את זמרת האופרה הצעירה שירה פטשורניק (28), לא היה קשה למצוא אפילו במסדרונות המפותלים של האופרה הישראלית בתל אביב. כבר בכניסה הראשית יכולנו לשמוע את מיתרי הקול שלה מתחממים ותוך דקות ספורות קול הסופרן הגבוה שלה הרעיד את גרם המדרגות המרכזי. אפשר להיכנס? שאלנו בשקט מחוץ לחדר האמנים. "בטח!" קול נרגש צעק לנו מבפנים והדלת נפתחה. מולנו עמדה פטשורניק עם חיוך גדול על פניה. "תמיד רציתי להיות על הבמה, מגיל קטן-קטן", היא מספרת בריאיון. "נהגתי לעמוד במרכז הסלון עם המשפחה ולהמציא, פשוט לאלתר ולזוז 'ותסתכלו עליי אני מופיעה לכם עכשיו'". צפו בווידאו
החלום שלה הפך מהר מאוד למציאות. בגיל שמונה היא הצטרפה למקהלת בת-קול בתל אביב ולא החמיצה אפילו חזרה אחת. "פעם אפילו שיקרתי לאמא שאני בריאה, כשהייתי חולה, כדי שתאפשר לי ללכת למקהלה". אבל זה לא הספיק לה, פטשורניק רצתה ללכת לאודישנים לפסטיגל ורפרטואר המוזיקה קלאסית של המקהלה לא התחבר באופן טבעי עם עולם הפופ שאליו שאפה להגיע. "זו פחות המוזיקה שמשכה אותי, אלא הגרנדיוזיות של המופע. זה מה שרציתי - להיות באור הזרקורים ושיכירו אותי". אימה אומנם לא הסכימה שתלך לאודישנים שעליהם חלמה, אבל היא זכתה בהכרה שרצתה כילדת פלא באופרה הישראלית כשהמקהלה שלה נבחרה להופיע בהפקה גדולה. "אני ממש זוכרת איך הגענו לכאן והלבישו אותנו ואיך העברנו את הזמן בחדר החזרות, זה פשוט היה לפרוח מההתחלה ועד הסוף".
ההכרה האמיתית בכישרון שלה הגיעה מהמבוגרים שסבבו אותה, אימה והמנצחת במקהלה ששלחה אותה לאודישן ל"צלילי הקסם" עם ניצה שאול בגיל תשע - שאותו עברה ומשם הדרך כבר הייתה סלולה.
מתי הבינו שיש לך קול לאופרה?
"קול אופראי זה לא ממש משהו שיש לילדים. ההתפתחות הזאת קרתה באופן טבעי - עם שיעורי פיתוח קול. עם העשייה סביב מוזיקה קלאסית ואופרה, הקול גדל בעוצמה ובאיכות שלו".
איך לומדים לשיר בשפה זרה? הרי רוב האופרות לא בעברית.
"יש מעט אופרות בעברית, ורוב האופרות הן באיטלקית, גרמנית, צרפתית ועוד. לשיר בשפה זרה לומדים כבר בישראל, מגיל מאוד צעיר", היא מסבירה. עם זאת, עדיין רוב זמרי האופרה לא דוברים את השפות האירופאיות שוטף. "אם נניח, אני מקבלת הפקה של אופרה באיטלקית, אני אפגש עם מאמן שיעזור לי להגות את השפה שאני שרה. גם אם אני שרה באיטלקית לאיטלקים - הם יבינו בדיוק מה אני אומרת".
בשנים האחרונות פטשורניק שכבר הופיעה בלא מעט קונצרטים ומופעים בארץ, גרה בגרמניה ומופיעה שם ובארצות נוספות באירופה, בתפקידים ראשיים ובהפקות שונות מ"חליל הקסם" ו"כרמן" ועד "לה בוהם" ו"טוסקה". "אופרה קודם כל זה מופע גדול כולל תזמורות, זמרים, סולנים והרבה פעמים מקהלה. הוא יכול לכלול רקדני בלט, שחקנים, במה עם תפאורה גרנדיוזית ודינמית", היא מסבירה. הז'אנר נולד באיטליה לפני כ-500 שנה ומשם עבר אינספור גלגולים. "לרוב האופרות יש סוף עצוב וטראגי מאוד, זה יכול לקרוע את הלב. ככל שאנחנו מתקדמים עם השנים, הסיפורים של האופרות, מתקרבים יותר לחיי היום יום שלנו". היא מסבירה. "לפעמים זה קשה, להיות חלק מסיפור שנגמר במוות של אהוב או חלילה אם הדמות שלי נאנסת. זאת אחת הסיבות שחזרות זה דבר חשוב, זה גם נותן לנו דרך להרגיש את זה מבפנוכו אבל גם לשמור על עצמנו מנותקים".
עם כל האתגרים מסביב, החזרות, הנסיעות בדרכים, הביקורת - בסוף הרגע החשוב הוא המופע. "ההופעות הכי טובות שלי על הבמה קורות כשאני ממש מתרגשת לפני, ואז ברגע שאני דורכת על הבמה - זהו. הכול נרגע, הכול נוח".
אין לך פחד מפדיחות?
"יש קצת פחד, אבל כזה שמעלה את הריכוז", היא אומרת בגאווה וחולקת איתנו סיפור על הפקה אחת, שבה עשתה טעות קטנה אך קריטית: "בבית האופרה של ויסבאדן בגרמניה שרתי תפקיד באופרה 'אלצ'ינה' של הנדל. את התפקיד למדתי בלי הרבה בעיה, אבל הבמאי הוסיף לי מילה אחת באיטלקית שלא כתובה", היא מספרת. המילה הייתה fermatevi שפירושה באיטלקית – תפסיקו. "זה קרה כששתי דמויות נלחמו, וכשאני הייתי צריכה להגיד את המילה - זה היה הסימן של התזמורת להפסיק לנגן. יום אחד אנחנו על הבמה ואני פשוט לא מצליחה לזכור איזו מילה הכניסו לי שם. אז צעקתי 'basta, basta' שזה באיטלקית אומר בדיוק אותו הדבר. אבל בגלל שזאת לא הייתה המילה הנכונה - המנצח לא הפסיק לנצח, התזמורת לא הפסיקה לנגן".
למזלה של פטשורניק, יש באופרה תפקיד מיוחד לרגעי אימה כאלה, הלחשן. תפקידו לאתר שחקנים ששכחו את הטקסט וללחוש להם אותו כדי שההצגה תימשך. "הלחשנית בהפקה הזאת קלטה אותי - ולחשה לי חזק את המילה. צעקתי fermatevi! ואז - הם הפסיקו לנגן".
בימים אלה, פטשורניק חוזרת למקום בו הכול התחיל עבורה ומופיעה בתפקיד ראשי ב"נישואי פיגרו" של האופרה הישראלית. "סוזאנה ב'נישואי פיגרו' מאוד דומה לשירה של המציאות. אני בן אדם מלא אנרגיה וזה עושה את החיים שלי קלים במעבר בין המציאות לבמה". היא מחייכת כשהמאפרת עובדת עליה במרץ. "הולם אותי?" היא שואלת בשמלה צהובה מבריקה כשעל ראשה פאת רוקוקו לבנה ומתולתלת, "אני אצא ככה לעשות קניות".
איך אנשים מגיבים כשהם שומעים שאת זמרת אופרה?
"'אף פעם לא פגשתי זמרת אופרה! תשירי לנו משהו!' לפעמים כשמתאים לי וזה לא מרגיש כמו לחץ נפשי גדול מדי, אז כן בכיף, אני אשיר איזה צליל גבוה. הרבה פעמים מופתעים לראות אישה כל כך צעירה בתפקיד כל כך עתיק. מדמיינים מישהי נורא שמנה עם קונוסים ממתכת כאלה בתור חזייה. אומרים לי, 'לא הייתי מצפה בחיים, את דווקא מגניבה'. זה חלק מהסטיגמות שאני שמחה לשבור".
איזה סטיגמה יש על האופרה?
"שזה לזקנים בלבד. אבל האנשים שנמצאים על הבמה הם לא זקנים והסיפורים שאנחנו מספרים הם סיפורים של אנשים צעירים. הייתי רוצה להביא את זה יותר למיינסטרים, שזה ייראה מוכר לאנשים, ולא זר ומפחיד".
האופרה "נישואי פיגרו" מאת מוצרט בבימוי דייויד פאונטני תציג באופרה הישראלית עד ה-9 באפריל.