אורי צחור (87), סבא רבא לארבע נינות ושני נינים, ערך מדורי שחמט בעיתון במשך למעלה משישה עשורים. בתחילת הדרך הוא עבד בעיתון "הר המשמר" במשך שלוש שנים, ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות", שם עבד במשך 63 שנים, עד שפרש סופית לפני כחודשיים. "זה היה הדבר היחידי שעשיתי כל השנים האלה", הוא מספר. "זאת הייתה תקופה יפה, השחמט היה בן לוויה שלי ולקח אותי להרבה מקומות כמו ספרד, קובה, שוויץ, גרמניה ומקדוניה הצפונית". צפו בסרטון:
קלוז אפ: עורך מדור השחמט המיתולוגי של "ידיעות אחרונות", אורי צחור
(צילום: ירון שרון, עריכה: חן מרקוביץ')
באחד מאותם מסעות השחמט שלו, צחור הוא הגיע להוואנה, שם פגש את אחד מגדול שחקני העולם בשחמט - בובי פישר המפורסם. "היה חסר לפישר בורג", צחור מספר, "אבל מה שהוא ראה בלוח אף אחד לא ראה, הוא היה גאון". הביקור בקובה, לדבריו, היה בלתי נשכח: "ראינו משחקים ודברים שבחיים לא הייתי רואה, זאת היה חוויה אדירה". עוד הוא מוסיף כי שחקנים אגדיים כמו פישר וגארי קספרוב הם המקבילים לאמבפה ומסי בעולם השחמט.
צחור סיפר כי היה שמח להמשיך לעבוד, אך הנסיגה בראייתו הפכה את הכתיבה לבלתי אפשרית עבורו. על אף שהוא אינו יכול לשחק באופן פיזי, הוא ממשיך לשחק שחמט במחשב. בעת הביקור בביתו, הוא הראה לנו מאביזרי המשחק השונים וספרי השחמט הישנים שאסף לאורך הקריירה הארוכה שלו, ושלף תיקייה עבה שבתוכה נאספו מאות גזירי מדורים מהעיתון שכתב לאורך השנים. "המדורים האלו הם חלק ממני", אמר ושיתף בדבר תהליך הכתיבה: "אני תמיד פותח באיזה אירוע שהיה ואחרי זה מוסיף תחבולות, סיומים ובעיות וגם אירועים מישראל ותחרויות שונות".
לכתבות וידאו נוספות:
כתבת כל שבוע על שחמט. באמת אפשר לכתוב כל כך הרבה על הנושא?
"אפשר לכתוב המון. הרעיון המרכזי שלי בעריכת המדור הייתה לעניין את הקורא, שיהיה תענוג. יש קבוצות של אנשים שמשחקים ביניהם שחמט אבל לא משתתפים בתחרויות בכלל, אז רציתי להגיע גם אליהם, לאו דווקא לשחקנים הגדולים. זה היה הקו המנחה שלי".
מה הופך שחקן שחמט לשחקן טוב?
"שחקן שחמט רץ קדימה ומנסה לתפוס אותך, שחקן גדול רואה דברים שהשחקן הקטן לא מסוגל לחשוב עליהם בכלל. בשביל לשחק שח טוב אתה חייב להיות עקשן, ממש עקשן, ולהתמיד, לראות את המהלכים קדימה. בגלל זה המשחק כל כך קשה".
הגיוני לחשוב שעורך מדור שחמט ידע לשחק שחמט כבר מגיל צעיר, כשצחור משתף שלמד לשחק "רק" בגיל 16, הוא מסביר שמדובר ב"גיל מבוגר מאוד ללמוד שחמט". הכול התחיל בקיבוץ בית זרע, כשצחור התגורר שם הוא היה חלק מוועדת התרבות והגיע עם כמה חברים בודדים לחוג השחמט, בעיקר מתוך רחמים על המדריך שהיו לו חניכים בודדים. בסופו של כל מפגש אותו מדריך היה מזמין את אחד המשתתפים לשחק מולו שחמט, כשיום אחד הזמין את צחור הצעיר לשחק. "בקושי ידעתי לשחק, אבל אני שיחקתי נגדו מצוין וניצחתי אותו, ומאז כולם התחילו לדבר עלי כשחמטאי".
צחור מעיד על עצמו שאולי הוא לא שחקן שחמט גדול, אבל בהחלט היו לו משחקים גדולים. הוא זכה בתחרויות מקומיות בגבעתיים וגם השתתף בתחרות בגרמניה שבה זכה בפרס כספי. "שכשהייתי מועמד לניצחון, המשחק פשוט הפסיק לעניין אותי וזאת הייתה תכונה איומה, אז הייתי מזלזל ומפסיד. לשחמטאים הגדולים יש רק שחמט בראש והם גם רואים דברים שאף אחד לא היה רואה, לעומתם אני הייתי גם עוסק גם בדברים אחרים".
מה לדעתך השתנה בשחמט מלפני 66 שנה ועד היום?
"קודם כל המחשב עולה על הבן אדם בשחמט, חוץ מבנקודה אחת לדעתי בשלב הסיום. זה שלב מסובך וקשה ואפשר לראות גם את אלוף העולם מפסיד בסיום לא צפוי. בנוסף, פעם היו משחקים ארבע שעות, מפסיקים את המשחק וממשיכים למחרת. כבר למעלה מעשר שנים שמשחק יכול להימשך מקסימום חמש שעות. היום גם מאוד מקובל לשחק 'משחקי בזק' שלכל אחד יש חמש או עשר דקות, ואפילו דקה למשחק".
צחור מעיד שהמהפכה הגדולה ביותר בשחמט בשנים האחרונות הייתה קשורה באופן ישיר ליציאת הסדרה "גמביט המלכה": "איך שהסדרה יצאה, היה גל של התעניינות, זה לא ייאמן איך שזה השפיע". אבל לדבריו גם בימים אלה השחמט בישראל ממשיך להתפתח, כאשר המשחק מושך אליו כמות לא מבוטלת של צעירים שמשחקים, מתעניינים בנושא ופוקדים את מועדוני השחמט הקיימים בכל רחבי המדינה, וכמובן, שחקנים ישראליים רבים מייצגים את המדינה בתחרויות בינלאומיות מעבר לים. "מדי פעם אתה שומע שמות חדשים שלא שמעת קודם, וזה כיף".
