הסדרה Full Circle, שיתוף הפעולה השלישי של הבמאי, סטיבן סודרברג (סדרת סרטי "אושן"), והתסריטאי אד סולומון ("גברים בשחור") יועדה במקור כפרויקט שאפתני, מהסוג שפורש עלילה מסוימת מכמה נקודות מבט שמשנות אותה בהתאם לתזוזה ביניהן. בשלב מסוים בתהליך הכתיבה הבין סודרברג שמדובר בפרויקט שאפתני מדי אפילו בשבילו, והוא נפגש עם סולומון והודיע לו שהסיפור יעבור הידוק ויסתפק בנקודת מבט ליניארית בלבד, כלומר רצף אחד של אירועים.
Full Circle Miniseries סדרות יולי
(צילום: Max)
אבל רוחו של הרעיון המקורי מרחפת עגונה מעל המיני-סדרה של השניים, ששני הפרקים הראשונים שלה עלו בחמישי במקס (שירות הסטרימינג מבית HBO), ושאר הפרקים יעלו בקצב של שניים בשבוע. ציר העלילה המרכזי פשוט כביכול - סודרברג וסולומון בוחנים מקרה בו פושעים חוטפים את האדם הלא נכון - אבל הוא מכיל כל כך הרבה סיפורי משנה והסתעפויות, שמרכז הכובד שלו לא מונח בשום מקום. לפחות בשני הפרקים שעלו ניכרים הבימוי היצירתי של סודרברג והוויזואליה האסתטית, אבל לא מתגבשת בהם אמירה ברורה, או יותר נכון מתגבב בהם עומס של אמירות, שאף אחת מהן לא משתלטת על הסדרה.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
סטיבן סודרברג הוא שם מספיק גדול כדי להביא צופים לסדרת טלוויזיה שהוא מביים. האיש שהביא לכם את "סקס, שקרים ווידאוטייפ", "ארין ברוקוביץ'", "רומן לא חוקי" עם ג'ורג' קלוני וג'ניפר לופז ובעיקר את סדרת סרטי "אושן", מגיח מדי פעם לטלוויזיה כדי לרענן את הרפרטואר. שיתוף הפעולה שלו עם סולומון הוא השלישי במספר, אחרי הסדרה "פסיפס" (2018, גם היא ב-HBO) והסרט No Sudden Move מ-2021.
2 צפייה בגלריה
סודרברג הוא שם מספיק גדול כדי להביא צופים לסדרת טלוויזיה שהוא מביים, אבל זה לא מספיק. מתוך Full Circle
(צילום: באדיבות HBO)
Full Circle עוקבת אחרי שתי משפחות בניו יורק, האחת משפחת פשע שמקורה בגיאנה, והיא מנוהלת על ידי סאוויטרי מהביר (סי. סי. אייץ. פאונדר), אישה סמכותית, הנחושה להסיר קללה שלדעתה הוטלה על המשפחה שלה. מפה לשם היא מקבלת יעוץ לפיו עליה לחטוף או לרצוח נער מסוים כדי לאזן את החשבונות הקרמאתיים. היא מגייסת לשם כך את האחיין שלה, עקד (ג'ארל ג'רום, "כשהם רואים אותנו"), ושני בחורים נוספים שמיובאים מגיאנה במיוחד לצורך העניין, ויבצעו את המשימה בתמורה לגרין קארד.
יעד החטיפה הוא ג'ארד (איתן סטודרד), בנם של סם ודרק בראון, הורים לבנים ועשירים ממנהטן (שמגלמים קלייר דיינס, "הומלנד" ובשנה שעברה גם "פליישמן בצרות", וטימותי אוליפנט). ההורים - סם ודרק - מנהלים את אימפריית העסקים של ג'ף, אביה של סם, שף סלבריטאי שמרוכז בעצמו (דניס קוויד) ושמסתובב עם קוקו שאומר עליו הכול. בחלק האחרון בפרק הראשון, אחרי אקספוזיציה ארוכה להפליא ומבולבלת משהו, מתרחש האירוע המכונן - עקד, שהופקד על ניהול פרויקט החטיפה של ג'ארד, חוטף את הנער הלא נכון בעקבות התרחשות בלתי צפויה. שיחת הטלפון המתבקשת שמקבלים ההורים המודאגים של ג'ארד נקטעת על ידי הופעתו של הצאצא בדלת הבית. משם משנה הסדרה כיוון ומתמקדת בשאלה מה יעשו ההורים של ג'ארד כשחייו של הילד הספציפי שלהם כבר לא בסכנה, אבל חייו של ילד אחר, שהם אינם מכירים, בהחלט כן.
על כל הקונצרט הזה מביטה מהצד מלודי הרמוני (זאזי ביטס, "מראה שחורה", "אטלנטה"), חוקרת משטרתית שחצנית, על גבול הבלתי נסבלת, שמתמנה למשימת חקירת הפרשה מטעם עצמה אחרי שהבוס שלה (ג'ים גאפיגן) מסרב להעניק לה את השיבוץ הנכסף שלתפיסתה הולם את כישוריה. וכך נע סיפור החטיפה שהשתבשה כשכל דמות מושכת את חווית הצפייה לכיוונה. ג'ף של קוויד הוא מעין פארודיה על ידוען שלא משנה לאיזו התרחשות ייקלע, היא עדיין תסוב סביבו וסביב המוניטין שלו. סם ודרק הם מעין אמירה על אמריקה הלבנה והפריווילגית. מלודי היא קלישאה של החוקרת הסוליסטית הלהוטה שכל הזמן מפרה את החוקים. וכמוה, גם דמותה של מהבירי וחברי תאגיד הפשע שמקיפים אותה חוטאים פעמים רבות מדי בטקסטים קלישאתיים של שארי הז'אנר שלהם.
חייהם של בני שבט מהבירי בראשותה של פאונד (הנהדרת, אבל הבלתי ממוצה) והשגרה המפנקת של משפחת בראון אמורים להצטלב ולהתחבר בעקבות המקרה, אבל הם לא באמת מתחברים. גם אחרי שני פרקים הם עדיין מרגישים כמו שתי סדרות שונות. והקללה והפרטים שמרכיבים אותה (מהבירי ישובה ליד שולחן ומפזרת אורז במעגל במטרה להמחיש את הזמן שנותר לביצוע המשימה, סכום הכופר שנדרש מורכב מספרות הפאי ללא הנקודה, 314,159) אמורים להקנות לחטיפה מעין נופך מיסטי או מנסה לומר דבר מה נבון על גמול וגאולה, אבל התחושה הכללית היא - למרות המשחק המצוין של מקבץ השמות המרשים שסודרברג וסולומון הצליחו לגייס - שההבטחה לסאב-טקסט או להתרקמותה של שכבה עמוקה יותר מתחת לפני השטח לא מקיימת את עצמה, לפחות לא בשליש הראשון של הסדרה. Full Circle מספקת צפייה סבירה פלוס, אבל לא משמעותית.
