זוכרים את ההלם שעטף את העולם כשנודע שהנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים ב-31 באוגוסט 1997 בפריז? אם לא הייתם ילדים ב-1980 אתם בוודאי יכולים גם לשחזר איפה שמעתם שג'ון לנון נרצח. ואם אתם מעל גיל 70 סביר להניח שאתם זוכרים בבהירות את התדהמה על היוודע דבר התאבדותה של מרילין מונרו באוגוסט 1962.
כך בדיוק גם חוו והרגישו עשרות מיליוני אנשים כשנודע דבר התאבדותו של הסופר שטפן צוויג ב-22 בפברואר 1942 - החודש לפני 80 שנה. צוויג היה הרוקסטאר של עולם הספרות. בתחילת המאה ה-20 לא היה אדם משכיל אחד שלא קרא כמה מספריו, ולהרצאות שלו בכל העולם היה קשה מאוד להשיג כרטיסים. על אף שההתאבדות הכפולה שלו ושל אשתו לוטה התרחשה הרחק בברזיל ובעיצומה של מלחמת עולם, הידיעה על מותם פתחה את מהדורות החדשות ברדיו וזכתה לסיקור תקשורתי חסר תקדים בעיתונות העולמית. צוויג היה סופר נערץ שספריו נמכרו עוד בחייו בכ-60 מיליון עותקים, ונחשב לאחד האינטלקטואלים החשובים ביותר בדורו.
אבל כמה פריטים שלא היו ידועים עד כה, חושפים כעת פן לא מוכר בחייו ובמחשבתו של הסופר הדגול – יחסו לציונות. וכנגזרת מכך, השינוי שחווה בעקבות המאורעות ההיסטוריים והדאגה המחודשת שגילה לגורל עמו. כפי שניתן גם לשמוע בהסכת (פודקאסט) הספרנים של הספרייה הלאומית.
3 צפייה בגלריה
מכתב ששלח צוויג לחיים ויצמן. המלחמה ניפצה את חלום האחווה העולמית
(באדיבות ארכיון יד חיים ויצמן)
צוויג נודע בחייו כיוצר פציפיסט ואישיות א-פוליטית במיוחד. הוא אומנם היה מודע מאוד להיותו יהודי ומרבית חבריו ומקורביו היו יהודים, אך הוא חזר וטען שהיהדות שלו היא רק תולדה של שייכות גנטית - בעוד הוא עצמו איש העולם הגדול, וינאי גאה ואירופאי מושבע. הוא אף תיעב לאורך מרבית חייו רעיונות לאומיים וחלם על עולם נטול דת ולאום. אולם, לאחר מלחמת העולם הראשונה חל סדק בהלך הרוח הזה. יותר ויותר חילחלה בצוויג ההבנה כי אותה ירייה ב-28 ביוני 1914 בסרייבו – זו שהובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה – ניפצה גם את חלום אירופה האוניברסלית ואת רעיון האחווה העולמית.
הסכת הספרנים של הספרייה הלאומית הקדיש פרק מיוחד לציון 80 שנים למותו של צוויג בדיוק החודש בעיירה פטרופוליס, הסמוכה לריו דה ז'נרו. בשיחה של מגישת ההסכת ורד ליון-ירושלמי עם ד"ר שטפן ליט, האחראי על אוסף צוויג בספרייה הלאומית, הוא מספר על מכתבים לא ידועים משנות ה-30 המעידים על התהליך והשינוי שצוויג עבר בעשור האחרון לחייו.
בין המכתבים נמצאה התכתבות לא ידועה שלו עם חיים וייצמן, שהתגורר בשנות ה-30 בלונדון – היכן שגם צוויג התגורר במשך שש שנים, אחרי שגלה מאוסטריה. באחד המכתבים, השמורים בארכיון יד חיים וייצמן שברחובות, כותב צוויג לוויצמן שאם בעבר צעירים יהודים התנגדו או היו אדישים לרעיון הציוני (כמוהו), הרי שכעת (לאור עליית הנאצים והתגברות האנטישמיות), ייתכן ויש מקום לשינוי ויחס אוהד יותר לרעיון הציוני.
ד"ר ליט מגלה גם כי בשונה מהדימוי של צוויג כאיש מאוד לא פוליטי, בסוף שנות ה-30 הוא ניסה ליזום עצומה בינלאומית שאותה אמורים היו להוביל אישים יהודים ידועים ומשפיעים, במטרה להתריע על מצב היהודים בגרמניה ובמדינות החסות. ליוזמה זו חברו הרבנים הראשיים של וינה וורשה; חיים וייצמן; מקס ברוד (חברו הטוב של קפקא) ואנשי רוח יהודים נוספים. צוויג לא הצליח במשימה בשל חילוקי דעות בתוך הקבוצה, אולם יחסו לפתרון "הבעיה היהודית" בדרך ציונית מעשית, ניכר יותר ויותר.
עדות נוספת לשינוי שחל בצוויג היא מכתב משנת 1930, הפעם לבן דודו איגן צוויג שהיה פעיל ציוני שהתגורר בחיפה. הוא כותב לו שהוא מצטער שלא הגיע לביקור בארץ ישראל (ביקור שהיה מתוכנן במהלך 1929, כאשר המחזה "ירמיהו" הועלה על הבימות, והתבטל בשל קריסת הבורסות בעולם) והוא מוסיף במכתב שהיה רוצה לשהות שנה תמימה בארץ לצורך כתיבת רומן היסטורי על החיים בארץ ישראל, "אך לצערי אין לי זמן לכך", הוא מתנצל.
3 צפייה בגלריה
מכתב ששלח צוויג לוויצמן. ניסה ליזום עצומה המתריעה על מצב היהודים בגרמניה
(באדיבות ארכיון יד חיים וייצמן)
ביום שלישי ה -22 בפברואר יתקיים אירוע מקוון של הספרייה הלאומית לציון 80 שנה למותו של הסופר שטפן צוויג, שיתמקד בספרו האוטוביוגרפי "העולם של אתמול".
