אחרי למעלה משבועיים וחצי של לחימה, כשהאור לא תמיד נראה באופק וחוסר ודאות ממלא את החלל - לפעמים כל מה שהראש רוצה זה להפסיק את הגלילה האינטנסיבית בעדכוני החדשות ולמצוא נחמה. במדור "ניקוי ראש" נמליץ עבורכם מדי יום על תכנים מסוגים שונים - הצגה, מוזיקה, ספר, סרט ועוד - כל דבר שעשוי לשלוח אתכם, ולו לכמה שעות, לעולם אחר. לעיתים יש צורך גם בתוכן שיתמוך במפגש עם הקושי כדי שתוכלו לחזור לשגרה המורכבת מחוזקים יותר. היום (ה') נמליץ על הספר "כשהדברים מתפרקים".
לצד הבריחות האסקפיסטיות שחשובות לא פחות לשמירה על הנפש, לפעמים עולה צורך דווקא בכלים שיחזקו את הנפש ויעזרו בהתמודדות עם המקומות הכואבים ביותר. כבר בפרק הראשון של הספר "כשהדברים מתפרקים" מבהירה המחברת פמה צ'ודרון, נזירה בודהיסטית ממוצא אמריקני ומחברת של ספרים רבים שמתווכים את גישת הבודהיזם הטיבטי לעולם המערבי, שפחד הוא חוויה אוניברסלית ושכולם נאלצים לפגוש בו במהלך חייהם - "אפילו החרק הקטן ביותר".
ספרה של פמה צ'ודרון שיצא בשנת 2001 והפך לרב-מכר, חושף בפני הקורא המערבי גישה מרעננת, מעוררת מחשבה ואמיצה להתמודדות עם פחד וכאב ובכלל עם חיים. הרצון להימנע ולברוח מפחד הוא מובן ומוכר, אך דווקא אותם הרגעים הקשים ביותר הם הזדמנות לצאת למסע אישי ורוחני - אם נעז לפגוש ולשהות בהם.
באמצעות קטעים משיחות רבות שניהלה הסופרת עם תלמידיה בשנות ה-80 וה-90, היא מצליחה בבהירות להראות כיצד החיים הם משהו שמשתנה כל הזמן ושאי אפשר להימנע מכאב אבל זה לא אומר שצריך לסבול. במקום זה, היא מצביעה על כך שאותם המקומות שבהם הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו עשויים בסופו של דבר, אם נאפשר להם, להוביל לצמיחה. עומר טסל
ההמלצה של יום ד', 25 באוקטובר: האלבום One More Time
האלבום התשיעי של בלינק 182, שיצא לפני פחות משבוע, הוא פרק השיא במלודרמה ארוכת שנים וסוחטת דמעות: להקה שלקח לה שלושה אלבומים להיות סופר-מצליחה מגיעה למיצוי, מתפרקת בגלל שאחד המייסדים נכנס חזק לקטע של חייזרים וקונספירציות, מתאחדת בפעם הראשונה כי אחד המייסדים (לא זה עם החייזרים) ניצל בנס מהתרסקות מטוס, ושוב מתפרקת. אחרי שאחד המייסדים (לא זה מהקונספירציות ולא זה מהטיסה שהתרסקה) חולה בסוג נדיר של סרטן, החברים מבינים שהם לא נעשים צעירים ובריאים יותר אז הם מתאחדים בפעם השנייה, חוזרים להופיע, מוציאים אלבום חדש בזמן שהז'אנר כולו חווה רנסנס טיקטוק בלתי צפוי, וכולם שותים בירה ומספרים בדיחות קקי ופיפי עד עצם היום הזה.
ואם להיות רציניים לרגע, One More Time הוא אלבום של בלינק 182 על כל המשתמע מהביטוי: כיפי, קופצני, ילדותי, מצחיק, מעורר מחשבה למשך שיר וחצי בדיוק - One More Time ו-Turpentine (שהם השיר וחצי הכי טובים באלבום), ומרים את מצב הרוח בדיוק לגובה הכי נכון בימים אלה: מספיק למעלה כדי להרגיש יותר טוב אבל לא יותר מדי לקראת ההתרסקות שעוד ודאי תבוא. עינב שיף
ההמלצה של יום ג', 24 באוקטובר: תוכנית הטלוויזיה "זאת וזאתי"
"זאתי וזאתי" ששודרה לראשונה ברשת ב-2019 וזמינה לצפייה באתר, עוקבת אחרי צמד זמרות כושלות למדי - תותית (גיתית פישר) ומילעל (אושרית סרוסי), שמנוהלות על ידי אמרגן כושל לא פחות מהן (חן רוטמן), שמנסה ללא הצלחה ניכרת לסגור עבורן הופעות וגיגים ברחבי הארץ. בכל פרק השתיים יוצאות להרפתקה אחרת - אם בחזרה לימי התיכון העלובים, בביקור בבית חולים, בקמפינג, בפוליטיקה ואפילו בצמד פרקים שבהן הזמרות מתגייסות לצבא.
למה דווקא עכשיו? כי מדובר בקומדיה מקורית של שתי קומיקאיות מוכשרות שמצליחה להאיר רגעים הכי ישראלים שיש בסיפור ההתבגרות המקומי, בהומור יוצא דופן שחוגג את השפה הלהט"בית והצליח להכניס ביטויים קורעים מצחוק לסלנג היום-יומי, והיא עושה זאת בלי להמתיק את הנרטיב המביך והאמיתי, בצורה מפוכחת אבל גם קורעת מצחוק. אומנם תותית ומילעל כושלות שוב ושוב בכל הרפתקה, אבל כפיצוי בכל פרק יש נאמבר מוזיקלי אחר ולא מעט הופעות אורח של מפורסמים רבים.
למרות אהבת הקהל הגדולה ומעמד של קאלט אצל מעריצות ומעריצים ברחבי הרשת, "זאת וזאתי" לא חודשה לעונה נוספת. מאז סיום הסדרה צמד הקומיקאיות עבדו על ספין-אוף בשם "ממושטרות" שהיה צפוי לעלות ב-HOT, אך נכון לעכשיו ההפקה הוקפאה במהלך הקיץ. בינתיים נוכל להתנחם בפרק מיוחד של התוכנית לימות המלחמה שעלה ברשתות החברתיות. עומר טסל
ההמלצה של יום ב', 23 באוקטובר: סיורי אמנות מקוונים
ביולי האחרון נפתח לקהל הרחב אוסף התערוכות "ספרו לי עוד: מהלכים באיור עכשווי" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אולם בדומה למוסדות תרבות רבים - בשבועיים האחרונים נסגרו גם שעריו של המוזיאון. כעת הם מבקשים לחזור ולהפיח חיים ביצירות האמנות, שרק מחכות למבט אנושי, ומאפשרים לעשות זאת - בצורה מקוונת. באמצעות אתר המוזיאון, ניתן לערוך סיור וירטואלי בין חללי התערוכות השונות, לצפות באיורים השונים ולקרוא עליהם.
אוסף התערוכות "ספרו לי עוד" מבקשות לשקף את המתח שקיים בין עולם הציור והאמנים שפועלים בתוכו כיום, לבין האיור המסורתי. בין התערוכות הבולטות תוכלו למצוא את "ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי" - סדרת צילומים מוקומנטריים מרהיבה שיצרו זאב אנגלמאיר (שושקה), קרן כץ ולילך רז, המתעדת אירועי מפתח בתולדות האיור והקומיקס המקומיים. תערוכה נוספת באוסף היא "האיור שאינו נגמר", שבה מאיירים ומעצבים יצרו כרזות שבמרכזן שלוש שפות - עברית, אנגלית וערבית - המוקרנות בלופ על גבי מסכים, במטרה לבטא את האופן שבו איור חי ונושם בעולם הדיגיטלי.
פרויקט מעניין נוסף שמציע המוזיאון בימים אלה לצד הסיורים הווירטואליים של התערוכות השונות הוא הדרכות קוליות למבוגרים וילדים, שמספרות את הסיפורים שמאחורי הקלעים של כל תערוכה - כמו כמה זמן לקח להגיע לפריים המושלם, מה הוויכוחים והמחלוקות שצפו בין האמנים והאמניות ועוד. לני בלה כהן
ההמלצה של יום א', 22 באוקטובר: המחזמר "בילי שוורץ"
המחזמר הישראלי עטור הפרסים "בילי שוורץ", שכתבו שירילי דשא והמוזיקאי אוהד חיטמן (שגם הלחין), הוקרן ביום ראשון בשידור חי ביוטיוב.
המחזמר הועלה לראשונה במסגרת פסטיבל מחזות הזמר בבת ים, זכה בפרסים רבים, ואומץ על ידי תיאטרון חיפה. העלילה עוקבת אחרי דמותה של בילי שוורץ, מזכירה אפורה במשרד רואי חשבון שחולמת על חיים טובים יותר. חייה משתנים לבלי היכר כשיונתן גור לביא הסלב מציע לה לצאת איתו. סיפור האהבה של השניים מתפתח עד להצעת נישואין, אבל ביום חתונתם בילי מוצאת את עצמה בפרשת דרכים שתשנה את כל מה שהיא חשבה על החיים.
פורסם לראשונה: 13:57, 22.10.23