ישנם סרטים שעושים הכול כדי לשאת חן בעיני הצופים, וכשאני כותב הכול הכוונה היא ה-כל, והם אפילו לא חשים אי נוחות כשהם עושים את זה. עכשיו לך תתווכח עם סוס שמנצח כנגד כל הסיכויים אחרי שחבורה ססגונית של כפריים מוויילס השקיעה בו את כל כספם הדל. סליחה על הספוילר, אבל אפילו השם העברי של הסרט שלפנינו, "סוס מנצח" (במקור Dream Horse), חושף את המובן מאליו.
סוס מנצח – טריילר
סרטים על סוסי מרוץ אינם עניין נדיר בקולנוע, ונחשו מה: רובם ככולם מסתיימים בניצחון. כאלה הם, למשל, "נשיונל וולווט" מ-1944, בכיכובה של אליזבת' טיילור הצעירה, והמשכו, 34 שנים אחרי, "נולדה לתהילה" (1978) עם הנערה טייטום או'ניל, וכמובן "הסייח השחור" הקלאסי מ-1979, "סיביסקיט" (2003), והאהוב עלי מכולם: "האחים מרקס במרוצים" (1937). מה כבר אפשר לחדש? שום כלום, כמובן. לזכותו של "סוס מנצח" ייאמר שהוא מודע לעובדה הזו, אבל זה בדיוק מה שהופך אותו לסרט-אינסטנט. הוסף מים חמים, ערבב קלות, והופ – למסך.
סרטו של יורוס לין הוולשי, שמאחוריו שלל עבודות לטלוויזיה ("דוקטור הו", "ברודצ'רץ'"), מבוסס, כמדווח, על סיפור אמיתי, שגיבוריו הם תושבי כפר מקומי המקימים קואופרטיב שמושקע בסוס מרוצים אחד. הסוס, כמתבקש מהסיטואציה, זוכה לשם "חלום שיתופי" (Dream Alliance), ומשנה, כמצופה, את חייהם של כל המעורבים – בראשם קופאית בסופרמרקט ביום ומוזגת בבר בערב, בגילומה החינני של טוני קולט, שחיי הנישואים שלה נראים כמו הצרות של כולם. האזנה אקראית לשיחה בבר מביאה אותה להחלטה הדרמטית לרכוש סוסה שתמליט את הסייח הגואל, ואת זה היא עושה באמצעות גיוס של שאר בני הכפר להגשמת החלום.
עם כל הכבוד לסוס שהפך לסמל לאומי וולשי (סיפורו כבר הונצח בסרט תיעודי מ-2015 בשם Dark Horse) – הסרט על אודותיו לא ממש מצליח לעורר עניין בהישגיו במסלולי המרוץ. אין זה באשמת החיה האצילית, אלא יותר בגלל התסריט שכתב ניל מקיי, שמעצב כל דמות באופן כה סטריאוטיפי ופותר כל קונפליקט בדרך הכי לא משכנעת שיש, עד שהצופה מוצא עצמו תוהה לשם מה מספרים לו את הסיפור הזה. אז כן, מי שמחפשים סרט על חלומות שיתופיים – ימצאו עניין ואפילו השראה בסרט, עד כמה שהמושג השראה מאפשר זילות השימוש בו. אבל עוד פעם שיכור הכפר החביב? שוב פקיד המס האפרורי שמוצא טעם לחייו (כאן בגילומו של דמיאן לואיס הטוב)? וכמובן הגיבורה הבלתי נלאית שנדמה כמקיימת קשר טלפתי עם הסוס המשותף.
"סוס מנצח" הוא סרט שכל כך רוצה שיאהבו אותו, עד שבלתי אפשרי שלא לומר לו "תביא חיבוק". כל אחת מהדמויות פוצחת במונולוג מרגש שמסביר כיצד המפגש עם הסוס שינה את חייה – כך שהסרט אינו חומק מאף נוסחה מתקבלת על הדעת. יש לנו פה אוסף של דמויות אקסצנטריות – אלה כוללות גם את שאן פיליפס הוותיקה מסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "אני קלאודיוס" כעוגיפלצת קשישה – אבל אף לא אחת מהן שונה משלל הדמויות הכפריות האקסצנטריות שנתקלנו בהן באינספור קומדיות בריטיות בעבר.
קשה למצוא סיבה טובה מדוע לטרוח אל בית הקולנוע דווקא כדי לצפות בסרט הזה. הוא מתיישב היטב בנישה של סרטי תה ורקיקים שמוקרנים תדיר בערוצי הכבלים והלוויינים בשעות אחר הצהריים. מצד שני, גם למעדן פרווה ישנה מתיקות סבירה משלו, ו"סוס מנצח" בהחלט עונה על ההגדרה הזו – גם אם אורכו, 113 דקות, נדמה מעט מופרז בשביל סרט שהכול בו צפוי. היציאה מהאולם, אגב, ללא ספק תלווה בחיוך רחב. בעיקר משום שהיא נעשית לצלילי "דלילה" הקלאסי של טום ג'ונס, שמבוצע במשותף על-ידי שחקני הסרט והאנשים במציאות שהם מגלמים אותם. נו, יאללה, תביא חיבוק.
