מתי בפעם אחרונה החזקתם קסטה ביד, או הכנסתם אחת כזאת לטייפ? אתם זוכרים בכלל איך מתפעלים את העסק? או מה עושים כשהסרט יוצא החוצה? אין ספק שמוצרי הוינטג' במגרש המוזיקלי תופסים מקום מאוד פופולרי במאה ה-21 - אנשים רוכשים פטיפונים ותקליטים עבור האזנה למוזיקה, אספנות או אפילו כרהיט לבית. אבל אם תשאלו את אסף לויבל, בן 38 מתל אביב - גם הקסטות מפלסות את דרכן לקאמבק, ובגדול.
אלא שלויבל, ראפר בעברו וכיום די ג'יי, לקח את השימוש בקסטות כמה צעדים קדימה - מתקלוטים במסיבות של ראפ, היפ הופ, רגאיי ודאנסהול, הוא מצא את עצמו חולש על סצנת מוזיקת הקסטות המקומית, בדגש על הז'אנר שהפך להיות מזוהה עם הקסטות - המוזיקה הים תיכונית. כי לויבל מתקלט במסיבות המוניות עם קסטות בלבד; בלי מחשב, בלי תוכנות מיוחדות, רק טייפ וקסטות. בעקבות כך הוא מכונה "מלך הקסטות", שם שלויבל ניכס לעצמו בהשראת כל חנויות הקסטות בעבר, אלו שהייתם מוצאים בתחנות המרכזיות, שהכתירו את עצמם כמלכי הקסטות. צפו:
"בתקלוט הגדול הראשון שלי אירחנו את אלי לוזון, ואני זוכר שאחד מהטייפים עשה לי בעיות וזרק את הקסטה החוצה עם הסרט", משחזר לויבל את מקורות הנישה הייחודית שמצא לעצמו, "אז הוצאתי את העיפרון ואני כזה מסתכל ומסובב, ואני רואה את שכל הקהל מסתכל וכולם מוחאים כפיים ומשתגעים. ואז הבנתי שוואלה, אמנם הייתה פה פאשלה אבל אנשים אוהבים את הקטע, וגם מתחברים לעניין הנוסטלגי הזה של הקסטות ומה עושים כשהסרט יוצא. זה היה משהו מגניב שאין אותו במסיבות רגילות, שבהן די ג'יי מנגן סתם עם מחשב או עם פטיפונים
כדי ג'יי במשך שנים רבות, לויבל כל הזמן חיפש אחרי מוזיקה חדשה שתרגש אותו, מעבר לעולמות ההיפ-הופ והראפ. הוא חיפש מוזיקה שלא משמיעים אותה בדרך כלל, לא את הלהיטים המוכרים. דרך נבירות וחפירות בחנויות תקליטים וקסטות, הוא מצא את האוצר הבלום שהוא חיפש.
"יום אחד נתקלתי בקסטה של הזמר השאם, קסטה שנקראת 'בום בום' עם הלהיט 'בום בום מבטיחים בולו בולו, בום בום מדברים פקה פקה'", מספר לויבל. "שמעתי את השיר הזה ואמרתי 'בוא'נה, איך שכחתי מהשיר הזה, שיר פצצה'. לפעמים אתה שומע דברים מפעם וזה לא נשמע מגניב. ופה ספציפית שמעתי ואמרתי 'בוא'נה, הדבר הזה כאילו נותן בראש, ולא מנגנים את זה, אז בוא נחפש עוד דברים כאלה'. פתאום הבנתי שיש פה מצבור מטורף שאף אחד לא נגע בו. התחלתי לאסוף עוד ועוד קסטות, והוצאתי מיקסטייפ שנקרא 'מלך הקסטות', שמורכב רק מדגימות שמצאתי על קסטות חפלה משנות השמונים והתשעים. רק דברים מכאן, דברים שהם ישראלים שרוב האנשים או שלא זוכרים או שלא מכירים. ואז התפתחנו לנגן את זה בלייב".
מתקלוט חובבני בברים קטנים, "מלך הקסטות" הפך להיות ליין רציני. מקומות בתל אביב כמו התדר והרצל 16 סוגרים עם לויבל ושותפו אבירם שיקר אירועים גדולים, והקהל מגיע בהמוניו. הליין התפתח גם להופעות באירועים פרטיים, ימי הולדת, מימונות ואפילו חתונות. בעקבות ההצלחה, התחילו להגיע להופעות גם זמרי עבר גדולים מהזמר המזרחי, אותם הזמרים שמשמיע לויבל דרך הקסטות.
"הופיעו אצלנו תמיר גל, אתי לוי, שריף, סמיר שוקרי, עופר לוי, פיני חדד, זהבה בן, אלי לוזון, להקת צלילי העוד ועוד רבים וטובים", הוא משתף, "וזה משהו שלפי דעתי לוקח את כל העניין של מלך הקסטות ומעלה אותו לרמה אחרת לגמרי. האמנים מגיעים להופעת פריצה בתוך המסיבה, שזה גם משהו שהוא מגיע מתרבות הסאונדסיסטם, כשדי ג'יי מנגן ופתאום מעלה זמר".
איך אתה מסביר שיש חיבור כזה גדול למוזיקה הזו, "מוזיקת החאפלה", במעוז התל אביביות?
"המוזיקה זו מכונת זמן, זה דבר שתמיד מחזיר אותך אחורה, מחזיר אותך לכיתה ה' ולכיתה ו', כששמעת את השיר 'בסבוסה' ונדפקת ושמחת ומחאת כפיים. אז אתה מגיע היום עם חברים ונהנה. אנשים שומעים שירים שהם כבר לא שמעו המון שנים, וזה משהו שמאפשר לכולם - גם למי שאוהב, וגם למי שפחות אוהב. גם האנשים הכי ציניים מגיעים ונהנים".