עשרות מופעים והצגות, ביניהן שמונה הצגות תחרות, ייקחו חלק בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שיחגוג השנה 44 ויתקיים בחול המועד סוכות (4-1 באוקטובר) בעכו העתיקה. גולת הכותרת של הפסטיבל הן הצגות התחרות, שנבחרו מתוך 236 הצעות, ועוסקות בנושאים כמו מחאה חברתית מזרחית, התמודדות עם פוסט-טראומה מינית, התמודדות עם זקנה והתגברות על אובדן, בדיקת הרעיון הציוני וסאטירה על הארץ "המוב'תחת".
בימים בהם המחאה החברתית מבעירה מדינה שלמה, מסקרן יהיה לצפות במופע התיאטרוני "ירייה בוואדי" שכתב וביים רועי מלכה, וסוקר את משפטם של מנהיגי מחאת ואדי סאליב ובראשם דוד בן הרוש. המחאה, שהתקיימה לפני יותר מ-60 שנה, שימשה השראה למחאות רבות שפרצו מאז.
הצגה נוספת בפסטיבל היא של רבקה גור בת ה-88, מהשחקניות המוערכות בארץ שמשחקת עד היום, אשר תעלה לראשונה מחזה פרי עטה בו גם תשחק. "שעון החול" הוא סיפורו של ז'אקי שחולם כבר שנים להתאבד ולהתאחד עם אשתו המנוחה. הוא שוכר את החדר הגבוה ביותר בבית מלון סמוך, אבל רגע לפני שהוא קופץ מהקומה ה-40 מופיעות רוחותיהן של אשתו, אביו שהתאבד בילדותו והבן שמעולם לא נולד לו, וכולן מנסות לשכנע אותו לא לוותר על החיים. עדו הכהן אחראי על הבימוי.
השחקן עלא דקה ("תאג"ד", "המדרשה", "פאודה" והסרט "הבן דוד") יעלה גם הוא מחזה שכתב, "דרכון מנגאלי", שהוא מתאר כ"סאטירה פאתטית על הארץ המוב'תחת". בתפקיד אימו תשחק חנה אזולאי-הספרי - שחוזרת לפסטיבל אחרי 30 שנה, בעוד שליאור זכאי מופקד על הבימוי. עוד הצגה מעוררת ציפיות היא "מתפרק לי בתוכו" שכתבה וביימה הילה תומר - על הטראומה שחוותה בגיל 15 כשנאנסה במסיבת תיכון, והיא הבינה זאת רק חמש שנים מאוחר יותר, בעקבות פלאשבקים שהחלו להשתלט עליה.
המחזה "בית לשלושה" של שרון גבאי ושחר מרום מציע ביקור במוזיאון האוטומטות של מאדאם לוין הכולל אוסף מכונות משוכללות, שמספרות את סיפורה של אישה עם מיניות שוברת-מוסכמות לצד אובססיה לפיתוח מכונות קטלניות. "ריקודי הסלואו במסיבת בית הספר", יצירתו של סמיון אלקסנדרובסקי, מבוססת על סיפורים שנאספו בכל רחבי הארץ, ועוסקים בחוויה שחלקנו הגדול מתרפק עליה גם הרבה שנים אחר כך.
במרכז המחזה "עמירם" שכתב עדו סתר ומביימת יעל גולדברג עומד קולאז' שירי-דרמטי שמתחקה אחר עמירם, אב צעיר שעובד בשיפוצים וחי בשולי החברה ומשוכנע שנועד לו תפקיד גדול יותר. וישנו גם מחזה של יוסי צברי, אמן הספוקן וורד הטוב בישראל: "עור לגויים", אופרת ספוקן וורד סאטירית על עורלה עיקשת, כשהבימוי והעריכה מוזיקלית הם של מתן אמסלם.
כמדי שנה יועלו בפסטיבל הצגות החממה שמהוות הזדמנות לבמאים ויוצרים מבטיחים בתחילת דרכם. על המבטיחות שבהן נמנות Dreamless, העוסקת בסיפורו האמיתי של סרג'יו אורגו מקולומביה, שהתאבד בשנת 2014 בעקבות אפליה ולחץ חברתי כלפי נטייתו המינית, ו"אסיר ציון" שכתבו לי פרלמן ונדב בושם, על יהודי ממנהטן שנשאב לתוך המפעל הציוני ומגלה, אחרי 50 שנה, שאהובתו - הציונות - היא רוצחת סדרתית.
בנוסף תוצג גם הצגה אורחת בשם "מתקני עולם", בה ישתתפו שחקנים בעלי מוגבלויות ועל הספקטרום האוטיסטי. כמו כן יתרחש ערב הוקרה ליעקב אגמון בהשתתפות של גילה אלמגור-אגמון, אלמנתו, שגם תעניק פרסים על שמו.
"אין ספק שאנחנו נמצאים בימים סוערים ביותר ומלאי כאב וזעם", אמרה דליה שימקו, המנהלת האמנותית של הפסטיבל, במהלך מסיבת העיתונאים. "כל אמן שואל את עצמו מה תפקידו ומה תפקיד הפסטיבל. לפסטיבל השנה יש תפקיד חשוב יותר מאשר בשנה שעברה".
"אני שמחה לציין כי השנה, לאחר מאמצים רבים, הצלחנו לדאוג להעלאת שכרם של היוצרים והאומנים המציגים, באמצעות התגייסות של כל מערך הפסטיבל ועבודה מאומצת מול כל האיגודים הרלוונטיים", אמרה ליזו אוחיון, המנכ"לית והמפיקה הראשית של הפסטיבל. "אנחנו מקווים להוביל את השינוי בשכר לכלל השחקנים והאמנים בארץ".
