לראשונה: תערוכה המציגה את זוועת הטבח שעברו ישראלים ב-7 באוקטובר הוצגה במטה האו"ם בניו יורק. הפסלת אורנה בן-עמי לקחה צילומים של צלם "ידיעות אחרונות" זיו קורן מעוטף עזה, בחרה מתוכם אלמנטים ש"משכו את תשומת ליבה" והוסיפה להם אלמנט עיצובי מברזל מעולמות הפיסול הייחודיים לה. התוצאה היא למעלה מ-20 מוצגים, לא קלים לעיכול, שמוצבים עתה בכניסה לבניין האו"ם, ארגון שעדיין מסרב להוציא הודעת גינוי רשמית נגד חמאס.
תהליך קבלת האישור להצגת התערוכה - יוזמה משותפת של שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן והפסלת בן-עמי - עבר דרך חתחתים של אינספור התנגדויות. אבל במטה זכרו לטובה את בן-עמי מתערוכה קודמת שלה שהוצגה במקום, והתערוכה הנוכחית - Negative Positive שמה - תוצג כאן עד ה-12 באפריל. "המשלחת קיבלה כבר סירובים רבים להציג משהו שמספר את הסיפור של ישראל, אבל הפעם שברנו אותם בעזרת אמנות", אומרת בן-עמי. "הם השתכנעו להציג את התערוכה הזאת ליד העצרת הכללית ואני מאוד מקווה שזה יעזור להם להבין מה עברנו".
השגריר ארדן הוסיף כי "הנהגת האו"ם טענה שזה נושא פוליטי שנוי במחלוקת. הפעלנו המון לחצים, ולשמחתי הם הבינו שיש רף שהם לא רוצים לחצות אותו ברמת סתימת פיות ועיוות המציאות. מאז ה-7 באוקטובר יש כאן תופעה של הכחשת טבח, כמו הכחשת שואה. מתעלמים ממה קרה ומה גרם להתחלת המלחמה הנוראית הזאת בעזה ומתמקדים רק בלחץ על ישראל. אז סוף סוף יש לנו כאן בכניסה לאו"ם עדות לכל מי שנכנס בשערי הבניין. כל אחד יכול להיזכר בזוועות החמאס, ושהם - ורק הם - גרמו למלחמה הזאת שגובה מחיר דמים כל כך יקר".
התערוכה Negative-Positive באו"ם
בערב הפתיחה, מול 30 נציגי מדינות שונות, בחרה בן-עמי לפתוח את דבריה בחמלה לילדי עזה ואמרה כי "ליבנו נשבר לילדים התמימים בשני הצדדים". מאוחר יותר הסבירה את ההחלטה: "רציתי לבטא את הכאב על הילדים שלנו שנטבחו שסובלים מהמלחמה, אבל גם להתייחס לילדים בעזה שהם באמת חפים מפשע. היה לי מאוד חשוב לציין את זה. אנחנו מדברים על אנושיות, ואי אפשר להתעלם מהסבל של ילדים בצד השני שהם בעצם שבויים על ידי ארגון טרור שהמלחמה הזאת באה לחסל. אבל הסבל הוא סבל, ואני כישראלית ואמנית מרגישה צורך להתייחס גם לסבל שלהם, כמו שמאוד היה לי חשוב שידבר כאן נציג של משפחות החטופים, ושכל דיפלומט יצא מפה עם קטלוג של הצילומים ועם סיכה צהובה - שאולי יזכרו, אולי יעזרו, אולי יעשו משהו. זה מאוד מרגש אותי לייצג את ישראל במקום הסרבן והנוקשה הזה ולעשות משהו בעזרת האמנות שלי ושל זיו".
אל קורן היא הגיעה דרך מכרים משותפים בתקשורת - בעלה הוא שדרן הטלוויזיה הוותיק עודד בן-עמי. "כשאזרתי אומץ לנסות להתבטא כאמנית אחרי האסון הנורא של ה-7 באוקטובר פניתי לזיו וביקשתי ממנו לפסל את הצילומים שלו בטכניקה שכבר פיתחתי לפני כמה שנים", אומרת בן-עמי. "הוא איפשר לי בנדיבות בלתי רגילה לבחור בין מאות צילומים, והוספתי לכל צילום איזה אלמנט מהלב שלי. למשל תרמיל של ילד שנשאר אחרי מה שקרה שם. השתדלתי מאוד לא להסיר דברים כמו את כתמי הדם והכדורים, ופשוט הוספתי למה שהוא צילם. לזיו יש עין של צלם עיתונות אמנם - אבל הוא גם צלם עם המון רגש אומנותי. שלחתי לו עבודות שעשיתי בעבר על צילומים של פליטים והוא אמר: 'אני שלך. תעשי מה שאת רוצה'. הוא לא הכיר אותי קודם, רק את בעלי, ונתן לי לשבת שעות במשרד שלו ולברור מאות צילומים. הוא כל כך מוכשר וכל כך טוב לב, ואני מאוד גאה על שיתוף הפעולה הזה".
4 צפייה בגלריה
ותודה לזיו קורן. מתוך התערוכה Negative-Positive בכנסיה לביין האו"ם
(צילום: דניאל אדלסון)
אחת העבודות מתבססת על צילום של חדר אוכל שרוף באחד מבתי קיבוץ ניר עוז, בו הכל נראה חרוך מלהבות, למעט אגרטל לבן שנותר במרכז השולחן בשלמותו. ״הוספתי לצילום תמונה ממוסגרת מברזל של משפחה. חתכתי באש את המתכת וזה נראה כאילו הם חיים/לא חיים. ההשראה היא תמונה אחרת של זיו מאותו יום - צילום חתונה שחטף שלוש יריות. הוספתי את המשפחה הזאת מעל הכד שנשאר על שולחן האוכל אחרי השריפה בצורה מדהימה. לדעתי זה מה שזיו רצה להראות, אז לא כיסיתי אותו. האמנות שלי בדרך כלל מנסה לבטא רגש ואנושיות. אני מרתכת בעצמי, לוקחת את הברזל הנוקשה ומכניסה בו רגש, ונשיות ורעיונות שונים. זאת טכניקה שאני עושה הרבה שנים, אבל הפעם אני מתמקדת בזוועה של 7 באוקטובר. יש בתערוכה גם פסלים שיצרתי בעבר אבל הם מדברים בצורה בלתי רגילה על מה שקרה אז הוספתי אותם לתערוכה. כמו שהשירים היום מקבלים פתאום משמעות אחרת - ככה גם הפסלים שלי קיבלו משמעות נוספת, והגיעו לתערוכה".
עבודה נוספת היא פסל ברזל של מיטת תינוק: "פסל שיצרתי לפני המון שנים תחת הכותרת overprotective. האם אנחנו מגינים על הילדים שלנו או גם בעצם חונקים אותם, ולא מאפשרים להם לעשות כל מה שהם רוצים? אחרי 7 באוקטובר עברתי בסטודיו, הסתכלתי על הפסל הזה והתחלתי לבכות. בעצם ראיתי את ביבס הקטן בעריסה, תינוק בתוך כלוב".
4 צפייה בגלריה
יזמו, שכנעו, הרימו. אורנה בן-עמי וגלעד ארדן, מתוך אירוע פתיחת התערוכה Negative-Positive בכנסיה לביין האו"ם
(צילום: דניאל אדלסון)
טקס הפתיחה נערך אמש באו"ם בצל הידיעות על הרג שבעת עובדי הסיוע הבינלאומי ברצועת עזה בידי צה"ל. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר כי "המתקפה הישראלית מביאה את מספר ההרוגים מבין אנשי הסיוע בקונפליקט ל-196, מתוכם 175 עובדי או"ם. זה לא מוסרי". ההרוגים במתקפה היו אזרחי פולין, אוסטרליה, אנגליה, קנדה וארה"ב. למעט קנדה, אף מדינה ברשימה לא שלחה נציגים לאירוע הפתיחה. במשלחת הישראלית הבהירו שמדובר בצירוף מקרים רנדומלי, כי ההזמנות נשלחו מבעוד מועד וכי אין קשר למתיחות האחרונה בין וושינגטון לירושלים. הנציג הקנדי שכן נכח במקום אמר כי "היום היה נוראי, אבל כל יום מאז תחילת הקונפליקט הזה הוא אסון. הממשלה הישראלית לקחה אחריות. אני שמח להיות כאן למרות הכל ולהראות תמיכה בבת ברית שלנו".
השגריר ארדן אמר לנוכחים כי "ישראל לא רצתה את המלחמה הזו. לא התחלנו את המלחמה הזו. ואף מדינה לא רוצה שהמלחמה הזו תסתיים יותר מישראל. הבענו צער על מותם הטראגי של עובדי World Central Kitchen אתמול. אנחנו אף פעם לא מכוונים לאזרחים בכוונה, שלא לדבר על עובדי סיוע שמבצעים עבודה מכרעת. אירוע זה נחקר לעומק. אבל כולנו חייבים לזכור: עבור ישראל, כל אובדן חיים הוא טרגדיה, אך עבור חמאס, כל מוות אזרחי הוא אסטרטגיה. למרבה הצער, כאן באו"ם - הארגון שנוסד כדי למנוע זוועות - נעשה כל מאמץ לעוות את העובדות והאמת. האו"ם מנסה באופן פעיל לגרום לאמנזיה המונית - לגרום לעולם לשכוח את הפשעים הנתעבים שחמאס ביצע. 179 ימים חלפו מאז הטבח, ועדיין, אף גוף של האו"ם אפילו לא גינה את חמאס. כל מה שהארגון הזה מתמקד בו הוא ללחוץ על ישראל להפסקת אש שתבטיח את שליטת חמאס בעזה".
4 צפייה בגלריה
עכשיו כל הנכנסים יכולים להיזכר בזוועות חמאס. מתוך התערוכה Negative-Positive בכנסיה לביין האו"ם
(צילום: דניאל אדלסון)
משה לביא, גיסו של עמרי מירן שנחטף מביתו בקיבוץ נחל עוז לנגד עיניה של אחותו לי-שי ושתי בנותיהן רוני ועלמה, קרא לנוכחים בקול שבור לתמוך במשפחות עד שיוחזרו הביתה, "לא משנה כיצד הקונפליקט מתגלגל". לביא נשא דברים ואמר "החיים השתנו עבורנו בין לילה. למזלי כל המשפחה ניצלה, אבל עמרי נלקח ומאז אני פועל פה ובארץ ובכל מקום אפשרי כדי לעורר את המודעות. לקראת ציון התאריך הטראגי של חצי שנה מאז ה-7 באוקטובר חשוב שכל מי שמבקר פה יבין שהסוגיה לא ירדה מהפרק, שהחטופים עדיין שם, עוברים התעללות ושהתמונות האלה שהם רואים כאן מולם - עבורנו חקוקות בראש וטריות לחלוטין. אנחנו נפגשים פה עם כל אנשי האו"ם וכל אנשים החשובים כדי לוודא שהם מבינים כמה הם נכשלו בטיפול בסוגיה הזאת וכל פעילות עוזרת להגביר את המודעות".
