחרון של "אין ארץ אחרת" שנערך מחדש בצל האירועים, הוא התעצמות הפעילות האלימה של המתנחלים מאז הטבח כנגד תושבי הכפרים. קרוב משפחה של עדרה אף נורה למוות על ידי מתנחל, ולמרות שהתקרית תועדה במצלמה, המצב ממשיך כרגיל והפך לבלתי נסבל ומסוכן לחברי הקהילה שרבים מהם עזבו.
3 צפייה בגלריה
אחרי 7 באוקטובר, נרשמה התעצמות של הפעילות האלימה של המתנחלים. מתוך "אין ארץ אחרת"
(צילום: יחסי ציבור)
אברהם ועדרה הודו כי למרות שהם מקווים כי סרטם יעזור לשנות משהו בגישת הקהילה הבינלאומית לכיבוש, הם מבחינתם ימשיכו בפעילות ההתנגדות שלהם בשטח מתוך אמונה במטרה וסולידריות פוליטית, אבל גם בשם החברות שפיתחו ביניהם, ואשר מהווה זווית אופטימית נדירה לדו-קיום ואנושיות. כמובן שתגובת הממסד והמתנחלים לשיתוף הפעולה הזה אינה חיובית. "הם מפחדים מהמעשה הרדיקלי שאנחנו רואים מה קורה ועומדים נגדו ביחד ומציעים משהו אחר שמבוסס על שיוויון", אמר אברהם, "עבורנו, חשוב להבין את הדברים הללו מבחינה פוליטית, אבל גם מבחינה רגשית. אנחנו מדברים על אפרטהייד ועל שתי מערכות חוק נפרדות, אבל בכך שאנחנו מראים את עצמנו, והעבודה המשותפת שלנו, וכבני אנוש. אפשר לדבר הרבה על הכיבוש, אבל כשרואים אשה מתבוננת בביתה נהרס, או בבנה נורה, רק בגלל מדיניות הצבא לדחוק אותם מאדמתם. אין לכך סיבה אחרת. אתה מרגיש את זה. אתה לא רק מבין את זה בראש, אלא גם בלב. בשבילנו זה הכוח בעשיית הסרט התיעודי הזה. זה מה ששונה".
עדרה קבע עד כמה חשובה לו ולקהילתו התמיכה של הפעילים הישראלים לאורך השנים, והצהיר כי דרך הסרט הם מבקשים להרחיב את מעגל התמיכה הזאת אל מעבר הים, על מנת לשנות את עמדת המנהיגים ולהביא ללחץ על ממשלת ישראל, ואכיפת החוק הבינלאומי נגדה: "הפעילים באים לכאן כבר 20 שנה וזה חשוב מאוד עבורם וגם לקהילה עצמה, שיש סולידריות מפעילים ישראלים ובינלאומית, אפילו שאין לנו הרבה מה לעשות מול המכונה הברוטלית של הכיבוש. אנחנו רוצים להרחיב את המעגל הזה. בשביל זה עשינו את הסרט, כדי שתהיה התנגדות לכיבוש ושמנהיגי המערב יפסיקו להגן על נתניהו כשהוא נאבק בצווי המעצר של ה-ICC. הם תומכים בצווים נגד פוטין, אבל לא כשהם יוצאים נגד ראש ממשלת ישראל? אנחנו רוצים שהחוק הבינלאומי ייאכף בכל מקום".
