לפני ארבע שנים, כשיצא סרט גיבורי-העל "שהאזאם!", היה זה איתות ברור לניסיון של DC והאחים וורנר להתרחק מהקודרות והנפיחות העצמית של סרטי "ליגת הצדק" כפי שעוצבו על ידי זאק סניידר. בעוד הסרטים שבהם הופיעו גיבורי ליגת הצדק עלו לפחות 200 מיליון דולר, ל"שהאזאם!" היה תקציב נמוך יחסית של 85 מיליון (מה שאפשר לו להיחשב להצלחה סבירה, עם הכנסות של 350 מיליון דולר). במקום סגנון ויזואלי היפר מעוצב, רוב הסרט צולם ברחובות שאמורים להיראות כפילדלפיה של המציאות. במקום תכנים אפוקליפטיים ומיתות של גיבורי-על, הייתה זו קומדיה שבמרכזה נער שזוכה ליכולות ולמראה בוגר של גיבור-על. "ביג" (1988), הקומדיה האהובה של טום הנקס, הייתה מקור השראה ברור.
“שהאזאם! 2: זעם האלים” - טריילר
בילי בטסון (אשר אנג'ל) בן ה-14, ננטש בינקותו על ידי אימו, וחי במשך כל חייו בבתי אומנה שמהם ברח פעם אחר פעם. הוא מגיע לבית האומנה של ויקטור (קופר אנדרוז) ורוזה (מרטה מילנס) ואסקז, שבו כבר נמצאים חמישה ילדים נוספים המציעים מנעד מעודכן פוליטית של גיל, גזע, מין, ונטייה מינית. פרדי (ג'ק דילן גרייזר), נער עם נכות קלה שהופך לחברו הטוב של בילי, מרי (גרייס פולטון) הנערה המבוגרת בגילה מהאחרים, יוג'ין (איאן צ'ן), שחוץ מהיותו אסייתי הוא דמות די שטוחה, פדרו (יובאן ארמנד), נער היספני כבד משקל וקוויר, ודרלה (פיית' הרמן), ילדה אפרו-אמריקנית שהיא הצעירה בחבורה.
לביקורות סרטים נוספות:
רגע לפני שהוא התאדה לענן פיקסלים ו"מת", הקוסם שהאזאם (דג'ימון הונסו) השתמש במטה הקסמים שלו כדי להעביר כוחות אדירים לבטסון בעל הלב הטהור. הוא קיבל את הגוף של הגרסה הבוגרת שלו (בגילומו של זאקרי לוי) כשבתוכו עדיין מסתתרת נפש לא לגמרי מפותחת של נער. "שהאזאם" הוא אקרוסטיכון של האותיות הראשונות בשמן של הדמויות שבילי קיבל את כוחותיהן: חוכמת שלמה המלך, העוצמה של הרקולס, העמידות של אטלס, כוחותיו של זאוס, האומץ של אכילס, והמהירות של מרקורי. לא קשה לנחש שמדובר בדמות שנוצרה לפני יותר מ-80 שנה, ושיש לה תכונות שנובעות מעידן בו קומיקס גיבורי העל היה אך ורק נחלתם של ילדים. דמות עם מנעד שלא מאפשר להפוך אותה לגיבור-על קודר ומורכב.
במערכה האחרונה של הסרט הראשון בילי חולק את כוחותיו עם שאר ילדי האומנה. כעת הם חבורת של שישה גיבורי על במראה הגרסאות הבוגרות שלהם. הם נעים בין שני מצבים אלו באמצעות אמירת מילת הקסם "שהאזאם". במראה חדש זה הם מגולמים על ידי שחקנים בוגרים – גרסאות גיבורי העל של פרדי (אדם ברודי), מרי (בסרט השני גם בגרסה "המבוגרת" שלה היא מגולמת על ידי גרייס פולטון), יוג'ין (רוס באטלר), פדרו (די.ג'יי קוטרונה). זהו ניסיון לבסס חבורת גיבורי על על בסיס מפתח זהויות מעודכן פוליטית, בביצוע שהוא קצת פחות מעיק (עם דגש על ה"קצת") מזה של אולפני מארוול וחבורת ה"נצחיים" הכושלת שלהם.
"שהאזאם! 2: זעם האלים" (Shazam! Fury of the Gods) מבוים, כמו קודמו, על ידי דייויד פ. סנדברג, ולכן יש גם ניסיון לשמר את הרוח הקלילה של החלק הראשון. ההומור בקו העלילתי המרכזי של הסרט הקודם התבסס על הסיטואציות שבהן נער מגלה את כוחות העל שלו, כשלצידו חברו הבקיא בקורותיהם ויכולותיהם של גיבורי על אחרים. רעיון פשוט שגם אם במהלך העלילה מועמסים עליו עוד כל מיני דברים, הוא עדיין המקור למרבית ההנאה של הצופים.
4 צפייה בגלריה
תערובת לא מגובשת של אלמנטים. מתוך הסרט "שהאזאם! 2: זעם האלים"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
בסרט הקודם זאקרי לוי (אז בן 38) גילם דמות במראה מבוגר שמתנהג כמו נער בן 14. בקומיקס פער הגילאים הזה יכול להימשך שנים רבות, אבל שחקנים בשר ודם מתבגרים. בסרט הנוכחי בילי מתקרב לגיל 18 (כשאנג'ל עצמו בן 20), ונראה שהטרנספורמציה לגיבור-העל הבוגר, ה"חכם כשלמה המלך", רק גורמת לאיבוד נקודות איי.קיו. עם כריזמה אינטלקטואלית של נעל זמש שנזרקה למזבלה, עוויות הפנים של זאקרי לוי מתקרבות במהירות לנקודת המיאוס.
בשונה מהמיקוד היחסי של הסרט הראשון, העלילה של "שהאזאם! 2" היא תערובת לא מגובשת של אלמנטים. ראשית ישנו הניסיון של בילי לנהל את חבורת הילדים/בני נוער/גיבורי-על (כולם התבגרו באופן ניכר מאז הסרט הראשון). גיבורי העל הצעירים ביצעו לא מעט פשלות בזמן שהפגינו את כוחותיהם (זה נאמר, אבל לא מוצג בסרט), ולכן תושבי פילדלפיה לא מתלהבים מהם במיוחד. ישנם גם החששות של בילי, בקרוב בן 18, מכך שלא ימצא לו יותר מקום בבית האומנה של הזוג ואסקז. הוא גם לא מסוגל לקרוא לרוזה ואסקז "אמא", והדבר מאוד מצער אותה – עוד בעיה שבה העלילה תצטרך לטפל.
בנוסף, ויקטור ורוזה עוד לא קלטו, גם לאחר ארבע שנים, שילדי האומנה שלהם מחלטרים כגיבורי על. די מפתיע בהתחשב בכך שברקים פוגעים בביתם בכל פעם שהילדים מקבלים את מראה גיבורי העל הבוגרים. בוודאי יש עוד כמה מהלכים עלילתיים בין הדמויות, אבל גם הם, במידה שווה, לא מעניינים וצפויים.
4 צפייה בגלריה
האפקטים לא תואמים את הסטנדרטים של הפקה קולנועית מושקעת. מתוך הסרט "שהאזאם! 2: זעם האלים"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
מול חבורת גיבורי העל מתייצבות שלוש בנותיו של אטלס, המגולמות על ידי מקבץ אקראי של שחקניות. הן מנסות להחזיר לעצמן את מטה הקסמים השבור ולהשיב לידיהן את כוחות האלים שהוא העניק לבילי וחבורת ילדי האומנה. הבכורה בבנותיו של אטלס, ומי שמשמשת כמנהיגה, היא הספרה (הלן מירן), האמצעית והמיליטנטית היא קליפסו (לוסי לו), והצעירה והמתונה שבחבורה היא אנתיאה (רייצ'ל זגלר). לכל אחת מהן יש את כוחות העל שלה. מבין השלוש, קליפסו היא זו המעוניינת בנקמה מקסימלית בבני האדם - למזג את עולם האלים ועולמם של בני האדם, אקט שצפוי להפגיש את המין האנושי עם שלל מפלצות מיתולוגיות.
קל לעקוב אחרי עלילת הסרט אם שומרים על מבט-על מרפרף. לא קורה בו שום דבר לא צפוי. מצד שני אם מנסים להבין את הרצף העלילתי, נוכחים לדעת עד כמה הוא לא מהודק ומבולבל - למשל רגעים שבהן דמויות משנות את התנהגותן באופן שרירותי רק כדי לעורר את תחושת ההתפעלות של הצופים. אגב, רגע אחד כזה כולל הופעת אורח של דמות שתשמח לא מעט צופים, גם אם קשה לומר שזו הופעה שמבחינת תכניה יש סיבות מיוחדות לצפות לה או לזכור אותה.
4 צפייה בגלריה
לא קורה בו שום דבר לא צפוי. מתוך "שהאזאם! 2: זעם האלים"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
לא פשוט לנהל סרט עם שש דמויות של גיבורי על, ושלוש אויבות. לאורך הצפייה יש תחושה שהגודש מכריע את הכישורים של התסריטאים הנרי גיידן, שכתב את הסרט הקודם, וכריס מורגן, מי שכתב לא מעט לזיכיון "מהיר ועצבני". הם מחפשים דרכים להניח בצד חלק מהדמויות בשביל לנהל טוב יותר את העלילה, כך למשל בסצנה אחת הסרט נעצר רק כדי לשתול מה שלא ניתן להגדיר אלא כפרסומת לסוכריות סקיטלס. חסר רק קופון שיצורף לכרטיס הכניסה לסרט ותזכורת לגשת למזנון הקולנוע.
המהלך של חדירת מפלצות מיתולוגיות לתוך העולם האנושי מחייב כמות משמעותית של אפקטים, שאין דרך לבצע אותם באופן הולם בתקציב של 100 מיליון דולר. האפקטים נראים כלקוחים מסדרת גיבורי על בערוץ CW ולא תואמים את הסטנדרטים של הפקה קולנועית מושקעת במיוחד. הניסיון "להגדיל" את כמות הדמויות והאירועים ביחס לחלק הראשון, לא עובד לטובת הסרט. ייתכן שצופים צעירים יצאו מסופקים מ"שהאזאם! 2", אבל, מצד שני, אלו בדיוק אותם הצופים שניתן לשכנע שסקיטלס ראויות למאכל אדם.
