בשנת 2005 הוציא גידי גוב את אחד מהאלבומים המצליחים בקריירה שלו, "בקצה ההר", שכלל שירים יפהפיים שיצרו עמיר בניון, אלון אולארצ'יק, שלומי שבן, אסף אטדגי ויזהר אשדות. 18 שנה אחרי, גוב מפתיע עם הוצאת שלושה שירים נוספים שהוקלטו לאלבום ההוא, אבל לא מצאו את דרכם לתוצאה הסופית. הבוקר (ב') זוכים קוראי ynet ו"ידיעות אחרונות" להאזנה ראשונה לשלושת השירים.
"לפני כשנתיים קיבלתי טלפון מיואב שדמה, איש הסאונד שעבד איתנו על 'בקצה ההר'", מספר גוב, "התברר שהוא עשה סדר בסלילים שלו ומצא כמה שירים. הגענו לשמוע, ואהבתי. אני כל הזמן מקבל שירים ולעיתים מקליט, אבל לא יצא משהו חדש, ופתאום מאוד התחברתי לשירים האלה. הם לא נכנסו משיקולים שהיו לפני 18 שנה. אתה צריך 12 שירים או משהו כזה ואין מה לעשות, זה ארוך מדי, וההוא מסובך מדי וזה קצר מדי ולא גמור".
השיר הראשון מבין השלושה נקרא "חשבנו", שאותו הלחין אולארצ'יק וכתב עלי מוהר ז"ל, ששיתף פעולה עם גוב לאורך הדרך. "החיבור הזה לעלי משמח ומרגש אותי מאוד. אני חושב שלפני שהלך לעולמו השמעתי לו חלק מהשיר, אבל לא יודע אם הוא שמע את התוצאה הסופית כי הרי היא לא נכנסה לאלבום", מספר גוב. "אלון לקח את הטקסט שלו אז, מעין שיר סיפורי קסום, והלחין". השיר השני הוא "שיר תקווה", שאותו כתב והלחין חמי רודנר. "פתאום זה שיר ענייני ועכשווי. זה היה בעצם מהתקליטים האחרונים שעשיתי". את השיר השלישי, "כשהייתי איש צעיר", כתב והלחין שבן. "לא חושב שאתאהב בקונספט של להוציא אלבום של ממש, למרות שיש עוד שיר של עמיר שמצאתי ואני רוצה להקליט", סיפר גוב.
"שלושת השירים האלו הם הרפתקה, תראו מה מצאתי - חבילונת קטנה של שמחה. לא נגענו בהקלטה המקורית, לא שיפצנו ולא הוספנו שום דבר, מתוך החלטה בסיסית לא לגעת. זה בעצם 'הציור האחרון שלי שבא לי להראות לכם'. זה גם לא כמו פעם, כשאתה יושב דרוך ותוהה מה יהיה במצעד הפזמונים. זו בועת קסם קטנה, מתנה בשבילי". האזינו לשירים