"העלו את 'תשוקות' לשרתי הסטרימינג כדי שנוכל לוודא שזאת לא הייתה הזייה!" נשמעה קריאה נרגשת במאמר שפורסם במגזין TV Guide האמריקני לפני כשנתיים. מכל הסיבות להעלאת סדרה בשלמותה לשירותי ההזרמה - זאת כנראה המוצדקת ביותר. במקרה של "תשוקות", אופרת סבון יומית ששודרה ב-NBC בסוף שנות ה-90-תחילת המילניום, אפילו לא מדובר בהגזמה. למעשה, אם בשנת 2002 - כשהסדרה שודרה בערוץ 3 בישראל - גם אתם ישבתם פעורי פה מול הטלוויזיה וצפיתם באירועים המוזרים שהתרחשו בעיירה הרמוני, מן הסתם תהיתם בשלב כזה או אחר אם מדובר בתוכן שאכן צולם, שוחק, נערך ושודר או שמא בחזיון תעתועים.
אופרות סבון יומיות הן ריטואל די קבוע של עלילות: משולשי אהבה, בגידות וניאופים, סודות, תככים ומזימות. כמה סטים קבועים שעליהם נפגשות הדמויות ומשוחחות, מריחות של הזמן או היעדר מוחלט של תחושת זמן. ל"תשוקות" היה את כל אלה, אבל זה לא היה הכול. אלמנטים על-טבעיים כמו מכשפות, דלתות ארון שמובילות לגיהינום, לחשים שמחזירים את הזמן לאחור ובאופן כללי עיקום עליז של כל מה שאתם יודעים על טלוויזיה בכלל ואופרות סבון בפרט. עד כדי כך שה"ניו יורק טיימס" תיאר אותה כאילו "דיוויד לינץ' השתלט על 'כל ילדיי'", ואפילו הרחיק לכת וקרא לה "'טווין פיקס' של שעות היום".
העלילה של "תשוקות" התמקדה בארבע משפחות - משפחת ראסל האפרו-אמריקנית, משפחות ריין ובנט - נציגות האדם הלבן, והמשפחה שחציה מקסיקני וחציה ממוצא אירי (!), לופז-פיצ'גרלד (תאכלי אבק, נטפליקס, גיוון אתני שאת יכולה רק לחלום עליו). מעל כולם זרחה המכשפה טביתה לנוקס, שהתגוררה בהרמוני עם טימי, הבובה פינוקיו-סטייל שבה היא הפיחה חיים. 15 שנה אחרי שירדה מהאוויר, הסדרה חזרה במפתיע לכותרות, אולם בנסיבות עצובות - בן מאסטרס, מי שגילם את ג'וליאן קריין (אב אחת המשפחות המרכזיות בסדרה), הלך לעולמו לפני כשבועיים ממחלת הקורונה, או - תלוי את מי שואלים - מכישוף שהטילה עליו טביתה, שהתמידה בהטלת אסונות על תושבי העיירה. כך או כך, מותו של מאסטרס הוא גם תירוץ נאה לחזור לאופרת הסבון הכי ביזארית אי פעם - לפני ומאחורי הקלעים.
חיות הפלא והיכן למצוא אותן (על הסט)
את "תשוקות" יצר התסריטאי ג'יימס אי. ריילי, שזכה לתהילה הודות לתרומתו לטלנובלה "ימי חיינו" - ריילי המציא את דמותה של ד"ר מרלנה אוונס, שהייתה אחוזת דיבוק שטני. התברר שהצופים מאוד העריכו את התנהלותה העקבית של הדמות, והרייטינג שלה טיפס על אף תחרות לא קלה מול משפטו של או. ג'יי. סימפסון וביקורות מצד המעריצים על החירויות שריילי נטל לעצמו. "תשוקות" שובצה בשעות אחר הצהריים וכיוונה בעיקר לקהל צעיר. היא לא צברה הרבה ממנו, אבל אלה שכן נקלעו לתוכה בהחלט הבינו שיש להם עסק עם קאלט בהתהוות. הרייטינג שלה הלך ודעך עד שבוטלה, חודשה בערוץ אחר לעונה נוספת - התשיעית במספר - ובוטלה סופית. בארץ, אגב, היא שודרה במשך ארבע שנים, חמישה ימים בשבוע, והורדה בהתראה של שבוע אחד בלבד, תוך יצירת הרושם שזהו סיומה של הסדרה, למרות שבארצות הברית היא עדיין המשיכה. ההורדה הובילה למחאה זועמת ולעצומות תובעניות, אבל בסופו של דבר השלימו המעריצים עם הגזרה.
אחת הקביעות שחוזרת על עצמה בראיונות עם שחקני עבר של הסדרה היא שהאווירה על הסט הרגישה כמו חגיגה. החגיגות, מסתבר, התחילו כבר בשלב התסריט, שם נראה כאילו מישהו בהוליווד שיכור או סתם מנסה לבדוק גבולות. בתור התחלה, אחת הדמויות הבולטות בסדרה הייתה האחות הרפואית והמטפלת של דמות אחרת, עדנה וואלס הקשישה. את הדמות הזאת, פרשס, גילם אורנג-אוטן ממין זכר בשם באם-באם. פרשס הייתה מאוהבת - אהבה נכזבת, מדגיש התסריט - בלואיס לופז-פיצג'רלד, אהבה שתוארה ברצף משוכלל של פנטזיות שבהן היא לבושה בשמלת כלה והשניים נישאים או רוקדים ריקוד רומנטי בסלון. אם זה לא מספיק, בתחילת 2004 חברת ההפקה של הסדרה אף הגישה את באם-באם לפרס האמי בקטגוריית שחקן המשנה. האקדמיה נאלצה לדחות את ההגשה וגם לצרף הסבר מפורט: "האקדמיה חייבת למתוח קו מבחין בין דמויות של בעלי חיים שאינם מסוגלים לדבר ובין שחקנים אנושיים".
הנסיכה דיאנה בתפקיד אורח
למרות שמדובר באופרת סבון פנטסטית, ריילי לא בחל באמצעים כשניסה ליצור לעלילה חיבור למציאות. אחד מקווי העלילה בעונה הראשונה כלל דמות מרכזית - שרידן, שהזדהתה כחברה אישית קרובה של לא אחרת מהנסיכה הבריטית דיאנה, שנהרגה שנתיים קודם לכן. שרידן אפילו ניסתה להזהיר את הנסיכה דיאנה ממותה הקרב, והנסיכה מופיעה לכאורה בסדרה כמלאך השומר (!) שמציל את שרידן ממוות בתאונה באותה מנהרה בדיוק בפריז. המכשפה טביתה, אגב, טענה שהיא אחראית לטביעת הטיטניק.
תוכנית בתוך תוכנית
ריילי גם לא היסס לשרבב לתסריט התייחסויות ל"תשוקות" עצמה. באחד הפרקים המוקדמים, הדמויות קיי, סימון וגרסת הזומבי של צ'ריטי (כן, היה דבר כזה) צפו בסדרה. בסצנה אחרת, כשבני משפחת בנט צפו במהדורת החדשות שסיקרה את מה שיכול היה להיות ההוצאה להורג של אחת הדמויות, "תשוקות" שובצה ממש אחריה ושיר הנושא של הסדרה נשמע ברקע. בפרק ששודר ב-2006, שתי דמויות חיפשו דמות נוספת בשם מיגל כדי להחזיר אותו לעיר. הם לא הצליחו למצוא אותו אבל איתרו את מקום עבודתו האחרון: הוא נראה עובד כגנן בעיירת פרברים, ברחוב בשם ויסטירייה ליין. נשמע מוכר? אולי כי השחקן שגילם את מיגל היה ג'סי מטקלאף, שבאותה תקופה הצית את דמיונן ודמיונם של צופים כגנן של גבריאל (אווה לונגוריה) ב"עקרות בית נואשות", שהתרחשה ברחוב הבדיוני ויסטירייה ליין בעיירה פיירוויו.
9 צפייה בגלריה
מהרמוני לוויסטיריה ליין. ג'סי מטקאלף (שני מימין) עם חבריו לקאסט "תשוקות"
(צילום: באדיבות HOT)
ב-2007 החליטה NBC לבטל את הסדרה ולשדר במקומה שעה נוספת של ה"טודיי שואו". דמותה של קיי למשל צופה בשעה השישית של תוכנית האירוח היומית של NBC, שנקטעה עם דיווח חדשות על מעצרו של לואיס, דמות אחרת. שנה לאחר מכן מגדירה טביתה, המכשפה בת ה-300, את השעה הרביעית של "טודיי שואו" כשעה "חוטפת הרייטינג". טביתה מתייחסת גם לביטול השני של הסדרה על ידי ביתה החדש - Direct TV - ונקבה בראשי התיבות של נשיא NBC דאז, ג'ף צוקר. בפרק משנת 2004 צפתה אחת הדמויות בפרומו של NBC ל"ימי חיינו", ושיבחה את הכותבים על קווי עלילה מצוינים וסוחפים. מי שעבד כתסריטאי של "ימי חיינו" באותה תקופה היה כמובן ריילי עצמו, שנקרא לסדרה כמושיע בניסיון להציל את הרייטינג שלה.
חלום עליכם
אחד מהסימנים המסחריים הידועים לשמצה של "תשוקות" היה "רצף החלומות" הכוזב או המזויף. לעיתים קרובות הייתה הסדרה מציגה אירוע מוזר או מפוצצת סוד ענק שהצופים חיכו לחשיפתו זמן רב, רק כדי לטעון בהמשך שמדובר בחלום בהקיץ. סיקוונס חלומות כזה עשוי היה להימשך בין כמה סצנות לכמה פרקים, ובדרך כלל מתחיל ללא אזהרה. הדמויות ב"תשוקות" סבלו ונהנו מתדירות גבוהה מאוד של פלאשבקים לאירועים ישנים, עד כדי כך שחלק ניכר מפרק עשוי היה להיות מורכב מסצנות חוזרות. יום שלם ביקום של "תשוקות" נמשך לפחות שבוע בחיים האמיתיים. אירוע כמו "קרב להקות של צעירי הרמוני" התפרש על פני שבוע שלם, וכל פרק הוקדש לשיר ממש גרוע שאחת הדמויות ביצעה לו ליפסינק.
מטען הכאב
עצלות תסריטאית מסוימת הורגשה בגזרה אחת בולטת - טרגדיות, או אם להיות יותר ספציפיים, אונס ואלימות מינית. מספר בלתי סביר של קווי עלילה ב"תשוקות" הכילו אלמנט של אונס, ובשנה מסוימת זה קרה כל כך הרבה שהמעריצים התייחסו לאותה שנה כאל "שנת האונס". הערך של הסדרה בוויקיפדיה כולל תת-סעיף בן יותר מ-500 מילים על אלימות מינית בסדרה. בין היתר, תרזה לופז-פיצ'גרלד (לינדזי הארטלי) נאנסה על ידי אליסטר קריין כשסירבה לשלם לו במין על שעזר לה עם ביקור בתה התינוקת. בהמשך, יורשת העצר פנסי קריין כמעט נאנסה על ידי גבר בלאס-וגאס שהכניס אותה למסיבה אחרי שאיבדה את ההזמנה שלה ונאנסה בהמשך במהלך פעולת עוקץ שנועדה ללכוד תוקף מיני אחר. התקיפה האכזרית הותירה את פנסי בקומה וגרמה לה לטראומה רגשית. פנסי הייתה קורבן האונס הראשון של התוכנית שחוותה השלכות רגשיות ארוכות טווח של האונס: ההתנהגות המוחצנת שלה נעלמה, היא נעשתה עצבנית ולא יכלה לסבול מגע אדם במשך חודשים. גברים, אגב, היו בסכנת תקיפה מינית באותה מידה כמו נשים ב"תשוקות". פוקס קריין, ג'וליאן קריין ולואיס פיצג'רלד היו כולם קורבנות של תקיפה מינית.
9 צפייה בגלריה
בין הדמויות שנאלצות להתמודד עם סצנות אונס. לינדזי הארטלי מ"תשוקות"
(צילום: באדיבות HOT)
כשמציאות ודמיון מתערבבים
הכשפים והלחשים ב"תשוקות" היו אבות המזון של הסדרה, אבל אף אחד לא הכין את המעריצים להתרחשויות דומות שקרו גם מחוץ לסט - ולא בחסות התסריט. בשנת 2002 יצא ג'וש ריאן אוונס, שגילם את הבובה החיה של טביתה, טימי, לחופשה לצורכי טיפול רפואי. בתסריט כתב ריילי את מותו של טימי ועלייתו לגן עדן, ותכנן להחיות אותו בעוד כמה חודשים כשאוונס יחזור מהניתוח שלו. אולם אוונס נפטר במהלך הניתוח - בדיוק כשבטלוויזיה שודר הפרק עם טימי הולך לעולם שכולו טוב, וריילי נאלץ לשכתב את טימי החוצה לחלוטין.
במשך חמש שנים נשמע בסדרה קולו של הפטריארך האכזר, אליסטר קריין, אבל פרצופו מעולם לא נראה על המסך. מי שהעניק לו את קולו היה השחקן אלן אופנהיימר, אבל כשהגיע זמנו להפוך לבן אדם עם פנים לוהק לתפקיד דייוויד ביילי. ביילי נחל הצלחה בקרב המעריצים כמו גם השחקנים האחרים על הסט, אבל בחג ההודיה בשנת 2004 ביילי טבע בבריכה שלו - בדיוק כשב"תשוקות" שודרו סצנות בהן כמה דמויות מנסות לחסל את אליסטר, שלמעשה היה במצב של מוות קליני לפני שטביתה החזירה אותו לחיים. להפקה לא נותרה ברירה, והיא ליהקה לתפקיד שחקן אחר, ג'ון ריילי.
הקדימה את זמנה
לזכותה של "תשוקות" יאמר שלצד ההזיות העלילתיות שלה - ומה שעלול להתפרש כמעין זלזול בצופים, או לפחות באלה שלא עשו צהריים שאכט - היא גם עשתה לא מעט היסטוריה בכל מה שקשור בהופעות טלוויזיוניות בשעות היום. היא הייתה הסדרה הראשונה שהראתה שתי נשים מתעלסות במיטה - דמויותיהן של ריי תומאס וסימון ראסל, שבקיץ 2005 יצאה מהארון כלסבית; בשנת 2007 נחשף כי הגיבור הוותיק, צ'אד האריס קריין, בוגד באשתו עם גבר אחר. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הוצגו שני גברים במיטה יחד בשעות היום, ושני אלה הספציפיים גם ביצעו מבלי לדעת אקט של גילוי עריות. ב"תשוקות" הריון גברי היה אפשרי ומומלץ - וינסנט הוצג כאינטרסקס, ונכנס להיריון עם בנו של אבא שלו.
לאחר שהסדרה עברה מ-NBC ל-DirecTV, שירות המנויים הוסיף פיצ'ר שהציע לצופים לענות על שאלות טריוויה הקשורות לסדרה, הצופים יכלו להשתמש בשלט שלהם לשם כך. "תשוקות" הייתה אופרת הסבון הראשונה שהשתמשה ברעיון של אינטראקטיביות של הצופה באופן הזה. במקביל, בערוץ בתשלום The 101, עלתה תוכנית אירוח בלייב ששודרה בסיום כל פרק של "תשוקות", ובאמצעותה יכלו המעריצים להתקשר ולתקשר באופן ישיר עם השחקנים. "תשוקות" הפכה גם לאופרת הסבון הראשונה שהייתה לה תוכנית אירוח משלה.
ב-2006 החלה NBC לשדר את "תשוקות" גם בערוץ המדע הבדיוני (כן כן) שברשותה, אבל עקב רייטינג נמוך הורדו השידורים החוזרים והסדרה הפכה לאופרת הסבון הראשונה שפרקים מלאים שלה היו זמינים להורדה ולרכישה ב-iTunes, ובהמשך גם הפכה לאופרת הסבון הראשונה שהייתה זמינה לצפייה בחינם בשירות הסטרימינג של NBC.
אלא שכל דבר טוב מסתיים בסוף. בשנת 2008 העבירה הסדרה את הקיץ האחרון שלה באוויר וסיימה במהירות את קווי העלילה שלה. אליסטר קריין נהרג סופית. טביתה נולדה מחדש כנוצרייה והקריבה את כוחותיה כדי להציל את תושבי הרמוני, נערכו חתונות המוניות שחיברו זוגות נצחיים (כולל עדנה ונורמה, הזוג ההומוסקסואלי הראשון שהתחתן באופרת סבון), מזימות נחשפו ונבלים ננזפו. "תשוקות" עברה בשערי הגיהינום - או גן העדן - לנצח, והותירה אותנו יתומים מטרלול, לפחות עד שזעקת הסטרימינג תזכה למענה ומישהו ירים את הכפפה.
