מרטין סקורסזה הפך בשנים האחרונות לנביא הזעם של הקולנוע העצמאי האמריקני. הבמאי הוותיק, שחתום על אינספור יצירות מופת לאורך הקריירה, מוצא עצמו בגילו המתקדם, רגע לפני שיחגוג את יום הולדתו ה-80, ברגע של שפל בתעשיית הקולנוע. על רקע השתלטות חברות הסטרימינג ושינוי הרגלי הצפייה של הקהל, לצד הדעיכה המדאיגה במכירות הכרטיסים בקופות, סקורסזה עומד על כך שהשאיפות המסחריות של האולפנים והמפיקים והמפיצים, ואפילו ההעדפות של הצופים - כל אלה מתגמדים ביחס ליצירה עצמה, והיוצרים מאחוריהם. "כקולנוען, וכאדם שלא יכול לדמיין חיים ללא קולנוע, תמיד ראיתי בכך עלבון אמיתי", אמר בדברים שנשא אמש (ד') לפני הקרנת סרטו התיעודי החדש בפסטיבל ניו יורק.
"נהג מונית", "השור הזועם", "החבר'ה הטובים", "השתולים" ועוד סרטים רבים וטובים נוצרו על ידי סקורסזה בחמשת העשורים האחרונים אבל נראה שהוא מכיר בכך שהמממנים השונים בלוס אנג'לס ובמגרש הביתי של הקולנוע העצמאי בניו יורק חשדנים הרבה יותר כלפי היוצרים, בטוחים פחות בהצלחה, ואינם נכונים לקחת סיכונים כבעבר. הוא עצמו הביע זלזול בשוברי הקופות של הוליווד, ותקף חזיתית את מארוול ולהיטי גיבורי העל שלה, אותם כינה "פארק שעשועים" - אמירה שעוררה הדים ולא מעט תגובות כועסות על מה שנתפס כהתנשאות מצדו. הפעם הופנו הטענות שלו לקולנוע המסחרי כמכלול ולאנשי הכספים שעומדים מאחוריו ומצפים החזר על השקעותיהם.
"הקולנוע היום חווה חוסר הערכה, הכפשה וזלזול, מכל הצדדים. לא בהכרח מהצד העסקי, אבל לבטח שמזה האמנותי", אמר הבמאי המהולל. "מאז שנות ה-80, יש התמקדות במספרים, וזה די דוחה. העלות של הפקת סרט היא משהו אחד. צריך להבין שסרט עולה סכום מסויים, אבל הם מצפים שהם לפחות יצליחו להחזיר את ההשקעה, עם תוספת. הדגש עכשיו נופל על סוף שבוע היציאה של הסרט, כמה כסף הוא עשה בארצות הברית, כמה כסף הוא עשה בבריטניה, כמה כסף הוא עשה באסיה וכמה כסף הוא עשה בעולם כולו וכמה צופים הלכו לראות אותו".
את המתקפה שלו על הקולנוע המסחרי, שיגר סקורסזה מעל הבמה שניתנה לבמאי הוותיק בפסטיבל ניו יורק, אירוע יוקרתי ששם לעצמו מטרה להציג את הבציר של הפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים - קאן, ונציה, טורונטו - בפני הקהל המקומי, האליטיסטי (ואפשר להגיד, מבוסס מאוד). סרטו הדוקומנטרי החדש "משבר אישי: לילה אחד בלבד" (Personality Crisis: One Night Only) נחשף גם הוא מעל במה זו במרכז לינקולן לאמנויות הבמה במנהטן, ממש כפי שקרה לפני שלוש שנים בהקרנת הבכורה של "האירי" שפתח את הפסטיבל ב-2019. סרטו העלילתי האחרון של סקורסזה, בהשתתפות רוברט דה-נירו, ג'ו פשי, הארווי קייטל ואחרים הופק ומומן כזכור על ידי נטפליקס בתקציב אדיר של יותר מ-150 מיליון דולר.
סרטו הבא של סקורסזה, "רוצחי פרח הירח" (Killers of the Flower Moon), בכיכובם של לאונרדו דיקפריו, דה-נירו, ג'סי פלמונס ולילי גלדסטון, עתיד לצאת בשנה הבאה באפל tv פלוס שסייעה להעמיד תקציב של 200 מיליון דולר. למרות שהוא זוכה לגב כלכלי עצום מהאולפנים הגדולים ובמיוחד אלו שמתבססים על סטרימינג, הבמאי שומר אמונים לדבריו לאמנות עצמה ומתכחש להיבטים המסחריים והשיווקיים סביבה. "כקולנוען, וכאדם שלא יכול לדמיין חיים ללא קולנוע, תמיד ראיתי בכך עלבון אמיתי", אמר, והחמיא למארחיו בפסטיבל: "תמיד ידעתי שלשיקולים כאלה אין מקום בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק, וזה המפתח: אין פה פרסים. אתה לא צריך להתחרות באף אחד. אתה רק צריך לאהוב קולנוע".
