20 שנה חלפו מאז עלה הפרק הראשון של "המשרד" האמריקאית לאוויר, ולאינספור המאמרים, הכתבות והניתוחים של הסדרה מצטרף גם אחד התארים המכובדים של התקופה: הסדרה שהעניקה לעולם את מספר הממים הרב ביותר, ולא רק זה, למרות ששני עשורים כבר חלפו מאז עלייתה (ויותר מעשור מאז נטשה אותנו), הממים מטעמה נותרים רלוונטים כאילו הרגע חוללו על ידי AI ממים כלשהו. איכשהו "המשרד" (שמשודרת ב-yes וזמינה לצפייה גם באמזון פריים?), עם הנוסחה הייחודית שלה, הצליחה ללכוד סיטואציות אנושיות ואוניברסליות שאינן משתנות גם כשאירועים שאנחנו מגיבים עליהם שועטים במרוץ המציאות. אז לרגל חגיגות ה-20 קבלו את המצעד הצנוע שלנו - עשרת הממים (טוב, 11) של "המשרד" שעדיין אקטואליים ושימושיים מאי-פעם.

Oh my god, Ok, It's happening!

היש רלוונטי יותר ממייקל סקוט דוהר החוצה מהחדר שלו מבולבל והיסטרי, כי הסיוטים שלו התגשמו ואזעקת האש הופעלה? רצה הגורל ואנחנו חיים בתקופה שבה לא עובר יום שבו התרחשויות מותחות את גבולות ההיגיון ומגמישות אותו בניגוד לרצונו או רצוננו, ולנו לא נשאר אלא להיות נדהמים ולדהור החוצה עם השאר, אל עתיד בלתי ידוע.

סטנלי מגלגל עיניים

אי-אפשר להגזים במידת הרלוונטיות של גלגול העיניים מבית סטנלי הות'רסון. נקלעתם לזום מיותר שאפשר היה לסכם בהודעת וואטסאפ? באנשים שמודיעים שהם "עוזבים לנצח את הרשתות החברתיות"? גלגול עיניים הוא בהחלט מפלטה האחרון של השפיות והוא לעולם אינו נמאס, רק תיזהרו שלא ייתקע לכם, כמו שאמא שלי נהגה לומר.

מייקל עובר תקופה קשה

מתוך "המשרד"
אין צורך להכביר במילים. התקופה הקשה הקטנה של מייקל נמשכת כבר שנה, כמה זמן שלכם?

סיר הצ'ילי של קווין כמטאפורה לחיים עצמם

מי מאיתנו לא היה שם. התסכול, הטרגדיה והגרוטסקיות של הכישלון המטונף הזה, סיר צ'ילי שנופל לרצפה, יכול להתכתב עם כל ישיבת ממשלה בערך. ההבדל הוא שקווין אוסף את הצ'ילי שלו לבד, ואת הצ'ילי של ההנהגה שלנו נאלץ לאסוף מישהו אחר.

That's what she said

אולי המם המפורסם ביותר מהסדרה (שהיה קיים גם לפניה, אבל מייקל סקוט העניק לו חיי נצח). שריד עתיק של הומור גברי בתקופה שבה "זה היה מקובל". היום, בעידן MeToo, הוא משמש דווקא כסוג של התראה על המקומות שבו ההומור המיני הופך לבעייתי, או פארודיה על חוסר המודעות של מי שמתעקש לספר את הבדיחה. נאמר זאת כך: מייקל סקוט של 2025 היה מבלה את רוב זמנו בסדנאות סביבה בטוחה של משאבי אנוש.

I'm not superstitious, but I am a little stitious

כולנו רציונליים לגמרי, חוץ מהפעמים האלו שזה לא כל כך נח לנו, נכון? כמו למשל כשמייקל סקוט מאמין שהוא לא יסבול ממזל רע ביום שישי ה-13, או כששר אוצר, אדם הגיוני לכל הדעות, בעצם משוכנע שאלוהים יסדר לנו את הכלכלה אם נשמור על המצוות, או כמו האנשים האלה שמאמינים במדע ובחיסונים ובהכל אבל מחזיקים בתיאוריה שגוגל מסרב לאנדקס כי היא מטורפת לגמרי. אז זהו.
4 צפייה בגלריה
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"

Identity theft is not a joke, Jim!

המשפט המפורסם של דווייט הקדים את זמנו. יכול להיות שזה היה צפוי - הזמן הזה שבו מישהו מנסה לגנוב את הזהות שלך עוד לפני הקפה של הבוקר, אחרי הכול אנחנו חיים בעידן שבו קל כל כך להחזיק בהרבה מידע על הרבה אנשים, מהסיבה הפשוטה שאותם אנשים משתפים את המידע הזה מרצונם. ייתכן וקרב היום שבו AI פשוט יחליף את האישיות שלנו ויתחיל לגנוב זהויות מעצמו, ולרגע הזה באמת נצטרך למצוא מים חדש.
4 צפייה בגלריה
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"

המבט של ג'ים

מרגישים שאתם חיים ביקום אבסורדי וחסר היגיון? מתוסכלים מהעובדה שכל זה מתנהל ללא הפרעה? הישות היחידה שאתם אולי עשויים לקבץ ממנה קצת הזדהות או הבנה היא מצלמה? ה-Jim Face הוא ההצלה שלכם.
4 צפייה בגלריה
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"

False

עם הזמן נעשו כמה ניסיונות סמליים להתעלם מפייק ניוז ודיסאינפורמציה שמסתובבות ברשתות החברתיות. צוקרברג העסיק (ופיטר) בודקי עובדות, טוויטר (בסדר, X) טרחה ואפשרה למנויים שלה להפריך ציוצים מסוימים תוך הבאת עובדות רלוונטיות. אם אנחנו לא זה ולא זה, אנחנו יכולים פשוט לשלוף את המים של דווייט. הוא שימושי במיוחד גם במקרים קריטיים אפילו יותר כמו זה שבו הילד שלכם טוען שהוא צחצח שיניים או שמישהו טוען ש"המשרד" לא מצחיקה.

They're the same picture

פאם צודקת. ההבדלים שאתם מנסים למכור לנו - אייפון חדש בגוון "ירוק קיכלי" עם פיצ'רים שאיש לא ישתמש בהם לעולם, אותו סרט של מארוול בלי תסריט אבל עם עוד יותר CGI, אותו מועמד פוליטי נפול עם שיער יותר סמיך. אנחנו מסתכלים על אותה התמונה.
4 צפייה בגלריה
מתוך "המשרד"
מתוך "המשרד"
אין מה לומר, שימושי. מתוך "המשרד"

הדבר הכי גרוע בכלא? סוהרסנים כמובן

מייקל סקוט מתאר את הזמן שלו בכלא, בהנחה שהוא שוכן בכלא שמתקיים ביקום של "הארי פוטר". אנשים שמדברים בביטחון מוחלט על נושאים שאין להם מושג בהם, מכירים כאלה? ככה חשבתי. חברו הטוב, אגב, הוא "Sometimes I'll start a sentence and I don't even know where it's going".