הסיפור על ההתרחשויות שהובילו ליצירתה של הדרמה "איש חשוב מאוד" לפני עשור הוא סיפור מוכר, ובכל זאת מאוד מהנה לחזור אליו כי הוא מניח את היסודות לסדרה הייחודית שלפני עשר שנים העלתה את יהודה לוי שלב וסימנה את נקודת המפנה בקריירת המשחק שלו.
תרבות - איש חשוב מאוד יהודה לוי
המפגש הראשון של לוי עם יוצרת הסדרה שירלי מושיוף, התרחש בתנאים קצת פחות אופטימליים. מושיוף הצטרפה אל צוות הכתיבה, העריכה והבימוי של העונה השלישית של הטלנובלה "האלופה", ששודרה לפני עשור וחצי ב-HOT. לוי גילם בה את סער פדידה, שחקן הכוח ירושלים, יהיר, ילדותי, מפונק, שחצן וכריזמטי. מושיוף לא הכירה את לוי אישית אלא רק את הדימוי הציבורי שלו, זה שעוד יעמוד במרכזה של "איש חשוב מאוד", ככוכב פסטיגלים ושחקן טלנובלות. "לא הייתי מהמעריצים ולא תפסתי ממנו שחקן, ממש לא", היא משחזרת בריאיון ל-ynet.
צילומי טלנובלה הם עניין דחוס ואינטנסיבי. כל סצנה מצולמת על ידי שלוש מצלמות, שלפעמים ממשיכות לצלם גם אחרי הקאט, וחומרי הגלם עוברים לחדר העריכה, שם יושבים העורכים וצופים בהם במשך שעות. מושיוף צברה הרבה שעות יהודה לוי, גם כשהוא השיל מעצמו את סער פדידה, וגילתה אדם שונה לגמרי מזה שדמיינה. בדיעבד היא תבין שהיא למעשה צפתה בגרסה הגולמית והראשונית של "איש חשוב מאוד".
"זה היה כמו ב'מופע של טרומן'", היא נזכרת. "למשל הייתה ארוחה כחלק מסצנה, השחקנים יושבים ואוכלים במסגרת הצילומים וכשנגמרת הסצנה כולם קמים, רק יהודה יושב וממשיך לאכול. ואחרי זה שואלים אותו, 'מה עשית? זה אוכל מצטלם, אכלת הכול'. או שהוא בא אל שחקן ואומר לו, 'תקשיב, עכשיו זאת סצנה קשה, חשוב לי שאתה תתן לי ואני אתן לך', והשחקן המשועמם אומר לו, 'יהודה, בוא. אתה אל תגיד לי איך לשחק אני לא אגיד לך, ואל תתקרב אליי עד סוף היום'".
שעות 'יהודה לוי' שמושיוף צברה הביאו אותה להבחין בפער בין האופן שבו אנשים תופסים אותו ובין, כמו שאומרים בריאליטי, מי שהוא באמת. "חושבים שהוא מאצ'ו, גולדן בוי כזה, ברוס וויליס, ובעצם זה וודי אלן, היפוכונדר רגיש ונוירוטי. וחשבתי כמה זה קשה כשאתה צריך לקום כל בוקר, לצאת לרחוב ולהיות מישהו שאתה לא לגמרי הוא.
14 צפייה בגלריה
"התחלתי לכתוב לו סצנות בתור יהודה ולא בתור סער פדידה". מתוך "האלופה"
(צילום מסך: HOT)
"יותר מזה, בגלל ש'האלופה' נכתבה תוך כדי הצילומים, התחלתי לכתוב לו סצנות בתור יהודה ולא בתור סער פדידה, רק כי עניין אותי איך הוא יעשה אותן. זה היה מדהים. אחרי שקלטתי את הפוטנציאל פשוט כתבתי אותו ככה עד סוף העונה. כנראה בגלל זה העונה לא כל כך הצליחה", היא מוסיפה בחיוך.
המפגש המשמעותי הראשון בין השניים התרחש באחד הימים היותר לחוצים. מושיוף ישבה עם אחד העורכים ולוי, מלווה במפיקה, צץ מאחוריה והתעניין איך העריכה מתקדמת. על המסך התנוסס סער פדידה באחת הסצנות בכיכובו. "הוא שאל 'איך אני בסצנה?' אמרתי לו, 'תשמע, זאת סצנה בעייתית קצת, רואים שאתם לא מרוכזים. אתה לא מקשיב למה שהוא אומר, אתה עונה לו לפני שהוא מדבר, רואים שיש לך שליפים על הברך שאתה מסתכל עליהם, זאת סצנה לא פשוטה'".
תוך כדי ההסבר הבחינה מושיוף שהמפיקה שעומדת מאחורי לוי מסמנת לה בתנועות גדולות ומבועתות את המילה "לא!". לוי אמר "טוב", והלך, "והמפיקה התחילה לצרוח עליי, 'מה עשית מטורפת? הוא באמצע יום צילום, יש לו עוד שמונה שעות. גמרת על הבנאדם. הוא לא יוכל עכשיו להמשיך לתפקד'. אמרתי, 'הוא שאל אותי ועניתי, הוא לא תינוק. אי-אפשר להגיד לו את האמת?', אז היא אומרת לי, 'הוא שחקן! ברור שאי-אפשר להגיד לו את האמת!'".
בערב של אותו יום חזרה מושיוף אל חייה הרגילים, שכללו תינוקת חולה, שאותה היא העמיסה על מנשא ויצאה ללקט עבורה תרופה בבית מרקחת הקרוב למקום מגוריה. כשעמדה בתור עם תינוקת בוכה צלצל הטלפון שלה, מספר חסוי. "'שירלי, זה יהודה לוי, את יכולה לדבר?', אמרתי 'האמת שלא כל כך, אני פה עם תינוקת..' והוא אמר, 'זה חשוב, אני רוצה להגיד לך תודה שאמרת לי את האמת היום. הרבה שנים אף אחד לא אמר לי את האמת לגבי כלום ואני רוצה שנהיה חברים ושאני אוכל להתקשר אלייך מדי פעם ולהתייעץ איתך'. אחרך כך קבענו שהוא יבוא אליי ונדבר".
אם סצנת הפגישה השנייה של מושיוף את לוי תישמע מוכרת לחלקכם, זה בגלל שהיא הועתקה, כמעט ללא שינוי, לאחד מפרקי העונה הראשונה של "איש חשוב מאוד". לוי הגיע אל מושיוף, הם התיישבו במטבח והיא הציעה לו שיאכלו סלט, כלומר שיכינו סלט ואז יאכלו אותו. כלומר יפתחו את דלת המקרר, ישלפו ממנו מלפפון ועגבניה, יחתכו אותם ויתבלו את התערובת. מושיוף מספרת שלוי התקשה להשלים עם הקונספט. "הוא צחק ואמר נראה לך שעכשיו נכין סלט? אז לא משנה אני לא רעב", היא מספרת. אחרי התעקשות קצרה הוא לקח על עצמו את האתגר.
14 צפייה בגלריה
"שאלתי, 'אתה לא יודע את ההבדל בין מלפפון לקישוא?' הוא ענה לי 'לא הייתי באוניברסיטה'". אלמה דישי, יהודה לוי ושירלי מושיוף
(צילום: ענת מוסברג)
"הוא התחיל לחתוך ואמר לי, 'תשמעי, אני חותך מעולה! אני מדהים בזה תראי איך אני חותך'. הוא חתך מעולה אבל קישוא ולא מלפפון. שאלתי, 'אתה לא יודע את ההבדל בין מלפפון לקישוא?' הוא ענה לי 'לא הייתי באוניברסיטה', אמרתי לו שלא לומדים את זה באוניברסיטה, לומדים את זה בסופר. 'גם לסופר אני לא הולך', הוא אמר. 'את יודעת מה קורה כשאני הולך לסופר? אני יוצא אחרי שעה וחצי במקרה הטוב'". הצליל שנשמע באותו הרגע היה צליל נפילת האסימון הסופית במוחה של מושיוף. "באותו יום הבנתי - יושבים שני אנשים, גרים באותה עיר, כמעט בני אותו גיל, וחיים חיים שונים לגמרי. יש שם סדרה".
אז בעצם את אלמה דישי המקורית?
"כן. אני וכל שאר האנשים שהם לא יהודה לוי".
"הוא אמר, 'היי זה יהודה לוי, התקלקל לי הפלאפון', תוך רבע שעה היו אצלי טלפון חדש ואייפאד"
באמת שקצרה היריעה מלפרט את החשיבות והייחוד של "איש חשוב מאוד", שניכרו גם בזמן אמת ולא רק דרך עדשת הפרספקטיבה. במסווה של קומדיה רומנטית - "נוטינג היל" הפוך - על שחקן מפורסם שפוגש במלצרית בבית קפה שבו הוא יושב והכמיהה שלו להשתקע בחיים הפשוטים והאנונימיים שלה, מושיוף ולוי סיפרו סיפור על המאבק הפנימי שמביאים איתם הפרסום והעין הציבורית, מה שלוי מכנה "המסכה של אנשים מהסוג שלי, שהפכו להיות כלא של עצמם".
זו הייתה הצטלבות נדירה של לא-מעט גורמים: מצד אחד, האמירה הממוקדת והכתיבה האמיצה של מושיוף, ההחלטה להעניק לדמות של לוי את השם האמיתי שלו, מהלך שהעניק עוד ממד של עומק לכל העלילה. ההסכמה האמיצה לא פחות של לוי לגלם את הדמות ולהתמסר לה, כשהוא בשיא הפופולריות שלו, הייתה הנדבך השני. ובתקופה שבה שחקנים נמלטו מריאליטי באימה, לוי טמן את ראשו בתוך לוע הנמר מתוך מודעות עצמית, תעוזה והכרה ברשימת המתנות שהתפקיד הזה מציע לו. דווקא הקרבה למציאות הייתה זאת שחילצה ממנו יכולות משחק שלא נראו אצלו בעבר. הוא לעס את יהודה לוי הטלוויזיוני, ניקז לתוכו את כל התסכולים, הפגיעות, העליבות והכריזמה האמיתיים שלו, ויצא בצד השני כמנצח.
14 צפייה בגלריה
"הוא חייב לספק כל הזמן ולתת לכל בן אדם את הבסט יהודה לוי אקספיריינס". מתוך "איש חשוב מאוד"
(צילום מסך: HOT)
"אני חושבת שמה שהבנתי מההיכרות עם יהודה", מחדדת מושיוף, "זה שאנחנו לוקחים אנשים, ואת יהודה ספציפית מגיל מאוד צעיר, שמים אותם על מזבח וסוגדים להם, ולפעמים אנחנו שוכחים אותם שם והם לא מצליחים לרדת. הוא דיבר הרבה על הציפייה ממנו שתמיד יהיה מעניין, שיפגוש אותו פפראצי ברחוב והוא יהיה מצחיק ושיהיה לו מה להגיד בראיונות. אני זוכרת שהוא אמר, 'תתארי לך שכל היום יש עלייך נמלים'. ככה זה כשכל היום מסתכלים עליך. מאז עידן הטלפונים גם תמיד מכוונת אליך איזושהי מצלמה. אתה חייב להיות נחמד לאנשים כל הזמן, ואם לא, יש לזה מחיר. הוא חייב לספק כל הזמן ולתת לכל בן אדם את הבסט יהודה לוי אקספיריינס, אחרת הוא יהיה מאוכזב".
אבל יש גם יתרונות.
"ברור. יום אחד התקלקל לי הטלפון ועמדתי שעה וחצי בתור לתיקון. עד שהגעתי אמרו לי שאין ביטוח, ולא יכולים לתקן, וחזרתי הביתה בעצבים. כמה ימים אחר כך, כשיהודה בא אליי הוא עשה שיחה מהטלפון שלו ואמר, 'היי זה יהודה לוי, התקלקל לי הפלאפון. אני צריך שתביאו לי חדש'. ואז שאלו אותו, 'יהודה אפשר לפנק אותך גם עם איזה אייפד?' הוא אמר, 'אני לא כל כך צריך אבל תביאו, שיהיה'. אחרי חמש דקות הוא חזר אליהם: 'השליח יכול גם להביא לי קופסת סיגריות? כי נגמר לי'. אחרי רבע שעה הגיע אליי הביתה שליח עם טלפון חדש, אייפד וקופסת סיגריות.
"אתה מסתכל עליו ואומר, 'בואנה, איזה חיים יש לו'. הוא לא צריך להתאמץ, הכול קל, וזה נראה מאוד אטרקטיבי. מצד שני זה בן אדם שלא זוכה להשתפשף עם החיים האמיתיים, וזה בעצם דפק מאוד את כישורי החיים שלו. כשניסינו להרים את הרימייק האמריקני נפגשתי המון עם זאק אפרון, שהיה אמור לשחק בזה. הוא אמר לי שאנשים מפסיקים להתבגר ברגע שהם מתפרסמים, כי נהיית לך פמליה ועוזרים שפותרים לך את כל הבעיות ולא אומרים לך את האמת. אם התפרסמת בתור ילד, תישאר ילד לנצח. אין לך הזדמנות להתחכך יותר עם החיים".
"הפרויקט הזה נועד לנפץ את הכלא הדימיוני שאנשים כמוני מייצרים"
אחרי שהציעה את הסדרה ל-HOT וללוי, מושיוף החלה לכתוב אותה בהסתמך על פגישות שבהן היא ולוי דסקסו את חייו. "בהתחלה, במשך כמה שנים, לא אמרתי לו שאני רוצה שלדמות יקראו יהודה לוי", היא מודה. "לדמות היה שם אחר, ורק סמוך מאוד לצילומים אמרתי לו. בסוף, כשנתתי לו לקרוא זה לא היה לו פשוט. בסדרה אתה מגזים בשביל אמירה, והטקסט לא ריחם עליו ולא התחנף. הוא דרש ממנו לצחוק על עצמו ולהיות עם מודעות עצמית מאוד גבוהה".
מאיפה הביטחון שהוא יסכים וגם יעמוד בזה?
"הוא מאוד אינטליגנט וגם מלא הומור. הוא הראשון שיצחק על עצמו והיה לי ברור שהוא לא יוותר על זה למרות שזה מפחיד וקשה. לא שלא היו לו התלבטויות וכן, רעדו לו הביצים אבל הוא הבין מהר מאוד שהוא לא מוותר וגם הולך ליהנות מזה. זה היה תפור למידותיו והוא שחקן שאין דברים כאלה, באמת. כבר ב'האלופה 3' נפעמתי ממה שהבן-אדם יודע לעשות כששמים עליו מצלמה, גם כשאין לו אף מילה להגיד. היה לי ברור שאנשים לא ראו אפילו חצי ממה שהוא יכול, כי עד אז הוא תמיד קיבל תפקידים של סער פדידה".
למה החלטת לקרוא לדמות יהודה לוי?
"כי איזה מן משחק אנחנו משחקים פה? כתבתי תפקיד ליהודה, שיושב על האישיות שלו, הקונפליקטים שלו והמקום שלו בתרבות שלנו. אז אני אקרא לו בשם אחר? זה הרגיש פייק, שלא הולך עד הסוף עם הסיבה שבגללה הדבר הזה נכתב".
14 צפייה בגלריה
"עד כמה שאני ידעתי, זה בכלל לא אמור היה להיות אני. היה לי קשה מאוד עם זה בהתחלה". יהודה לוי
(צילום: Gettyimage)
"עד כמה שאני ידעתי, זה בכלל לא אמור היה להיות אני", לוי אומר בריאיון ל-ynet. "יכול להיות ששירלי תכננה אחרת ובאה לזה יותר לאט, כי היא הבינה שיש פה משהו שצריך ללוש אותו יותר בעדינות, אבל ברור שזאת הייתה הכוונה הראשונית שלה - אני עם השם שלי. שזה ירגיש יותר אותנטי כשמישהו בא ואומר את הדברים האמיתיים והכואבים יותר. לאט-לאט היא הנחיתה עליי את העניין שזה יהיה אני. היה לי קשה מאוד עם זה בהתחלה, בעטתי לכל כיוון אבל שירלי יודעת לשכנע אסקימוסים לקנות קרח והיא הביאה אותי לשם".
כמה ש"איש חשוב מאוד" אתגרה את לוי, המציאות השוותה והעלתה את ההימור כשקירבה את לוי עוד יותר לדמות שגילם בסדרה. בתקופת העבודה על הסדרה לוי היה במערכת יחסים ארוכה ומשמעותית עם נינט טייב והם היו מאורסים. "הייתי בטוחה שעד שהעונה תצא כבר יהיו להם ילדים", מושיוף מספרת. "הסדרה נבנתה על פנטזיה של יהודה, שנשבע שהוא כל כך רוצה חיים נורמלים".
שבועיים לפני הצילומים מושיוף נסעה ברכב והקשיבה לחדשות. "קול ישראל, מהדורה של שעה שתיים, מודיעים, 'הזמרת נינט טייב והשחקן יהודה לוי פירקו את יחסיהם'. המהדורה מתחילה עם חמאס ונגמרת עם יהודה לוי". הדמיון לעלילת הסדרה, שנפתחת עם פרידה של לוי מחברתו המפורסמת והיקלעותו למשבר, הפך מפנטזיה לסוג של מציאות אפשרית. הפוקוס על לוי כאייטם במדורי רכילות, שממנו ניסה להימלט לטובת קריירת המשחק שלו, התחדד פי אלף. "אני זוכרת שהרימו מסוק לצלם אותו או אותה אורזים ועוזבים את הדירה", נזכרת מושיוף, "והוא רצה חיים נורמלים, הוא רצה להשתנמך".
14 צפייה בגלריה
"המהדורה התחילה עם חמאס ונגמרה עם יהודה לוי". יהודה לוי ונינט טייב
(צילום: ענת מוסברג)
מבועת מההתפתחויות, ברגע של חולשה, לוי לקח צעד אחורה, נעלם לכמה ימים וחזר עם תובנות חדשות. "היה ממש רגע שכינסתי את כל האנשים ב-HOT בשלבי הכתיבה, ואמרתי להם שאני לא רוצה לעשות את הדבר הזה", הוא משחזר, "כי היה בזה משהו שמאוד ניפץ לי את התדמית שמאוד שמרתי עליה. אבל זה בעצם מה שהפרויקט הזה נועד לעשות, לנפץ את הכלא הדימיוני שאנשים כמוני מייצרים, כי הם כל כך ניזונים מהעיניים של האחרים, שצופים בהם".
אבל בסוף קפצת פנימה.
"הייתה חרדה מאוד גדולה אבל עמוק בפנים היה לי רצון לגעת. והגיעה אליי שליחה אמיצה ובועטת, שירלי, שבאמצעותה הייתי צריך כנראה לנפץ משהו ולגעת בכאב הזה, בבדידות שזה מביא, בציבוריות החונקת הזאת שגורמת לך לשמור על עצמך יותר מדי. כי במקום הזה אין התפתחות, אין חמצן, אתה שמור מדי". אחרי שהרוחות נרגעו הצילומים החלו כסדרם, לרווחת כולם. "אני מבינה אותו, הוא פחד שהפנטזיה תיתפס כמציאות", מאשרת מושיוף, "אבל הוא התמסר לחלוטין. גם אם בשלב קריאת התסריט הוא אמר, 'את זה אני לא עושה', ברגע האמת הוא עשה. עירום, טקסטים, הכול".
מירית טובי, מנהלת מחלקת הדרמה ב-HOT, שבעבר ניסתה לקדם רעיון לסדרה המבוססת על חיי השחקן שמככב בה עם יובל סמו, מציינת כי כל הז'יטונים הונחו על כתפיו של לוי ועל כתפי התסריטים שכתבה מושיוף. "וזהו, חוץ מזה אף אפקט, אף קישוט", היא אומרת ל-ynet. שירלי לקחה פה סיכון מטורף אבל היא הייתה בטוחה בעצמה וביהודה, ובעבודה שהם עשו יחד".
14 צפייה בגלריה
"גם אם בשלב קריאת התסריט הוא אמר, 'את זה אני לא עושה', ברגע האמת הוא עשה. עירום, טקסטים, הכול". מתוך "איש חשוב מאוד"
(צילום: באדיבות HOT)
הבלבול בין החיים האמיתיים של הכוכב ובין אלה של הדמות שלו בסדרה לא דילג גם על משתמשי הקצה. "חלק מהביקורות לא התייחסו לזה שזו סדרה", אומרת מושיוף. "והביקורתהייתה על יהודה, איזה מן בן אדם הוא. אפילו על הסט, ליהקתי שחקנית שתגלם את אמא של יהודה. האמא האמיתית שלו היא ממוצא מזרחי אבל השחקנית היתה פולנייה. כשאמא של יהודה הייתה מסתובבת בסופר נניח, ואומרת שהיא אמא של יהודה לוי, אנשים אמרו לה, 'לא, ראינו את אמא של יהודה לוי, זאת לא את'.
"אני כבמאית לקחתי את זה כמחמאה, כי אם הצלחנו להסתיר את כל העבודה שנעשתה ואנשים חושבים שאין שם במאי וצלם ותאורן, אז זה הניצחון המושלם. אבל מאז יש לי הסכם עם יהודה שאני יכולה לכתוב לו הכול אבל לא סרטן, לא מחלות, לא שום דבר מהסוג הזה".
"כל הדברים שחשבתי שאני צריך להתבייש בהם יצרו דווקא הזדהות כלפיי"
ההקרבה שנדרשה מלוי לטובת העניין ברורה מאליה, אבל להימור מהסוג הזה נלוות גם הטבות. בין אם לוי הבין אינטואיטיבית מה תפקיד כזה יעשה לקריירת המשחק שלו ובין אם הוא פשוט נהנה מההזדמנות "לפרוש את הכנפיים שלו ולהראות את כל הצבעים", כמו שהגדירה את זה מושיוף, לוי בהחלט גרף את הקופה. "הייתי מאוד מפוחד מאיך שיקבלו את זה", הוא מודה, "ובהדרגה הבנתי שזה ממש טוב, שזה מעורר הרבה השראה אצל אנשים. שכל הדברים שחשבתי שאני צריך להתבייש בהם יצרו דווקא הזדהות אצל אנשים כלפיי. כל מה שחשבתי, קרה הפוך. אתה בדיוק כמו כולם, עם בעיות של אנשים רגילים, אולי לפעמים יותר עכבות פה ושם, אבל בסוף כולם עושים את מה שהם עושים בשירותים, ולכולם יש כאבי גב ולכולם קרובים או הורים נפטרים ולכולם יש אהבות נכזבות".
חשיפה היא שם המשחק היום בהרבה מובנים.
"היום באינסטגרם כולם הרבה יותר מראים את עצמם, האותנטיות כבר עשתה סיבוב. כל אחד מספר על עצמו אבל האותנטיות הופכת ללא אותנטית, כי כולם כבר מנסים לקבל אהדה וזה מעגל קסמים שמזין את עצמו. אנשים מבקשים כל הזמן פידבקים שיזינו את המפלצת הזאת, וזה יכול להיות קצת מסוכן. אבל הרשת החברתית הזאת היא חלק מהאבולוציה שלנו. זה אחד הכלים שהחברה קיבלה כדי לגדול באמצעותו".
14 צפייה בגלריה
"בסוף אנשים רוצים להתחבר לאנושיות ולפגמים שלך, לחלקים השבורים. אני חושב שההקאה הזאת עשתה לי סוג של טיפול". פרימיירה "איש חשוב מאוד"
(צילום: דנה קופל)
הסדרה סידרה לך דברים בראש בנוגע לדימוי שלך וכמה אתה משקיע לתחזק אותו?
"חד-משמעית. זה שחרר לי את המקום שאתה כל הזמן מנסה לשמור על עצמך, להיות משהו שהוא גיבור תרבות מה שנקרא, אבל בסוף יש בו משהו מאוד ריקני. בסוף אנשים רוצים להתחבר לאנושיות ולפגמים שלך, לחלקים השבורים. אני חושב שההקאה הזאת עשתה לי סוג של טיפול".
ובתעשייה שהקיפה אותך, הרגשת שמתייחסים אליך אחרת בתור שחקן?
"אין ספק שזה העלה משהו במניות שלי, הסדרה שברה את הטייפקאסט שלי כשחקן של טלנובלות. ראו שאני לא סתם כוכבן, טין איידול, שיש שם מישהו שלוקח את האמנות שלו די ברצינות".
"אני חושבת שלפני 'איש חשוב מאוד' יהודה היה אומר להכול 'לא'", מאבחנת מושיוף. "הוא היה מפחד שזה לא יצא טוב ומסרב, והיה רואה כל מיני שחקנים עובדים בזמן שהוא לא. אם לפני הסדרה היית מציעה לו להנחות את 'המירוץ למיליון', הוא היה מפחד. הוא לא היה מעז לצאת מאזור הנוחות שלו. אני חושבת הסדרה נתנה לו את היכולת ללכת על דברים למרות הפחד, והוא התחיל להגיד הרבה יותר 'כן'. מקסימום מה יקרה? אז לא יהיה מאסטרפיס. כבר יודעים שאתה שחקן טוב, הראת מה אתה יכול. עכשיו אתה יכול להרשות לעצמך ליהנות ולהיות פחות בררן".
"זה מצחיק שהיא אמרה את זה", מגיב לוי, "זה נכון, ואני חושב ששירלי עברה את אותו תהליך עם עצמה. אני ושירלי, יש שם הדהוד בין שתי נשמות. החיבור בינינו לא מקרי ויש שיקוף מאוד גדול. שנינו הבנו שלא צריך להיות תקוע במחשבה שמקבעת אלא לאמץ את הגמישות הזאת, ללכת ולחפש את עצמך בכל מיני מקומות בלי לתת ציונים של מה יותר איכותי ומה פחות.
14 צפייה בגלריה
"לא צריך להיות תקוע במחשבה שמקבעת אלא לאמץ את הגמישות, ללכת ולחפש את עצמך". מתוך "המירוץ למיליון"
(באדיבות: קשת)
"בסופו של דבר אנחנו צריכים לנוע ולהשתפשף, מי שגמיש מצליח לתפוס את התנועה ולגדול. גם בפסטיגל אני יכול למצוא את עצמי מגלה דברים על עצמי, גם ב'מירוץ למיליון' וגם ב'הראש', סדרה שתעלה עוד מעט, שאני מגלם בה את ראש השב"כ. נראה לי שזה קורה לך כשאתה מתבגר, אתה מבין שאתה צריך להסתכל על הדברים בזווית פחות נוקשה. לכל דבר יש מקום במארג הזה, בסוף דמות היא דמות, לא משנה איפה היא נמצאת".
"המנהלים והסוכנים של זאק אפרון ראו את הרעיון לגרסה האמריקנית וחטפו שבץ"
עוד לפני שיהודה לוי הדמות ניסה את מזלו בחו"ל בעונה השנייה, "איש חשוב מאוד" רשמה את ניסיונות הגיחה שלה עצמה להוליווד. למרבה הצער, מה שמתאים לישראלים לא תמיד מתאים למנטליות האמריקאית. המרכיב שהפך את "איש חשוב מאוד" לכל-כך אותנטית, הזהות המתעתעת בין הדמות ובין השחקן שמגלם אותה, הפכה לאבן הנגף במשא ומתן למכירת הסדרה.
"רק בישראל היה שחקן אמיץ מספיק לשחק בסדרה כזאת עם השם האמיתי שלו", מבהירה מושיוף , "סדרה שהיא לא קומדיה אלא באמת דרמה חושפנית, עם סמים וסקס והורים שמעמידה אותו בסיטואציות עם השם שלו. בארצות הברית רק קומיקאים מוכנים לעשות את זה, אנשים שהקריירה שלהם מבוססת על זה שהם ממילא צוחקים על עצמם. אף שחקן דרמטי לא הסכים לעשות את זה בשמו.
"בזמנו התחלנו מגעים עם זאק אפרון שמאוד אהב את הרעיון. טסתי לניו יורק ובמשך 12 יום באתי כל יום בבוקר לדירה שלו, וחלבתי ממנו את סיפור חייו כדי לעשות לזה אדפטציה. הוא היה אחרי 'היי סקול מיוזיקל' והוא רצה להיות שחקן שלוקחים אותו ברצינות. הוא סיפר לי דברים מאוד אישיים ומשמעותיים.
14 צפייה בגלריה
"רק בישראל היה שחקן אמיץ מספיק לשחק בסדרה כזאת עם השם האמיתי שלו". זאק אפרון
(צילום: REUTERS/Mario Anzuoni)
"בארה"ב הכול יותר גדול ומשוגע, וכתבתי בשבילו את הטרינטמנט החדש. אבל המנהלים והסוכנים שלו ראו את זה וחטפו שבץ. כי מה עם הקמפיין לקולה ומה עם דיסני וכל הכסף שנפסיד אם נעשה את הדבר הזה? אתה לא תוכל לפרסם כלום וזה יהרוס את המותג. ככה זה נפל. זה רק מראה איך למרות שאנחנו מדינה מפגרת, בסופו של דבר יש לנו הרבה יותר עומק ואומץ. זאת הפריווילגיה של הפרובינציה".
העונה השנייה של "איש חשוב מאוד" נחתה בטלוויזיה ארבע שנים אחרי סיומה של הראשונה. כמו הכוכב שלה, היא נהנתה ממוניטין שצעד לפניה אבל גם העמיד מולה ציפיות של עמידה בסטנדרטים ועין בוחנת יותר. האפשרות להמשיך את חייו של יהודה לוי מאותו המקום שבו הצופים נפרדו ממנו לא הייתה ריאלית מבחינת מושיוף. "לעשות פה עונות שניות לוקח המון זמן", היא מסבירה, "אין לך 30 איש שעובדים אצלך כמו בחו"ל. אז היה ברור שאין מה להמשיך את העונה הראשונה - מי יזכור מה היה שם בכלל? וגם הרגשתי שזה סיפור סגור ועדיף לקחת את זה לזירה אחרת לגמרי".
14 צפייה בגלריה
"הרעיון היה לקחת איש חשוב מאוד למקום שבו הוא לא חשוב בכלל". מתוך "איש חשוב מאוד 2"
(באדיבות HOT)
הזירה השנייה, קורותיו של יהודה לוי בתעשיית הבידור באצות הברית, הגיעה דווקא מהחוויות של לוי עצמו, במסגרת הניסיונות שלו להצליח בגלות האמריקאית. בריאיון ב"7 לילות" מספר לוי איך בזמן ש"איש חשוב מאוד" התפוצצה על המסך הישראלי, גרפה פרסים והפעימה את המבקרים, הוא עצמו ישב במלון בארה"ב והמתין שיקראו לו לצילומי תפקיד משני בסדרה אמריקאית של גידי רף, "דיג". הקריאה התעכבה ולוי המעורער לא ידע מה לעשות עם עצמו. בדיעבד הודה שהחוויה הכניסה אותו לפרופורציות. "זה מצחיק ממעוף הציפור", הוא אומר, "כשזה קורה לך זה פחות מצחיק. אבל זאת התמה שהלכנו איתה לעונה השנייה", ומושיוף מסכמת ש"הרעיון היה לקחת איש חשוב מאוד למקום שבו הוא לא חשוב בכלל".
אם העונה הראשונה ניחנה בדוק של קומדיה רומנטית, ומושיוף יודעת לשלב הומור גם ברגעים הקשים של הדמויות שלה, העונה השנייה כבר פחות ריחמה על יהודה לוי הדמות. היא הייתה בוגרת יותר והתפלשה בתחושות ורעיונות כמו היפוך מגדרי, הטרדות מיניות, השאלה אם מאוחר מדי להגשים חלק מהחלומות שלך ועימתה את לוי הדמות, בכישרון רב, עם תחושות של חוסר ערך וחוסר ביטחון.
"בשביל התחקיר וסיורי לוקיישן הייתי צריכה להכין את העונה בלוס אנג'לס", נזכרת מושיוף , "וסבלתי כל כך. תרבותית ומנטלית אנחנו כל כך לא שייכים לשם, שאי-אפשר היה שלא להכניס לתסריט את כל התסכול והתיעוב הזה. זה היה מפכח עבור שנינו, ההבנה שהרבה יותר כיף פה, למרות כל החסרונות. כל הכבוד לגל גדות וליאור רז, וכל מי שמצליח זה כסף מעולה, ואני מורידה את הכובע, מעריצה ומקנאה. אבל אני באמת חושבת שאנחנו מאפשרים לעצמנו הרבה יותר ברמת השיח והדיאלוג, בסוף אתה מתחרפן מזה שאין שום יכולת להגיד את הדברים בפנים, מה שאנחנו עושים בלי שאף אחד מבקש מאיתנו זה חלק מהמיתוג שלנו".
את מתגעגעת?
"כן. זה באמת היה חתיכת מסע. יכול להיות שאם הייתי יודעת כשהכרתי את יהודה לפני עשר שנים ועלה לי הרעיון, שהיום אני עדיין אתעסק יום-יום, שעה-שעה, עם יהודה לוי, הייתי חושבת פעמיים. כשהתחלתי לעבוד על זה הייתי בהיריון ראשון, וכשהעונה השנייה נגמרה הילדה השלישית שלי אמרה לי, 'את אוהבת את יהודה לוי יותר משאת אוהבת אותנו'. זה נהיה משהו בחיים שהוא קסם ואתה מתעסק איתו כל הזמן. אבל אני גאה בה ואוהבת אותה ואת יהודה.
14 צפייה בגלריה
"הילדה שלי אמרה לי, 'את אוהבת את יהודה לוי יותר משאת אוהבת אותנו'"
(צילום: רפי דלויה)
"אני חושבת שהצלחנו לעשות משהו שהוא בעיניי גם מהדברים היחידים שעובדים פה", מסכמת מושיוף. "זה לא מרדפי מכוניות ואין 8000 ניצבים, אבל את זה אנחנו יכולים לעשות הכי טוב. משהו אמיתי, כתיבה, דיאלוגים, אמת קטנה לפנים שתגיד משהו, ולצלם את זה בשקל וחצי כי זה מה שיש לנו".
