כשאני חוזרת אחורה אל שנות ה-90, אני נזכרת כמה מפתיע ופתאומי היה מותה של ענבל פרלמוטר בתאונת דרכים לא מוסברת לקראת סוף העשור. אבל אחרי צפייה ב"ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר", סרט הדוקו שעולה היום ב-yes, על היוצרת המכשפת מהניינטיז ושזכה בפסטיבל דוקאביב זה עתה, נדמה שמה שמפתיע הוא שהיא נותרה בחיים כל כך הרבה זמן. בסרט היפהפה והאפל שיצרו הבמאיות שרון לוזון ואביגיל שפרבר, נפרשת מסכת חייה הקצרים, ובמיוחד השנים שקדמו למותה.
ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר - טריילר
(באדיבות yes)
באחד באוקטובר 1997 נהרגה פרלמוטר כשהיא רק בת 26, אבל אחרי שהספיקה להקים את להקת הרוק הישראלית הראשונה על טהרת המין הנשי, המכשפות. "אם זה נגמר", זוכה הפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב 2023, נשען בעיקר על ציר משמעותי אחד - היומנים האישיים שפרלמוטר כתבה במשך שנים ארוכות. הם משולבים בסרט בכתב ידה המקורי של פרלמוטר, שהייתה לה יכולת נדירה לשקף את העולם הפנימי שלה, וכנות שאפשרה לה להפנות אור גם אל הפינות האפלות ביותר. הם חושפים את המסע המוזיקלי שלה כיוצרת יוצאת דופן ונועזת, אבל יותר מזה את המסע הנפשי המטריד של כאב, הימלטות ממנו והרס עצמי, זה שהוביל אותה אל שימוש קבוע בהרואין ובסמים אחרים. אם כי אפילו ברגעי השפל, או כאשר תיארה מעשים שפופים כמו חיתוך עצמי וקריז במהלך ניסיון גמילה, היא ידעה להפיק ניסוחים פלאיים ומהפנטים.
לכתבות נוספות במדור:
אל היומנים הגיעו שתי הבמאיות הודות לקשר אישי לאיריס, אחותה של ענבל, ובת הזוג שלה, מיכל מולכו, בשלב שעוד ניסו ליצור סרט דוקומנטרי שגרתי למדי על יוצרת שלתחושתן לא פוענחה. לוזון ושפרבר הגיעו אל איריס ובת זוגה במטרה לראיין אותן לסרט, וזכו לשיתוף פעולה עקב תחושתן שהנרטיב שנוצר סביב ענבל היה שקרי, בין היתר עקב הכישרון של פרלמוטר לייצר מניפולציות מקסימות ולשכנע את הסביבה במראית העין שביקשה ליצור. וכך סיפקו היומנים והציורים הנפלאים שלה הצצה לנבכי נפשה של אישה כריזמטית שנדמה שחוט להט של יצירה מחבר אותה למציאות, ומצד שני היא נמצאת על מסלול בריחה תמידי ועיקש אל מיסוך הדעת והשכחה.
"את התחת של מי זה יעניין בדיוק כמה זמן אני כבר משחקת באש, אם אני מתה", היא כותבת בשלב מסוים בשלושת החודשים האחרונים לחייה. אז מסתבר שדווקא פה היא טעתה. הכתיבה ביומנים, כמו גם האיורים החדים והמינימליסטים שלה, הם לב ליבו של הסרט. בלעדיהם הוא היה רק עוד סקירה וויקיפדית מגובה בכמה עדויות על חייה הקצרים.
3 צפייה בגלריה
להפנות אור גם אל הפינות האפלות ביותר. להקת המכשפות
(צילום: רונן ללנה, באדיבות yes דוקו)
היומנים, שהתווספו לסרט דווקא בשלב מתקדם יותר של העריכה, ביססו את הציר המרתק שלו, ואילו העדויות של האנשים הקרובים לה - חברותיה ללהקה, בני הזוג שלה, קורין אלאל (שהייתה בת הזוג שלה ושותפה מקצועית), חברים כמו רם אוריון והמנהלת האמנותית שלה, ליליאן שוץ - סיפקו השלמה של התמונה כפי שראה אותה המעגל החיצוני של פרלמוטר. לא פעם אלו דווקא הפערים בין השניים - היומנים והעדויות - שהופכים את הסרט למורכב ומסקרן יותר. אם היומנים לוקחים את הצופה פנימה, העדויות מובילות אותו החוצה ומספקות אינפורמציה תומכת - כמו העובדה שפרלמוטר לא התאוששה ממותו של אביה, אברהם, הלום קרב שמת מדום לב פתאומי בשנה שבה הוקמה המכשפות, או כמו הסצנה המוזרה שבה הכתה פרלמוטר את אחותה, ממנה עולה שהאב המת נהג להכות אותן.
3 צפייה בגלריה
היומנים והציורים הנפלאים שלה סיפקו הצצה לנבכי נפשה של אישה כריזמטית. מתוך "ענבל פרלמוטר - אם זה נגמר"
(צילום: רונן ללנה)
ל"אם זה נגמר" יש כמה בחירות עריכה נכונות, כמו הפקדתה של נטע פולטורק, שניחנה בקול דומה מאוד לזה של פרלמוטר, על קריינות הקטעים מהיומנים, או בחירות תמוהות יותר - כמו ההחלטה שלא להראות לצופה את הראשים המדברים בעדויות, אלא רק להשמיע את קולם על רקע דימויים מהארכיון, בחירה שמשמעותה אינה ברורה (אולי הרצון שלא להסב את תשומת הלב מפרלמוטר עצמה). אבל בסופו של דבר הוא עושה שימוש נכון וממצה בחומרי הגלם שלו ומצליח להמחיש עוד פיסה מדממת מדמותה המסתורית של ענבל פרלמוטר, מבלי להסתיר או לטשטש חלקים ממנה, ובהתאמה הוא מייאש, צורב, מפעים ומעורר געגוע.
