יש משהו ראוי להערכה בסדרה שיודעת להוריד את המסך בזמן ולגמור את זה יפה. לסדרות התבגרות שהצליחו יש נטייה למשוך את זה הלאה, אל החיים האמיתיים, אבל ההיסטוריה מוכיחה שניסיונות כאלה גוועים די מהר בקול ענות חלושה. "אמת או חובה", קומדיית ההתבגרות החמודה שמבוססת על חוויותיה של היוצרת שלה, מינדי קיילינג, כמתבגרת ממוצא הודי בארה"ב של אמריקה, הצליחה לעמוד בפיתוי. העונה הרביעית שעלתה אתמול (ה'), כך הודיעה נטפליקס, היא גם האחרונה.
"אמת או חובה", עונה 4 – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
דייווי וישוואקומר (מייטרי רמאקרישן הנהדרת) חמת-המזג מעבירה את השנה האחרונה שלה בתיכון שרמן אוקס, מתקדמת בתוכנית האב של חייה, כלומר לממש את יצר החרמנות שלה וגם להבטיח את מקומה בקולג' יוקרתי, ואז כולנו נאמר יפה שלום ונתפנה בשקט להגשמת שאיפותינו האחרות, מבלי להתבזות בצפייה בדייווי שוכרת דירה, או מצטרפת לאחווה או צועקת על המרצים בקולג'. אז תודה רבה לקיילינג ונטפליקס שעצרו את זה בזמן ולא הכתימו את הזיכרון היפה שלנו מהצפייה בסדרה.
וזאת אכן הייתה חוויה יפה. גם בעונתה הרביעית, גם אם היא פחות מושקעת עלילתית, דייווי עדיין מעוררת אהדה ובעיקר מצחיקה, הרבה מזה הודות להופעה הכריזמטית והדיוק הקומי של רמאקרישן. אם בעונה השלישית נפרדנו ממנה כשהיא הגיעה לבית של בן גרוס (החתיך הזעיר, כמו שמכנה אותו המנהל של שרמן אוקס, שאותו מגלם ג'ארן לואיסון) כדי לפדות את קופון המשגל שהוא העניק לה, העונה הרביעית נפתחת אחרי המימוש. היא אמם סימנה ווי על איבוד הבתולים, תמת התבגרות שכנראה לעולם לא תחלוף מן העולם למרבה הצער, אבל דייווי לא יכולה להגיד שהיא מסופקת. הסקס היה גרוע ואם זה לא מספיק, חוסר התקשורת והמבוכה גורמים לבן לדחות את ניסיונות ההתקרבות שלה ודייווי נפגעת וכרגיל, פועלת חזק ומהר.
אם בעונות הראשונה והשניה העלילה עוד התמקדה קצת בפערי התרבות בין דור ההורים המהגרים ובין הילידים הלבנים, העונה הזאת כבר לא משקיעה מאמץ. היא עובדת חזק על הכיוון הרומנטי וסוחפת פנימה את כל הדמויות, כולל סבתא פאטי ואמא נאליני. דייווי עצמה מלהטטת בין בן לאיתן (מייקל סימינו), הילד הרע שמחזיר לה את האמון בסקס, ובין פקסטון (דארן ברנט), שלומד בפעם הראשונה איך זה להיות לא-קול. ומכיוון שזאת עונת סיום וצריך לסגור את כל הקצוות ולהשאיר תחושה טובה, אתם יכולים כבר לנחש עם מי היא מוצאת את עצמה בסוף. גם קו העלילה השני, שנע סביב הקבלה לקולג', מפגיש את דיווי עם הצורך לחפור בעצמה כדי להתקדם ולהתמודד עם רגשות. גם שם העלילה מעט צפויה אבל זה לא מפריע כי הדרך לשם מהנה ומצחיקה.
"אמת או חובה" בהחלט ממלאת יפה את הרובריקות בטריטוריית הז'אנר שלה, קומדיית התבגרות כייפית, מנוסחת היטב ולפרקים גם נוגעת ללב. איש לא מצפה ממנה להתעלות מעל מסרים אנושיים חיוביים כמו זה בסדר לפחד, אתם עדיין אנשים נהדרים גם אם אתם מרגישים חסרי ביטחון וגם אם אתם נכשלים, מומלץ לקום ולהמשיך ללכת. כשהם מקוריינים על ידי ג'ון מקנרו, הברקת הליהוק השניה של הסדרה, זה בהחלט מקהה קצת את הקיטש, מפגין מודעות עצמית ושם הכל בפרופורציות. הסוף הוא סוף טוב לכולם, גם לשתי הבסטיז של דייווי, אלינור הדרמטית (ראמונה יאנג) ופביולה (לי רודריגז), כולם מגשימים את עצמם אחרי שהתעמתו עם השדים הפנימיים שלהם, כיאה לנוער אמריקני מושבח. או כמו שמקנרו ניסח את זה, "חמומת המוח הקטנה שלנו מהוואלי די מאושרת". היי שלום, דייווי.
