בהרצאות, ימי עיון או אפילו קורסים שלמים על "המורה בראי הקולנוע" ניתן להסתפק אך ורק בדוגמאות שבהן המורה הנכון מצליח לחולל ניסים בחייהם של תלמידים מרקע מעמדי/גזעי לא משופר. הדוגמאות המפורסמות ביותר הן "לסניור באהבה" (ראמון מננדז, 1988), ו"סיכון מחושב" (ג'ון סמית', 1995). מתכונת זו עשויה להופיע גם בסרטי מורים שהופקו מחוץ לארצות הברית. כך, לדוגמא, ראינו אותה לאחרונה בסרט המקסיקני "רדיקלי" (כריסטופר זלה, 2023).
למרות שהמורים בסרטים אלו מתמודדים עם קשיים משמעותיים – מול התלמידים ומול המערכת – הצפייה בהם מעוררת תחושת אופטימיות. האידיאלים המנחים את הגיבורים משמשים כמצפן מוסרי ומקצועי שמנחה לעבר המעשה הנכון. חרף הקשיים מול התלמידים, וגם כאשר המנהלים ומורים אחרים לא מבינים את החזון המנחה הגיבור.ה, המצפן מוכיח את צדקתו.
ניתן לאמץ גם גישה פחות אופטימית. בית הספר יכול להיבחן כמרחב שבו משתבשת ההכוונה של המצפן. מורכבויות ודילמות מוסריות שאינן פתירות באופן מוחלט - או, באופן מתסכל אף יותר, כאשר המורה שוחר-הטוב מגלה עד כמה הכוונות הטובות עשויות לפגוע במקום לתקן. הסרט הגרמני "חדר המורים" (Das Lehrerzimmer) מציב במרכזו מורה אידיאליסטית אבל ממקם אותה בתוך הוויה שכזו: בית הספר כמרחב מתעתע, מבוך שבו הכוונה הטובה מנחה לפניה בכיוון אחד, אך זו מובילה למקום לא צפוי ולא רצוי.
הסרט מתחיל זמן לא רב לאחר פתיחת שנת הלימודים. קרלה נובאק (לאוני בנש המצוינת) היא מורה חדשה בבית הספר. היא מלמדת מתמטיקה וחינוך גופני לתלמידי כיתה ז', ועושה זאת בשילוב מעורר-הערכה של מקצועיות, מסירות, רגישות והקפדה שלעיתים נדרשת. עוד לפני תחילת העלילה התרחשו אירועים שעוררו אי-נוחות בקרב מורי בית הספר והמנהלת, ד"ר בטינה בוהם (אן-קתרין גומיץ'). במספר מקרים נגנב כסף מתיקי המורים, ויש חשד המכוון לתלמידים של הכיתה שאותה מלמדת נובאק (מדוע החשד ממוקד דווקא בהם? זוהי השמטה תסריטאית שראוי היה לתת עליה את הדעת).
בדקות הראשונות אנו רואים תשאול של בן ובת שנבחרו כנציגים הקבועים של אותה כיתה מול ההנהלה. בשיחה נאמר להם שהם "לא מחוייבים להסגיר שמות", אך מופעלת עליהם מניפולציה כדי שיסגירו אותם באופן עקיף. למבט של הצופה הבוגר, המאוחד עם זה של הגיבורה, ברור עד כמה המנהלת מתהלכת כאן על קרח דק מבחינה אתית.
המשך החקירה הלא-פורמלית מוביל לחיפוש-פתע בארנקי התלמידים בכיתה - אירוע נוסף שמתבצעות בו מניפולציות גבוליות מבחינת הלגיטימיות של "הליכי הבדיקה". הגיבורה המסויגת קשות הופכת, בעל כורחה, לשותפה. תלמיד ממוצא טורקי בשם עלי הופך לחשוד לאחר שבארנקו מתגלה סכום כסף חריג לילד בגילו. כשהוריו של עלי מזומנים לבירור, האם מספקת הסבר מניח את הדעת והחשד מתפוגג. הבמאי-תסריטאי אילקר צ'טאק, בעצמו בן למהגרים מטורקיה, לא עושה כאן סרט על השתלבות מהגרים וילדיהם, או על גזענות תחת מסווה של צדקנות פדגוגית. ובכל זאת, בשולי הסרט, יש הדים לנושאים אלו.
נובאק מתוסכלת מהאופן שבו פעולות החקירה פוגעות בכבודם של התלמידים ומכתימות גם אותה. היא מחליטה לנסות להתחקות אחר הגנב בעצמה באמצעות הטמנת פיתיון בחדר המורים, והשגת ראייה מצולמת לזהותו של הגנב. ההחלטה, שנראית במחשבה שטחית כדרך מוצלחת לסיים את אווירת החשדנות בבית הספר, הופכת למקור לסדרה חדשה וחריפה יותר של בעיות. נובאק תמצא את עצמה במצב לא פשוט ומתסכל מול אוסקר (לאונרד שטטניש), התלמיד המצטיין בכיתה שלה.
"חדר המורים" מציג סיטואציה שהולכת ומתפתחת וכוללת התרחשויות לא צפויות, ויחד עם זאת מאוד אפשריות והגיוניות. דרך נקודת המבט של הגיבורה (הכוללת הבלחה חד-פעמית של דמיון מסויט), אנו חווים את בית הספר כמרחב שמסצנה לסצנה התנועה בו הופכת לפחות ופחות נינוחה. הגיבורה לכודה בין הפטיש לסדן: מצד אחד הקולגות וההנהלה, ומהצד השני התלמידים הצעירים שמאמינים בלב שלם שהם מתייצבים לצד הצדק. למעשה יש גם צד שלישי שכולל את הורי התלמידים, שמבחינתם נובאק היא שאחראית להחלטות ופעולות שנעשו בבית הספר. אף אחד מצדדים או מהדמויות הפועלות אינו "רע" לכשעצמו, אבל פעולתם המשולבת, בוודאי כשהצופים חווים אותה מעמדת הזדהות עם הגיבורה, מייצרת אווירה אפקטיבית של מתח קלאוסטרופובי.
באופן מעניין ועצוב, שתי הדמויות שנלכדות בתוך הסיטואציה הן של המורה האידיאליסטית ושל התלמיד הנבון. הם מוצאים עצמם משני הצדדים של המתרס גם כאשר ברור כי המורה חשה הערכה וחיבה לתלמיד, וגם הוא נראה, לפחות בנקודת המוצא, כמי שמתייחס אליה בהערכה. לקונפליקט המתפתח ביניהם יש ממד אירוני ומעורר-מחשבה. במהלך הסרט נובאק משמשת כגיבורה, אך ככול שהוא מתקדם שתי הדמויות מוצבות זו מול זו, ובסיום מוסט כובד המשקל לכיוון אוסקר. בחירה מעניינת שמזכירה סרטים הנעים לעבר אקטים מרדניים של תלמידים – בראשם "אפס בהתנהגות" (ז'אן ויגו, 1933) והסרטים הרבים שהושפעו ממנו.
"חדר המורים" זכה ללא מעט שבחים ופרסים. הוא היה מועמד לשבעה פרסי הקולנוע הגרמני בשנת 2023, וזכה בחמישה - הסרט עלילתי, במאי, תסריט, שחקנית ראשית ועריכה. שלא במפתיע הוא גם היה הנציג של גרמניה באוסקר לסרט הזר ונכלל בין חמשת המועמדים הסופיים. הוא מציג בחינה מורכבת, מעניינת ואפילו מותחת של משבר פדגוגי ואישי.