לא משנה איזו תחנת רדיו תפתחו, או איזה פלייליסט בסטרימינג תשמיעו - נדמה שיש ז'אנר אחד שנמצא בכל מקום, כשהשלים את המהפכה שהצית בארץ לפני יותר מ-30 שנה והפך לאהוב הקהל (והמוזיקאים) - ההיפ-הופ. הוא נכנס במלוא העוצמה למיינסטרים הישראלי והוכיח את כוחו כשבפסגות המצעדים מככבים דורות ותיקים לצד חדשים של ראפרים וראפריות, עוד ועוד שמות שמנסים להביא את הוורס הקליט הבא שיסחוף את המאזינים, ואם אפשר גם את מיליוני הגולשים בטיקטוק.
"העיר הזאת" בביצוע לייב
(צילום: משי בן עמי )
זה לא מקרי לחלוטין שסרט ההיפ-הופ הישראלי "העיר הזאת" הגיע למסך הגדול דווקא עכשיו, 15 שנים אחרי שיוצרו, עמית אולמן, הגה אותו לראשונה. "לא העזתי לחלום את זה בקול רם", אולמן מספר בריאיון משותף ל-ynet עם כוכבי הסרט ושותפיו ליצירה מתחילת הדרך - הראפר והשחקן ג'ימבו ג'יי, המפיק המוזיקלי והמוזיקאי איציק פצצתי, והשחקנית העולה שהצטרפה להרפתקה - מוריה אקונס. צפו בביצועים החיים באולפן ynet.
לכתבות נוספות בנושא:
הרבה לפני הסרט, "העיר הזאת" הייתה הצגת פרינג' של תיאטרון האינקובטור שהעלתה כ-600 הצגות ברחבי הארץ. מדובר באופרת ראפ בלשית - חיבור חוצה ז'אנרים מפתיע ולא צפוי, בטח בארץ ואולי בכלל, על עיר דמיונית שלקוחה ממחוזות הפילם-נואר האפל, כשבערב סוער אחד מגיעה שרה בנט (אקונס) למשרדו של הבלש ג'ו (אולמן) ומפצירה בו לעזור לה למצוא את אחותה שנעלמה. ג'ו מתלבט, אך מסכים לפתוח בחקירה שמסתבכת ובמהרה הוא מוצא את עצמו לבדו מול הפושע הכי מסוכן בעיר. "כבר מהימים הראשונים של ההצגה פנטזתי על זה כסרט, אבל זה לקח 10 שנים, כן?", אולמן מעיד.
7 צפייה בגלריה
"כבר שנים אני מרגיש את העלייה של הראפ". קאסט "העיר הזאת" באולפן ynet
(צילום: אביגיל עוזי)
במשך שנים אולמן ניסה לגייס משקיעים עבור הפרויקט ללא הועיל, וכשהתחילה הקורונה הוא החליט לחפש דרך אחרת מזו המקובלת של הקרנות, ולפנות לאלה שהאמינו בסיפור מהרגע הראשון - הקהל. בעזרת קמפיין מימון המונים בהדסטארט שגייס כספים ממעריציה האדוקים של ההצגה, החלום התחיל לקבל צורה. "עדיין נורא דאגתי. זה מספרים די קטנים יחסית לקולנוע. כי קהל יש, אבל הממסד לא הכיר את זה".
ואכן, "העיר הזאת" היא תופעה יוצאת דופן - הרוח הגבית של ההיפ-הופ עזרה ודאי להפוך את החלום למציאות, וכך גם הקהל - למעלה מ-300 אלף שקלים גויסו בעזרתם של למעלה מ-1,600 תומכים והפרויקט יצא לדרך, כשלהרפתקה הצטרפו גם כמה מהשמות הבולטים בתעשייה - טונה, פלד, אקו, סימה נון, רביד פלוטניק, טדרוס ושמות נוספים מהסצנה שמופיעים לאורך הסרט. היחיד שלא מתרשם מהשיאים שרושם ז'אנר ההיפ-הופ ב-2023 - הוא אולמן בעצמו. "אני חושב שהיית אומרת 'וואי, איזה טיימינג מטורף' גם לפני חמש שנים".
לפני חמש שנים לא ראית 120 אלף אנשים מגיעים לראות את רביד וטונה בלייב פארק.
"נכון, כי זה גדל, אבל כבר שנים שאני מרגיש את העלייה של הראפ, ומה שאת אומרת היה רלוונטי גם שנים אחורה. אבל מבחינתנו זה מדהים, הייתי בתחושה שהראפ הולך לרדת כבר מזמן ושהאופנה תתחלף. וזה באמת הלך והתעצם".
"שפתותייך חוט שני" מתוך "העיר הזאת" בביצוע לייב
(צילום: משי בן עמי )
7 צפייה בגלריה
"זה ראוי לציון שהרבה שחקנים הכירו גם את ההצגה ואהבו אותה". קאסט "העיר הזאת" באולפן ynet
(צילום: אביגיל עוזי)
אולמן כאמור הגה את הרעיון וביים את הסרט, אך בהפקה כזו גדולה הוא לא פעל בחלל ריק. שותפיו לדרך - איציק פצצתי וג'ימבו ג'יי, שאותם הוא מכיר עוד מימי התיכון ("הייתה לנו להקה שלימים נקראה 'ויקטור ג'קסון', של ראפ, צחוקים ושטויות"), היו שם בכתיבה, בהלחנה, בהפקה ובשכלול של הדבר לכדי הפרויקט המלוטש שהוא הפך להיות.
חוץ מזה שגייסתם המון כסף, גם הרבה שחקנים ומוזיקאים השתתפו בדבר הגדול הזה. איך הבאתם אותם?
"אודישנים", מסביר אולמן. "הייתה יועצת ליהוק בשם לימור שמילה, ועידן אלתרמן ואלון נוימן הם חלק מההצעות שהיא הביאה. הראפרים הם אנשים שאנחנו מכירים מכל מיני תקופות, היו כמה שחשבתי שהם מתאימים והם עשו אודישן".
אפילו שהצילומים היו עמוסים במשתתפים, השלושה מעידים שהאווירה על הסט הייתה נעימה ונטולת דרמות. "זה ראוי לציון שהרבה שחקנים הכירו גם את ההצגה ואהבו אותה, זה בא לידי ביטוי גם בזה שאנשים רצו להירתם לזה. לא הייתה אווירה בכלל של דיוות", ג'ימבו מעיד, ופצצתי מוסיף שאם יש פרס לאורח המצטיין הוא יוענק לעידן אלתרמן: "הוא ניגן לנו על הפסנתר שירים של אלטון ג'ון בהפסקות".
לדברי פצצתי, השחקנים אלון נוימן ועידן אלתרמן - שמגלמים בהתאמה את תפקידיהם של המפקח שלומי מקמרפי ואת ברנבי שמעוני, עוזרו של הפושע הגדול בעיר - ניחנו במוזיקליות שעזרה להם על הסט, גם אם הם היו חדשים בעולם הראפ. במהלך הצילומים עצמם נדרשו התאמות קצביות כדי להתאים את המשחק לפסקול שרץ ברקע. "בעצם הכול הוקלט מראש", פצצתי מסביר. "את הגישה המוזיקלית והכישרון הזה כבר יש להם, עשינו הרבה ניסיונות, כיוונים והתאמות - צבע קול או קצב מסוים. הקלטנו הרבה גרסאות אבל בסוף, העניין זה למצוא את האיזון המדויק בין משחק לראפ".
בשיא הסרט יש את הבאטל - סצנה מטורפת שמשתתפים בה הרבה מאוד ראפרים. הייתה נכונות מצד כולם להשתתף בה?
ג'ימבו ג'יי: "בסצנה הזו יש במעגל שלושה דורות של ראפ ישראלי, ובאמת אלה ראפרים שבאו מאהבה ליצירה. התעשייה הישראלית מאוד חמודה, זאת קהילה של אנשים שבאו מתוך 100 אחוז רצון טוב ורצו לקחת חלק".
7 צפייה בגלריה
"בזכות המאפרת, עיצוב השיער והמלבישה הם הפכו לאנשים שאין להם גיל". מתוך "העיר הזאת"
(צילום: מישה פלטינסקי)
יש גם אורח אחד מפתיע - אלון עדר.
"נכון, הוא גם בא. הוא שמע שעושים את הסרט ורצה להיות חלק. הוא הופיע פתאום, פשוט מתוך רצון טוב. זו הייתה הפתעה גם בשבילנו, אבל הפתעה טובה. ובעצם הוא די ראפר - בגישה שלו לחיים ואיך שהוא מתנהל, אז יצא טוב. בלי להעליב אף ראפר אחר - הוא יותר ראפר מהרבה ראפרים. וזו הכותרת שלך", ג'ימבו צוחק.
בין הופעות האורח הרבות יש שם בולט שזכה לתפקיד עם זמן מסך קצר במיוחד - רביד פלוטניק, שמופיע לרגע כל כך חטוף, שאם תמצמצו אתם עלולים לפספס אותו. "בתכלס זה התפקיד", אולמן מסביר. "עשינו עם רביד כמה דברים ורציתי לתת לו תפקיד בזה, אבל לא היה משהו שיתאים לו באמת. וזה דווקא מגניב שהתפקיד הוא לרגע אחד - וזהו".
7 צפייה בגלריה
"זו סיטואציה לא קלה, גם לאנשים שמנוסים להיות מול המיקרופון". קאסט "העיר הזאת" באולפן ynet
(צילום: אביגיל עוזי)
מלבד האורחים החגיגיים כאמור, הקהל תרם לא רק מכספו אלא גם מזמנו - ורבים התנדבו בימי הצילומים כניצבים. "בגדול, הקהל שבא להתנדב זה אנשים שיש להם זמן פנוי", ג'ימבו ג'יי מסביר. "וזה ברובם אנשים שנמצאים בפרק מסוים של החיים. למי יש עכשיו זמן לבוא לשני לילות לבנים? סטודנטים, אנשים צעירים. זה היה קסם לראות איך הם מגיעים לסט ונראים כמו חבר'ה בני 20, ואז בזכות המאפרת, עיצוב השיער והמלבישה הם הפכו לאנשים שאין להם גיל, שנראים כמו יושבי בר בעיר הזאת. הם לא נראים כמו סטודנטים למגדר".
"לא נעשה ספוילר, אבל יש אזכור של שניים מגדולי הראפ של כל הזמנים"
לשלושה, שעובדים יחד מעל 15 שנה, הצטרפה בהפקה הנוכחית מוריה אקונס בתפקיד שרה בנט, הפאם פאטאל שמחפשת אחר אחותה שנעלמה. אקונס הכירה את ההצגה ואף ראתה אותה כשהייתה סטודנטית לתיאטרון ולמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. "ממש התרשמתי וזכרתי את ההצגה הזאת לטובה", היא מעידה בחיוך. "עברו כמה שנים. ואז פשוט קיבלתי אודישן מהסוכנות". את התעודה בלימודי מדעי המחשב היא דחפה למגירה, ומאז הקדישה את כל כולה למשחק עם תפקידים שונים, כשזהו התפקיד הגדול הראשון שלה.
7 צפייה בגלריה
"זו הייתה הפעם ראשונה שלי באולפן הקלטות". מוריה אקונס ועמית אולמן, קאסט "העיר הזאת" באולפן ynet
(צילום: אביגיל עוזי)
איך היית מתארת את המעבר לתפקיד כל כך משמעותי על המסך הגדול שמשלב גם שירה?
אקונס: "זה היה מדהים, כי קודם כל יש פה את הפריבילגיה שהכול מוקלט באולפן. זה לא חי על הבמה, אז זה קצת הרגיע. זו הייתה הפעם הראשונה שלי באולפן הקלטות. הייתי מאוד בלחץ ביום של ההקלטות".
פצצתי: "זו סיטואציה לא קלה. גם לאנשים שמנוסים בלהיות מול המיקרופון זה לא קל, ומוריה עשתה את זה. היא הביאה את זה".
אקונס: "יש לציין שהיו בחדר גורמים תומכים ומרגיעים, להלן אולמן ופצצתי, וג'ימבו שבא לצלם ולתעד".
ג׳ימבו ג'יי: "אני הבאתי במבה".
"כמה שנאה" מתוך "העיר הזאת" בביצוע לייב
(צילום: משי בן עמי)
אחד הדברים המהנים בצפייה בסרט הוא הכמות האדירה של האיסטר אגז (בעברית: ביצי פסחא, ביטוי שמשמעותו אזכורים ורמזים שמסתתרים בסרט) שהצופים חדי העין עשויים לזהות לאורך "העיר הזאת" - אביזרי תפאורה, חפצים וכמובן התחכמויות לשוניות ורפרורים רבים שיעודדו את הקהל לחזור הביתה ולהאזין שוב ושוב לשירים כדי לתת להם את ההערכה המגיעה להם.
"אני אוהב את השטרות בעיר", מעיד ג'ימבו ג'יי. "לא נעשה ספוילר, אבל יש בהם אזכור של שניים מגדולי הראפ של כל הזמנים". פצצתי מעיד שהחפץ האהוב עליו מגיע דווקא בשלב מאוחר יותר בעלילה - בקבוק וויסקי שהתווית שלו מיוחסת לדמות הנבל בסרט. עבור אולמן מדובר בכתובת גרפיטי. "באחת מהסמטאות יש כתובת שאומרת 'הזהרתם - וזה לא קרה', ומישהו עונה לו בכתובת נוספת - 'זה לא קרה כי הזהרנו', אני מאוד שמח עליהן".
"בשאלה הזאת יש ממש הרבה משקל, כי יש מלא דברים!", אקונס צוחקת. "אני אגיד שני דברים - האחד, אני ממש שמחה שנכנס חתול לצילומים. ועוד משהו שממש אהבתי - כששולפים את תעודת הזהות של נעמי בנט (אחותה של שרה בנט בסרט, שאותה מגלמת אקונס, ע"ט) - יש שם גם כל מיני פרטים קטנים. אתם מוזמנים לעיין".
7 צפייה בגלריה
"אנשים אומרים שהעיבוד של עמית לקולנוע לא פוגם להם בהצגה". מתוך "העיר הזאת"
(צילום: מישה פלטינסקי)
ההצגה רצה לא מעט שנים ויש לה קהילה די אדוקה. איך היו התגובות של המעריצים לסרט?
"הבשורה הכי מדהימה היא שאנשים אומרים שהעיבוד לקולנוע לא פוגם להם בהצגה", ג'ימבו אומר. "זה כמו הוויכוח התמידי בין ספר וסרט. החוויה המעניינת עכשיו היא לראות איך זה יצא לקהל שלא הכיר את ההצגה, זו צפייה אחרת".
ואחרי שהבאתם את "העיר הזאת" למסך, יש מחשבות גם על אדפטציה קולנועית להצגה "תיכון מגשימים"?
אולמן: "אני צריך לנוח הרבה לפני שאני אחליט לגבי 'תיכון מגשימים', נראה".
