אולי זה לא היה מקרה שמוט'קה קידר, שנודע כאסיר X הראשון בשנות ה-50, העריץ את איין ראנד. רציונל קר והיעדר רגשות אמפתיה לאנשים שאינם אתה הם בסך הכול קווים מנחים הגיוניים עבור פסיכופתים, ומוט'קה קידר היה כנראה אחד מהם. בצעירותו, למרות - ואולי בגלל - ההיסטוריה העבריינית שלו, הוא גויס לאמ"ן וביצע פעולות מהסוג שהצריך אכזריות והיעדר פחד מעבר לגבול. במסגרת פעולה כזאת בארגנטינה נרצח איש הקשר שלו ונשדדו ממנו 15 אלף דולר, סכום שנחשב לסכום עתק באותן שנים. קידר הוחזר לארץ ונערך לו משפט צבאי, בעקבותיו הוא הואשם ברצח. הוא ריצה עונש מאסר של 17 שנה בכלא רמלה, באגף מיוחד שנקרא אגף האיקסים, מתוכן שבע שנים בבידוד מוחלט.
מתוך "האסירה X"
(באדיבות כאן)
אבל "האסירה X", סדרת הדוקו שהפרק הראשון שלה עלה אמש (שבת) בכאן, לא עוסקת בקידר אלא דווקא בבת החורגת שלו, מיכל בן חורין. לאחר השחרור מהכלא פגש קידר את תמר אפלבאום, אמנית ואלמנה בעלת ממון עם שני ילדים, שהוקסמה מגבריותו, ידענותו והכריזמטיות שלו. הם נישאו מהר מאוד ובהמשך עברו לארצות הברית. שם, מאז שהייתה בת 15 ובמשך כשבע שנים, לקח על עצמו קידר מטרה נוספת - "ללמד" את בתו, מיכל, את רזי המיניות כדי להכין אותה לחיים. או במילים אחרות, הוא אנס אותה, לדבריה על בסיס שבועי, וכשבמקביל הוא מכחיד את הערך העצמי שלה.
אחרי שהצליחה לצאת מהבית, בן חורין, אישה אינטליגנטית להפליא, נוקטת אמצעי מפתיע בניסיון לרפא את הפצע שלה: היא פוגשת כ-12 רוצחים ורוצחות פסיכופתים בבתי כלא בארצות הברית, ומנסה לפצח את המנגנון שלהם. היא מתמקדת בילדות העשוקה של חלקם, אולי בתקווה שאם תצליח לגייס אליהם אמפתיה או לפחות להבין את המנגנון, היא תשיג לעצמה סוג של שליטה או כוח על הטראומה שלה.
2 צפייה בגלריה
מקווה שאם תצליח להבין את המנגנון, היא תשיג לעצמה סוג של שליטה או כוח על הטראומה שלה. מתוך "האסירה X"
(צילום: באדיבות כאן)
הראיונות שלה, חלקם מצולמים ומופיעים בסדרה, עם אסירים כמו צ'רלס מנסון, ריצ'רד רמירז, ה"נייט סטוקר" שרצח 18 בני אדם, ולינט פורם, מהכנופייה של מנסון שניסתה להתנקש בחיי הנשיא פורד, הבשילו לכדי ידידות עם מנסון וספר שעסק בחברות המורכבת איתו. אבל היעד המקורי לא הושג. המסקנה של בן חורין, בסוף שלושת הפרקים שנשלחו לביקורת - זהירות, ספוילר - היא שהמסע שלה לא רק שלא פתר את המצב הנפשי שלה, אלא העמיק אותו. במקום שיש בו נרקיסיזם פסיכופתי אין אנושיות, אין חרטה, אין בושה. הרוע הוא רוע, לא יותר ולא פחות.
לימור פנחסוב, הדוקומנטריסטית הוותיקה ויוצרת הסדרה, שכנעה את בן חורין לקחת בה חלק לאחר מותו של קידר, בשנת 2021, ממחלת הקורונה. עד אז בן חורין, ומרואיינים אחרים בסדרה, סירבו להתראיין כי חששו מחרון אפו של קידר, שעד רגעיו האחרונים עוד שלח לבתו מכתבים שהוקיעו אותה על אפסותה. פנחסוב ("אמא חוזרת הביתה", "מפלצת הסמטאות"), שזו לא הטבילה הראשונה שלה עם האופי האנושי המתעתע כשזה מגיע לפשיעה, זיהתה את היכולת של בן חורין להוביל את הסדרה ולנתח את החוויות שלה באופן מורכב וקוהרנטי, שמעניק עומק לשני הצירים שלה - הראיונות עם האסירים ומערכת היחסים שלה עם אביה החורג.
2 צפייה בגלריה
הבידוד הנפשי שחיה בו בן חורין במשך שנים, עוצמתי לא פחות ואולי יותר מהבידוד שנכפה על האבא החורג. מתוך "האסירה X"
(צילום: באדיבות כאן)
פנחסוב הניחה לבן חורין לספר את הסיפור שלה, את המסקנות שלה מפגישות עם רוצחים, לתאר את החיים בצילו של פסיכופת ואת האופן שבו הוא שלט בסביבה שלו. מדהים לגלות שוב ושוב עד כמה הסיפורים האלה דומים זה לזה, ועד כמה כבד מכבש הכוחות שמפעילים הטיפוסים המתעללים כשהוא מגובה בטרור נפשי ורגשי. במובן הזה בן חורין מבהירה היטב עד כמה הבידוד הנפשי שחיה בו במשך שנים, עד שחשפה את הסיפור, עוצמתי לא פחות ואולי יותר מהבידוד שנכפה על האבא החורג שלה בתקופת מאסרו.
"האסירה X" הוא מסע בתוך ראשה של מיכל בן חורין, כשורדת חיים בצל אדם פסיכופת בתקופה שעוד לא היה מקובל להוקיע אותם בפומבי או לדבר על התופעה בגילוי לב. הוא עדיין חסר מידע כללי שאופף את הסיפור (איפה האח הנוסף של בן חורין? היכן בנו של קידר מנישואיו הראשונים? מה היה טיב היחסים ביניהם אחרי שבן חורין ואמא שלה חזרו לארץ?), אבל האופן שבו שלושת פרקי הסדרה נעלמים מבלי שהצופה מרגיש את הזמן עובר, מבהירים שהתוכן שהיא כן מספקת, בעיקר הודות לדוברת הראשית שלה, שווה את הזמן הזה.
