הבמאי והמנהל האמנותי עמרי ניצן נפטר הבוקר (שבת) בבית חולים איכילוב בתל אביב בגיל 71 עקב מחלת הסרטן. ארונו יוצב בתיאטרון הקאמרי ביום שני לפנות הצהריים והלוויתו תתקיים ביום שני בקרית שאול.
התיאטרון הלאומי הבימה מסר כי הוא אבל על מותו של ניצן. ביום שני הוא היה אמור להתחיל חזרות בבמויו להצגה "הרטיטי את ליבי" מאת חנוך לוין בתיאטרון.
ניצן נחשב לאחד מאנשי התיאטרון הבולטים והמרכזיים בישראל. הוא נולד בתל אביב בשנת 1950 ואת ההצגה הראשונה שלו, "אמיל והבלשים" ביים כבר בגיל 10. בתיכון הוא הקים תיאטרון עם צעירים נוספים שנקרא "להקת הזמן" והם העלו יחדיו שלל הצגות. אחרי שירותו הצבאי בלהקת פיקוד מרכז הוא נסע ללמוד בימוי בלונדון. כשחזר ארצה בגיל 25 החל לביים בתיאטרון הבימה והפך לאחד מבמאי הבית של התיאטרון.
ב-1980 מונה למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ביחד עם נעם סמל, תקופת שיא לתיאטרון הצפוני שבה עלו הצגות מקוריות ומדוברות כמו "גטו" ו"נפש יהודי" של יהושוע סובול, "מחכים לגודו" של בקט ועוד.
ב-1985 הוא עבר לנהל אמנותית את תיאטרון הבימה, תפקיד אותו ביצע במשך שש שנים במהלכן ביים הצגות מצליחות כמו "מעגל הקיר הקווקזי" ו"משרתם של שני אדונים". כמה שנים אחרי, ב-1991, נבחר לכהן כמנהל האמנותי של פסטיבל ישראל.
החל משנת 1993 ועד 2019 שימש ניצן כמנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי, אולי התפקיד הכי מזוהה שלו בקריירה הענפה שלו בעולם התיאטרון המקומי. בשנים האחרונות חזר לביים בתיאטרון הבימה, וכאמור ביום שני הקרוב היה אמור להתחיל חזרות להצגה חדשה בבימויו.
הוא הותיר אחריו את אלמנתו רינה ניצן וארבעה ילדים.
נעם סמל, מי שעבד איתו לאורך הקריירה והיה חברו הקרוב, ספד לו הבוקר: "35 שנות זוגיות מקצועית בינינו הלכה הבוקר לעולמה בטרם עת". בהמשך היום ספד לו שוב, הפעם ברחבת תיאטרון הבימה, כשסיפר על החודשים האחרונים של ניצן: "דיברנו על המצב ו'הבימה' קיבלה אותו בחיבוק גדול. היה חשוב לנו שעמרי ניצן, שהמחלה שלו מתפשטת, יעבוד בתיאטרון. שהוא ילך לעולמו בעולם התיאטרון. הוא היה אומר שזו ההצגה האחרונה שלו אבל לא הסכמתי איתו".
נעם סמל מספיד את עמרי ניצן
בנוסף דיבר על הימים האחרונים שלו: "דיברנו לפני כמה ימים, הייתה ישיבה על הספר האוטוביוגפי שלו שהוא רצה לחלק לשחקנים ביום שני, בחזרה הראשונה. זה חבל, כי הם יקבלו את הספר אבל לא ממנו. רינה (אשתו) כתבה שאולי הוא יספיק לכתוב הקדשות אבל הוא לא הספיק. החל מיום שלישי/רביעי הבנו שהספירה לאחור החלה. אני לא מעכל".
בפתח ההצגה הערב בתיאטרון "הבימה", עלה משה קפטן, המנהל האמנותי של התיאטרון, והספיד את ניצן: "אנחנו נפרדים בצער מחבר יקר, קולגה, אדם שלמדתי ממנו המון. היה לי העונג, הכבוד לעבוד תחתיו, להכיר אותו לזכות להיות לצידו".
משה קפטן מספיד את עמרי ניצן
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, ספד לניצן: "עמרי ניצן, איש תיאטרון בכל רמ"ח איבריו, במאי ומנהל אמנותי, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה. ניצן היה דמות מרכזית בתיאטראות בישראל, תרם תרומה אדירה לתרבות הישראלית. יהי זכרו ברוך".
גם רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, ספד ל: "עמרי ניצן, מגדולי הבמאים שלנו, הלך הבוקר לעולמו. בתל אביב נולד ובה גם מת. כל אחת מעשרות ההצגות שביים היו מופת של פיוט ויופי, וכמנהל אמנותי של התיאטרון העירוני הקאמרי לאורך כמעט שני עשורים, הוא עיצב את חווית התיאטרון לדורות של ישראלים. תחסר לי, ולעוד עשרות אלפי צופים מוקסמים".
אנשי תיאטרון רבים הביעו את צערם נוכח הבשורה הקשה. רן גואטה, מנכ"ל הקאמרי, אמר עליו: "עמרי היקר, זכיתי לעבוד איתך שנתיים בקאמרי וגיליתי אדם, חבר, איש תיאטרון דגול בעל ידע אין סופי. למדתי ממך המון. אתה תחסר לכולנו! הקאמרי, שהיה הבית שלך במשך שלושים שנה, מודה לך על תרומתך האדירה לתרבות בישראל, ימשיך לחבק את רינה והמשפחה ויזכור אותך לנצח".
גם ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין, נפרדה מניצן: "הייתה לי הזכות לפעול בתיאטרון הישראלי במקביל לעמרי ניצן, חבר לדרך ושותף ליצירת תיאטרון ישראלי עכשווי ואיכותי. עמרי היה איש תיאטרון מבריק, יוצר נדיר, בעל דמיון סוחף ומפתיע. זהו אובדן מלא כאב והוא יחסר לי ולתיאטרון הישראלי מאוד".
יעל לבנטל, שהייתה אמורה להתחיל לעבוד עם ניצן בשבוע הבא בהצגה החדשה, קיבלה את ההודעה על מותו בטרם עת בהפתעה גמורה, משום שלא ידעה על חומרת המחלה. "ביום שני היינו אמורים להתחיל חזרות אחרי שאנחנו כבר שנתיים מנסים להתחיל אותן. הסתכלתי בהתכתבויות האחרונות שלנו ובאחת מהן כתבתי לו שאני שמחה שאנחנו עובדים יחד. יש תחושה של פספוס והחמצה מאוד גדולה כי מאוד רציתי לעבוד איתו. זה איש שאני אוהבת וזה כל כך עצוב ונורא", אמרה ל-ynet.
לבנטל גם נזכרה בתהליך העבודה עם ניצן לקראת ההצגהה חדשה: "באחת הפגישות האחרונות שלי איתו, נכנסתי לבימה והוא יצא ואז חיבק אותי ואמר - 'אנחנו נפגשים עוד מעט. לא אמרו לך?'. לא אמרו לי. היינו אמורים להתחיל חזרות על 'דרייפוס'. נפגשנו לקרוא את התפקיד שלי, ואז קורונה. כמה חודשים אחרי, אני עוקבת אחרי מצבו, שולחת הודעות שמחות כששמעתי שהחלים. מבינה ש'דרייפוס' הוא מחזה רב משתתפים כרגע לקורונה. מצטערת. ואז שוב - אני נכנסת להבימה והוא יוצא. מחייך מאוד ואומר: 'אנחנו נפגשים עוד מעט. אבל על משהו אחר. הקורונה עשתה שינויים בתוכניות'. ביום שני הקרוב ביומן שלי כתוב - מתחילים חזרות 'הרטיטי את ליבי - לה לה לה' (בגלל שם הדמות שלי כמובן - הזמרת לה לה לה. רק חנוך לוין יכול), זה עצוב מאוד ואבידה גדולה לעולם התרבות".
גם השחקן בן יוסיפוביץ', שהיה אמור להשתתף בהצגה, נפרד מהבמאי: "זאת אבדה גדולה לתיאטרון הישראלי, זה יום מאוד מאוד עצוב. הוא הותיר אחריו מורשת ענקית וחלל גדול".
