בחול המועד סוכות יתרחש קסם בירושלים עם "לראות את הבלתי נראה", תערוכה ראשונה מסוגה בעולם, שתוצג בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, המשתרע על פני שטח של 120 דונם והמהווה את אוסף הצמחייה החיה הגדול ביותר במזרח התיכון. התערוכה מורכבת מיצירות שנוצרו בטכנולוגיה חדשנית של מציאות רבודה (AR), ומשתתפים בה 13 אמנים ואמניות מובילים מהארץ ומהעולם. היא תוצג ב-12 גנים בוטניים ב-6 מדינות בעולם.
כדי "לראות את הבלתי נראה" יצטרכו המבקרים להוריד, לסלולרי או לאייפד, את האפליקציה של התערוכה מחנות האפליקציות של גוגל או אפל, ולאחר מכן ייחשף בפניהם מסלול ההליכה שבו מסתתרות היצירות בגן. השיטוט בין היצירות, שמוצגות בתלת ממד ונחשפות באמצעות הניידים, הוא חוויתי ומעורר מחשבה, ומתאים לא רק לחובבי אמנות מושבעים אלא גם למשפחות. מדובר באחלה דרך להעביר כמה שעות באמצעות מכשיר שגם ככה כולנו דבוקים אליו, והפעם עם ערך מוסף: תערוכה אינטראקטיבית מצוינת בטבע מלא נוף.
המציאות הרבודה היא טכנולוגיה חזותית שממתינה לפריצה שלה כבר שנים. בימים אלה היא זוכה לעידוד מצד הקורונה, שכופה ריחוק פיזי על בני האדם ומעמיקה את הקשר שלהם עם המסכים. אם הרשתות החברתיות הובילו לכך שהתקשורת הבין-אישית עברה בחלקה לפסים הווירטואליים, הקורונה חיזקה משמעותית את הקשר הזה, וקידמה את ההטמעה של הטכנולוגיה בחיי היומיום. המצב החדש קידם שתי מגמות משמעותיות בעולם התרבות: את האמנות שמוצגת בחוצות ובאוויר הפתוח ואת האמנות הדיגיטלית. כך מתחילים להיווצר אט אט מדיומים חדשים, ואופנים חדשים שניתן ליצור ולהציג באמצעותם יצירות של אמנות חזותית.
6 צפייה בגלריה
פנאומה, (פרט), 2021
(צילום: באדיבות האמנית, גלריה אלן, פריז, גלריה קרוננברג מייס רייט, סידני וגלריה בלוֹ-גלסטרר, ליסבון)
"התערוכה מאפשרת לאנשים לבחון מחשבות שונות של אמנים על מערכת היחסים שבין האדם לטבע ולטכנולוגיה, ובתקווה, גם גורמת לצופה לשאול שאלות חדשות ולחשוב", אומר טל מיכאל הרינג, דמות בולטת בסצנת האמנות הדיגיטלית בישראל, שאצר את התערוכה יחד עם האוצרת הדס מאור. "בנוגע לאמנים עצמם, לחלקם היה ניסיון קודם ביצירה דיגיטלית או תלת ממדית, אבל לרובם לא ועבורם זה סוג חדש של יצירה - על אחת כמה וכמה כשמדובר ביצירה שהיא בעצם לא פיזית". הוא מספר, למשל, שבשיחות הראשונות עם האמן איי וייוויי, נשאלו האוצרים האם החזון שלהם מזכיר את המשחק "פוקימון גו", שבו הבן שלו משחק, והאם היצירה תוכל להיראות יפה יותר מהמשחק - אחרת, הוא לא בעניין.
למרבה השמחה, עבודתו של איי וייוויי אכן משכנעת יותר מ"פוקימון גו", ועושה אדפטציה לעבודה מפורסמת שלו, "כלוב הזהב" המונומנטלי שיצר והציג אחרי שנכלא בכלא הסיני. נוסף על המשמעות המקורית של העבודה - שעוסקת בנוחות שבהתעלמות ממה שמתרחש מחוץ למרחב שבו אנו חיים, ושמתייחסת גם לבעיית הפליטים העולמית - כלוב הזהב הווירטואלי, שמוצב בליבו של שטח ירוק ופסטורלי, מהדהד כעת גם את אתגרי התקופה של הריחוק החברתי, את הניתוק מהסביבה הירוקה, ואת הבחירה בחיים בחברה חומרית ובהתעלמות מן הטבע.
ביצירתה של סיגלית לנדאו, "זקיף מלח #1 (שלושה גשרים)", מממשת האמנית באמצעים טכנולוגיים את אחד הפרויקטים שחלמה במסגרת עבודות המלח שלה, ושהיא עדיין שואפת ומקווה לייצר גם במציאות המורכבת: גשר שמחבר בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. השלבים הראשונים של החלום באו לידי ביטוי ברישומים סוריאליסטיים ופנטסטיים, שפורסמו גם בספר האמנית שלה, Salt Years. מתוכם נולדה היצירה, שהנראות שלה לקוחה אחד-לאחד מרישום מוקדם של הגשר שיצרה לנדאו.
![זקיף מלח #1 [שלושה גשרים], (פרט), 2021](https://ynet-pic1.yit.co.il/cdn-cgi/image/f=auto,w=740,q=75/picserver5/crop_images/2021/09/14/rkIkeh1RzY/rkIkeh1RzY_228_0_1616_909_0_x-large.jpg "זקיף מלח #1 [שלושה גשרים], (פרט), 2021 (צילום: באדיבות האמנית)")
בזכות טכנולוגיית ה-AR, יכולים הצופים לחוות את היצירה, לשוטט בה ולהיכנס לתוכה. הגשר, כאלמנט שנועד לחבר בין מקומות ובין בני אדם, מקבל ממשות שמטעינה אותו במשמעות חדשה, כאשר ההדמיה והטכנולוגיה מאפשרים לו להתקיים בו-זמנית במקומות שונים בעולם ולחבר ביניהם, גם אם לא באופן שבו תוכנן במקור, בחלומה של לנדאו.
הקהל מפוצץ את הטבע
עם האמנים שזו התנסותם הראשונה במדיום נמנה אורי גרשט, שמציג את "אל תשכחיני". היצירה ממשיכה את הווידאו ארט האיקוני שלו המציג רגע נפלא בו קליע פוגע בהילוך איטי בכד פרחים, ומנתץ אותו לרסיסים באכזריות מדויקת ומפעימה. בעבודה הנוכחית ניתנת לקהל הזדמנות לקחת חלק בפיצוץ ולבחון את חלקיו מקרוב - עלי כותרת, הוואזה, דבורים ועוד. הקשר לגן הבוטני מקנה לסגנונו המוכר של גרשט ממד נוסף: היצירה, שמציגה טבע שעבר הצבה מלאכותית כדי לתווך אותו לאדם, מוצבת בעצמה בתוך הגן בוטני, שמהווה הצבה מלאכותית של טבע בקנה מידה עצום – שטח של למעלה ממאה דונם, שסודר ואורגן בצורה מסוימת כדי לאלף את הצומח עבור האדם. בעוד שבווידאו ארט הקהל משמש כצופה מהצד, במסגרת ה-AR הוא הופך לצופה פעיל: לא רק שהוא מוזמן להיכנס לתוך מרחב הפיצוץ ולבחון מקרוב את פרטיו, אלא שעצם התקרבותו היא זו שמפעילה את פעולת הפיצוץ, ומשמשת כקליע.
גם ביצירה "פנאומה" של האמנית האוסטרלית מל אוק'להאן, נבחנת מערכת היחסים שבין יצירת אמנות לבין הצופה, וגם אצלה מדובר בפיתוח של יצירה קודמת. באמצעות היצירה היא מעבירה את הצופה מעין חוויה טרנספורמטיבית שמורכבת מדימוי, צלילים ונשימות מונחות. הנשימות ביחס לסביבה, צמחייה עבותה שמייצרת חמצן, והעובדה שההנחיה הרוחנית מגיעה ממקור דיגיטל - יוצרות מתחים מעניינים ומעוררי מחשבה.
6 צפייה בגלריה
פנאומה, (פרט), 2021
(צילום: באדיבות האמנית, גלריה אלן, פריז, גלריה קרוננברג מייס רייט, סידני וגלריה בלוֹ-גלסטרר, ליסבון)
חלק מהאמנים, כאמור, הם אמנים דיגיטליים שמוכרים בפועלם בשדה זה: למשל האמן היפני דייטו מנבה, שמציג את Morphecore Prototype AR, יצירה שבמסגרתה עבר סריקת מוח ב-MRI, שבחנה את התגובות הנוירולוגיות שלו בזמן מחשבה על מושגים של גוף, תנועה וריקוד. באמצעות הנתונים, מנבה בנה מערך חדש ועל-טבעי שמחבר בין המוח לגוף. הצופה חוזה בדימוי תלת ממדי, נאמן למציאות של האמן, ש"רוקד" לצלילי מוזיקה, ושבעצם מבצע מנעד רחב של פעולות פיזיות שלא יכולות להתקיים במציאות הפיזית.
בתערוכה משתתפת גם האמנית שרה מיוחס מארצות הברית, שמציגה בתערוכה את "מקהלת השחר". ביצירה, ציפורים מחוללות כמו באקראיות בנגינת פסנתר כנף, מתוך נגיעה רכה במיתרים של הקלידים. "מקהלת השחר" מעלה שאלות לגבי המפגש בין הפסנתר - הסמל הקלאסי של תרבות המערב - לבין המוזיקה והתרבות שקיימים כחלק מהטבע. הציפורים בגן הבוטני, שבו "מונח הפסנתר", מזמרות ברקע ומהדהדות את השאלה: למה מוזיקה שנוצרה על ידי בני אדם נחשבת לתרבות, ומוזיקה שנוצרת על ידי הטבע לא?
בנוסף, העבודה מציפה, אולי באופן הממצה ביותר מכל העבודות, את הנושאים המרכזיים שבהם עוסקת התערוכה: היחסים המורכבים שבין תרבות, טכנולוגיה וטבע, והאופן שבו הם מתערבים האחד בשני באופן שהולך ומתעצם. אם אין ברירה אלא לקבל את המציאות המבלבלת, מוטב שזה ייעשה בתערוכה כמו "לראות את הבלתי נראה", שמפגישה את הקהל עם המציאות העכשווית והעתידית ושמצליחה להשאיר אפילו טעם של עוד.
"לראות את הבלתי נראה" – הגן הבוטני האוניברסיטאי גבעת רם, בשיתוף קרן אאוטסט. פתיחה: 22 בספטמבר 2021. נעילה: אוגוסט 2022. אוצרים: הדס מאור וטל מיכאל הרינג
