ההפקה האירופית של המחזמר "ביקור התזמורת" בכיכובם של מירי מסיקה ואלון אבוטבול עלתה אמש (ה') בבכורה בלונדון וזכתה לביקורות נלהבות מהמבקרים באתרים השונים. "מירי מסיקה זוהרת", "אלון אבוטבול מביא כבוד רב ורגש עצום לתפקיד", כתבו באתר WhatsOnStage.
"אם יש חוט מרכזי במופע האנסמבל הזה, זה הכמעט-רומן בין תאופיק ודינה, המנצח ובעלת בית הקפה המקומי", כתבו בגארדיאן על הכימיה הבימתית שנרקמת בין אבוטבול ומסיקה והעניקו להפקה ארבעה כוכבים. "בביצוע מהמם של המבצעת הישראלית מירי מסיקה, כל שיר חושף טקסטורות חדשות בקולה, מברזל ועד קטיפה מלאת תשוקה".
גם בטיים אאוט לונדון העניקו להפקה ארבעה כוכבים ותיארו את ההפקה כ"יצירה יפהפייה על אובדן, בדידות והתשוקה לחום אנושי". עוד ציינו לשבח את צוות השחקנים: "הרבה מהקסם קשור לליהוק יוצא הדופן, בהרכב בינלאומי שרובו ממוצא מזרח תיכוני, חברי הלהקה כולם באמת מנגנים בכלים, ולרבים מהם תפקידי משחק משמעותיים".
מחמאות נבחרות הוענקו לשחקנים הישראלים מירי מסיקה ואלון אבוטבול: "דינה שלה קשוחה, מקסימה, אבודה; תאופיק שלו מכובד, פצוע, חכם. עם זאת, אלה לא תפקידים נוצצים גדולים: לכל אחד על הבמה יש בעצם חלק קטן לבצע, וזה מרגיש כאילו השלם גדול יותר מסך חלקיו".
באותה הביקורת התייחסו גם למסרים שההצגה טומנת בחובה, בנגיעה העדינה בנושאי לאום, אתניות ודת ובמסר המוזר בסופה של ההצגה - 'דבר לא היה חשוב במיוחד' - אך סיכמו בשבחים: "בהתחשב שזה היה להיט בברודווי, אנחנו בטוחים שזה יכול להיות להיט בווסט-אנד".
באתר WhatsOnStage העניקו להפקה שלושה כוכבים והתייחסו בהערכה להופעתם של הנציגים הישראלים. "אבוטבול מביא כבוד רב ורגש עצום לתפקיד מנהיג הלהקה תאופיק, אדם ששקוע בטרגדיה אבל כזה שיכול להעלות את קסמה של המוזיקה גם בדממה מוחלטת. ומירי מסיקה זוהרת בגילום דינה, עושר קולה תואם ליכולת שלה להעביר רגשות עם מצמוץ עין ואפילו במשיכת כתף".
המחזמר שכתב התסריטאי איתמר מוזס עם שירים מאת דייויד יזבק, הוא עיבוד לסרט בעל אותו השם משנת 2007. ההפקה המקורית של "ביקור התזמורת" עלתה בארצות הברית והציגה לאורך כ-18 חודשים בברודווי. כעת, ההפקה עולה מחדש בבריטניה, בבימויו של מייקל לונגהרסט ובכיכובם של אבוטבול ומסיקה. ההפקה האירופית תרוץ עד ה-3 בדצמבר.
העלילה עוקבת אחרי להקת משטרה מצרית שמגיעה לישראל כדי לנגן בפתיחת מרכז תרבות ערבי בעיר פתח תקווה, אבל עולה בטעות על אוטובוס לעיירה בדיונית בשם בית התקווה הממוקמת באמצע המדבר. אין בה מרכז תרבות ערבי, או, למעשה, מלון - משהו שהופך לבעיה כשהלהקה מבינה שהם תקועים שם ללילה.
