מאיה לוין, צלמת ישראלית ילידת קליפורניה, הוכרזה בסוף השבוע האחרון כאחת הזוכות ב-World Press Photo, התחרות הבינלאומית לצילומי עיתונות לשנת 2023. הצילום של לוין, שזכה בפרס התמונה הבודדת בקטגוריית החדשות, צולם במהלך לווייתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה, והיא מתעדת עימות בין נושאי הארון לבין המשטרה הישראלית.
"התרגשתי מאוד", מספרת לוין ל-ynet על זכייתה, "הכבוד הכי גדול בשבילי הוא בסופו של דבר ההרגשה שהקולגות שלי מעריכים את מה שאני עושה. זה ללא ספק אחד ההישגים הגדולים של הקריירה שלי עד כה". ב-12 במאי ייערך טקס הזכייה הרשמי שבו תיקח חלק, יחד עם הזוכות והזוכים הנוספים.
בנימוקי הזכייה בפרס, ציינו שופטי התחרות כי "התמונה מייצגת היבטים רבים של הכיבוש המתמשך של פלסטין, העדר חופש העיתונות והקושי של פלסטינים לקבור את המתים ולהתאבל. דרך הצילום אפשר להרגיש את הכאוס שקפא בזמן, ובו בעת את הברוטליות של כוחות הביטחון המשבשים את מסע הלוויה של אבו עאקלה. עבורנו, זוהי תמונה שמהווה תזכורת רגשית להמשך המאבק למען חופש העיתונות ולעולם שבו עיתונאים מסוגלים לתאר את האמת".
לפני כשנה, אבו עאקלה, כתבת ותיקה ומוכרת של רשת "אל-ג'זירה", נהרגה במהלך חילופי אש שניהלו כוחות צה"ל עם חמושים פלסטינים במחנה הפליטים ג'נין. במהלך טקס הלווייתה שנערך בבית הקברות הנוצרי הר ציון שבסמוך לשער יפו, התעוררו מהומות בין כוחות הביטחון לבין המשתתפים, בהם חברי כנסת ערבים מישראל ו-27 שגרירים מהעולם.
התמונות הקשות מהלוויה, שבהן נראו שוטרים מכים כמה מנושאי ארון הקבורה של העיתונאית, הובילו לסערה ולגינויים רבים מהמערב - בין היתר מצד הבית הלבן שכינו את האירועים כ"תמונות מטרידות מאוד". הביקורת הובילה את המפכ"ל בזמנו, יעקב שבתאי, בתיאום השר לביטחון פנים, לערוך תחקיר לאירוע. בספטמבר האחרון ישראל עדכנה כי קיימת סבירות גבוהה שעאקלה נהרגה מאש הלוחמים הישראליים. ההערכה היא כי האמריקנים ילחצו לשלם פיצויים למשפחתה של העיתונאית, אך בצד הישראלי אומרים שהנושא לא עלה בשום שלב.
לוין מספרת כי התגובה הראשונית לתמונה שצילמה היא הלם, "בעיקר בעקבות הזלזול וההפרעה לאירוע כל כך קדוש ורגיש כזה. התמונה מציגה את זה באופן ברור. אני יכולה לומר על עצמי שאני מרגישה הזדהות מיוחדת עם אירוע הירי באבו עאקלה בגלל שמדובר בעיתונאית. זה מזכיר לי שזה יכול לקרות גם לי כצלמת שמסתובבת בשטחים. כאישה אני מרגישה תחושת אי צדק בעוצמה גבוהה, ואני רוצה להאמין שבכל זאת יש כבוד כלפי עיתונאים ועיתונות בכלל".
ובכל זאת, היה מי שחשב אחרת?
"בשנה שעברה, במהלך אירוע של 'עדות מקומית' (תערוכה לצילומי עיתונות מישראל ומהרשות הפלסטינית, לב"כ), הגיעה קבוצה של אנשים לצפות בתערוכה ולשאול שאלות. אני זוכרת שמישהו מהקהל התייחס לתמונה שלי ואמר 'אבל זאת רק זווית אחת. אי אפשר לדעת באמת מה היה שם'. אני יודעת שאפשר לומר את זה על הרבה אירועים, אבל לא על אירוע הלוויה של אבו עאקלה. הוא היה מתוקשר מכל כיוון, היו שם עשרות ערוצי טלוויזיה שצילמו לאורך כל הטקס, ואין לי ספק לגבי מה שקרה שם".
הזכייה של לוין ב-World Press Photo מגיעה כשנה לאחר שזכתה בפרס הדמוקרטיה על אותו הצילום, שהוצג במסגרת התערוכה "עדות מקומית". לוין נולדה כאמור בקליפורניה, אך חיה בישראל מעל לעשור. היא החלה את דרכה כצלמת עיתונות בירושלים ומשנת 2004 ולאורך הקריירה שלה, צילמה את המהפכה המצרית, את משבר הפליטים הסורים בגבול טורקיה, ואת חיי היומיום בישראל ובשטחים הפלסטיניים.
