לסדרות מהסוג של Gutsy ("אמיצה", בתרגום חופשי) אמורה להיות מצורפת פתקית קטנה עם התראה: לא מיועד לאנשים שלא אוהבים את הילרי קלינטון. חבל על העצבים שלכם וחבל על הזמן היקר - שמונה פרקים של 40 דקות כל אחד. בפרקים אלו תצפו בקלינטון האם ובבתה צ'לסי פוגשות נשים אמיצות, אסרטיביות, אקטיביסטיות, דעתניות ופורצות דרך, ומנסות למפות את מקורות ההשראה הפמיניסטיים בני זמננו. אומנם Gutsy עושה מאמצים כנים לפנות לסינפסות שלכם כסדרה זורמת ולא תובענית מדי שחוקרת נושא חשוב וכללי להבהיל, אבל בסופו של דבר זאת סדרה חינוכית. האם הילרי קלינטון ובתה צ'לסי הן הנשים הנכונות להוביל סדרה כזאת? לא בטוח. האם הן מצליחות? הצלחה חלקית בלבד.
Gutsy - טריילר
(אפל tv פלוס)
בכל פרק של הסדרה החדשה, שעלתה בסוף השבוע במלואה לאפל tv פלוס, שתי הנשים לבית קלינטון משוטטות באמריקה וגם קצת באירופה, מתנסות בפעילויות שונות (קורס בליצנות בפריז, שיעורי ריקוד, באולינג) יושבות במסעדות ודנות עם מרואיינות בשלל נושאים, החל מאמהות דרך קומדיה וכלה בפיקוח על נשק. פה ושם הן גם מבקרות סלבריטאיות בנושא הרלוונטי כי אי אפשר בלי. קים קרדשיאן תדבר איתן על עונש מוות (!) בעקבות לימודי עריכת הדין שהיא פצחה בהם, איימי שומר תדבר על הקושי להיות בהריון ובכלל על קומדיה נשית. אמהות שאיבדו ילדים נפתחות בשיחה על חיפוש צדק. לעיתים גם הקלינטוניות עצמן יחשפו טפח מחייהן - הילרי תספר שהמעשה האמיץ ביותר שעשתה מבחינתה היה לא לפרק את הנישואים לביל קלינטון אחרי שפרשיית מוניקה לוינסקי התפוצצה. צ'לסי תיזכר איך המערכונים הלעגניים של "סטרדי נייט לייב", שהופנו כלפיה כשהייתה ילדה, יצרו אצלה אנטגוניזם לקומדיה בכלל ולקומיקאים בפרט. לצד קרדשיאן ושומר השתיים נפגשות גם עם מפורסמות כמו גולדי הון, גלוריה סטיינהם וקייט הדסון.
Gutsy מתבססת על ספר שהנשים לבית קלינטון כתבו ויצא אי אז, לפני הקורונה, ב-2019. לדבריהן הרעיון להפוך אותו לסדרה קיבל דחיפה בעקבות החלטת בית המשפט העליון בארצות הברית לבטל את הפסיקה התקדימית של רו נגד וייד, החלטה שביטלה את הזכות החוקתית האמריקנית להפלה. לא במקרה הפרק הראשון עוסק בקומדיה. הוא קליל למדי ואפילו מצחיק, לא מעט בזכות המרואיינות שנבחרו להופיע בו. הפרקים שמגיעים אחריו - כל אחד מהם זכה לשם בומבסטי כמו "לנשים אמיצות יש לב מרדני" או "נשים אמיצות מחפשות צדק" - כבר דורשים התמסרות הרבה יותר רצינית.
בהקשר הזה האמת חייבת להיאמר: הילרי וצ'לסי, ובמיוחד הילרי, אינן דמויות כרזימטיות או מראיינות אקטיביות מספיק עבור נושא רחב וגבוה כמו פמיניזם (שהרי העניין הוא העצמה נשית). מישהו ליהק אותן לתפקיד בציפייה שהמוניטין של קלינטון כפמיניסטית - שמגובה בעשייה הפוליטית שלה - והעובדה שהיא והבת שלה הן סוג של סלבריטאיות, יהוו מעין פיתיון לצופים. בפועל, ההצנחה של שתיהן לעולם רחב כל כך כמו "נשים חזקות", שמנסה לתפוס כל כך הרבה קצוות של חוטים בשמונה פרקים, והעובדה שאין להן את היכולת הטלוויזיונית להחזיק את הצופה בזמן שהן מנסות להעמיק פנימה, הופכת את Gutsy לסדרה שטחית עם כמה רגעי חסד, שתלויים בעיקר במרואיינות.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
התכנים שעולים בסדרה מובנים מאליהם למי שמחזיק בתפיסה הליברלית של קלינטון (גם היריבות עם טראמפ עולה לא פעם בסדרה) ואין בה הרבה מהחידוש. הניסיון לכסות כמה שיותר תחומים מעניק לסדרה תחושה של תוכנית לייף סטייל. צ'לסי והילרי אינן נטולות מודעות עצמית, אבל עדיין מורגש יותר מבדל של זחיחות צורמני, שאולי היא גם זאת שהביאה להפסד של קלינטון מול טראמפ מלכתחילה. גם פה לקלינטון יש הרבה מה ללמוד מהזוג אובמה, שחתם על הסכם תכנים עם נטפליקס והגביל את עצמו, לפחות בינתיים, לתוכנית ילדים בנושא תזונה (מישל) ולקריינות בסדרת טבע (ברק). בשביל נשיות סמי-מעמיקה, אתם יודעים, המדע המציא את גווינת' פאלטרו.
