את הגולשים בעמוד הפייסבוק "כאן קופה ראשית", צופיה האדוקים של הקומדיה המצליחה, מעסיקה כבר זמן מה שאלה קריטית: מה השם הפרטי של גברת יצחקי, הידועה יותר בשמה "גועל נפש". ההפקה כבר הבטיחה שהשם הפרטי שלה ייחשף בפרק האחרון של העונה הרביעית (ששודר אתמול, ד'), ומועדון המעריצים האקסטטי של הסדרה ספר את הדקות לאחור. 'גועל נפש', שמגלמת ענת פטלסקי, היא אחת ממה שיוצרי הסדרה, יניב זוהר ונדב פרישמן, מכנים 'דמויות רקע'. דמויות שבשרשרת המזון של הסדרה נמצאות שורה אחת מאחורי דמויות המשנה, הן לרוב מתאפיינות בגאג אחד שחוזר על עצמו, מהסוג שמצחיק יותר בכל פעם שהוא חוזר.
6 צפייה בגלריה
עמוסה בשחקנים מוכרים, אבל לא פעם דווקא הדמויות הכביכול שוליות האלו שובות את לב הצופים. מתוך "קופה ראשית"
(צילום: באדיבות כאן)
"קופה ראשית" עמוסה בשחקנים ותיקים ומוכרים כמו קרן מור, יעקב בודו, דב נבון ונועה קולר, וכאלו שהפכו מוכרים יותר בעקבות הסדרה כמו אמיר שורוש ודניאל סטיופין, אבל לא פעם דווקא הדמויות הכביכול שוליות האלו שובות את לב הצופים כשהן מגיחות לסצנה אחת או יותר בפרק, והם תובעים להכיר אותן טוב יותר. "דמות רקע מבחינתי היא גג", מסביר פרישמן בראיון ל-ynet, "ואם משהו מצחיק, נביא אותו עוד פעם ועוד פעם. בסופו של דבר 'קופה ראשית' היא סדרה כזאת, שרואים אותה שוב ושוב, זה מה שגילינו".
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
"באופן כללי אנחנו במן ז'אנר ביניים, בין דוקו לסיטקום לדרמה לפעמים", מוסיף זוהר, "ולפחות בספר החוקים של הסיטקום הדמויות לא משתנות, ואם הן משתנות זה שינוי רגעי ובפרק הבא הן חוזרות לעצמן, כדי להרוויח את אותו פאן. אם להיתלות באילנות גבוהים, זה מזכיר לי את 'משפחת סימפסון', שגם שם יש דמויות הזויות שמידי פעם צצות לאיזה גאג כאתנחתא קומית, גונבות את המסך וממשיכות הלאה. תמיד נחמד לחזור לדמויות האלו כי אתה כבר מכיר אותן, ויש איזו שכונתיות או משפחתיות נעימה כזאת".
6 צפייה בגלריה
"זה מזכיר לי את 'משפחת סימפסון', שגם שם יש דמויות הזויות שמידי פעם צצות כאתנחתא קומית. תמיד נחמד לחזור אליהן". מתוך "קופה ראשית"
(צילום: באדיבות כאן)
'גועל נפש', הלוא היא גברת יצחקי, צעדה לראשונה אל מחילת הארנב של סופר "שפע יששכר" בעונה הראשונה, במהלך אחד המערכונים בפרק 'יום שישי בסופר', בו היא אומרת שלוש פעמים 'גועל נפש'. היא הצחיקה כל כך את זוהר ופרישמן, שהם החליטו להחזיר אותה שוב לסוף הפרק, ל'גועל נפש' אחד אחרון, שיסגור את הפרק. כשהם חיפשו שחקנית שתאייש את הדמות נזכר פרישמן, עורך בדימוס בערוץ 'ביפ', בעוזרת הפקה ש"יש לה וודג' טוב לדמות הזאת. היא באמת התאימה כמו כפפה ליד ובעונה השנייה החזרנו אותה לעוד מקומות, כדי שתגיד עוד 'גועל נפש'".
היא בעצם ביטוי לסוג של ישראליות, לא?
"הדברים ב'קופה ראשית' לא מגיעים מתוך אג'נדות, הם מגיעים מתוך בדיחה שתופסת ואנחנו ממשיכים לרכב עליה. זה לא שאנחנו חושבים איך אנחנו מעבירים את הישראליות בצורה סימבולית, אנחנו חיים מהצחקה להצחקה. אני יודע שזה סיפור פחות טוב אבל זאת האמת. אנחנו כותבים את הדברים וזורקים אותם, חופרים חופרים, מחפשים את הצחוק וברגע שמשהו מצחיק אנחנו נתפסים. זה לא שגר ושכח, זה יותר כמו פרשת השבוע, אנחנו כותבים את הפרקים האלה במשך שנה וחוזרים אליהם שוב ושוב ושוב. אנחנו תמיד אומרים שהחבר הכי טוב שלנו הוא פח הזבל, אני חושב ש-95 אחוז מהדברים אנחנו זורקים לפח, אולי אפילו יותר.. בכל מקרה, אין פה באמת ביקורת על הישראליות".
6 צפייה בגלריה
"השיח הישראלי הוא כל כך קיצוני, זה משהו שאומרים כל הזמן על כל דבר". מתוך "קופה ראשית"
(צילום: באדיבות כאן)
"ספציפית במקרה של 'גועל נפש' זה התחיל ממשהו שהוא דווקא כן מאוד ישראלי", מאבחן זוהר, "לסכם משהו ב'גועל נפש', בלי הסבר ובלי הרחבה, זה קטע מאוד שלנו. זאת לא התנשאות כמו הדיכוטומיה הזאת, זה גועל נפש, זהו. כשאני הייתי שומע 'גועל נפש' בתור ילד זה היה נשמע לי מאוד חמור, איזו פצצה הוטלה פה, אבל פתאום השיח הישראלי הוא כל כך קיצוני, זה משהו שאומרים כל הזמן על כל דבר".
יש סיבה לזה שזה תפס ככה, זה מהדהד לאנשים למשהו שהם מכירים.
"זה מאוד מחרחר ריב, הכול מתחיל מ-180, הריבים בכביש ובסופר, הכול מתחיל ממלחמה. ענת סיפרה לנו שהיא הפיקה משהו ב'קשת' עם המון כוכבים, ופתאום מלא ילדים באו אליה וביקשו להצטלם איתה. הם לא הבינו מה קרה, מה הם רוצים להצטלם עם המפיקה?".
בעונה השלישית החליטו היוצרים שלא טוב היות ה'גועל נפש' לבדה, והחליטו לברוא לה זיווג, הלוא הוא 'בושה וחרפה'. המלהקת שלחה עורבים לכל פינות הממלכה ועשרות סרטונים של גברים שאומרים רק שתי מילים, "בושה וחרפה", נחתו על סף דלתם של פרישמן וזוהר, שישבו במשך שעות ושמעו 'בושה וחרפה', 'בושה וחרפה', עד שהגיע יהודה חסיד והם הבינו שזה האדם שלהם. "'בושה וחרפה' הוא דמות משלימה ל'גועל נפש'", מסביר זוהר, אני לא חושב שיש לו חיים בלעדיה.
(כאן)
"מאוד שעשע אותנו שיש ל'גועל נפש' רומן בתור בסופר. הוא היה מאוד מצחיק באודישנים, כמו שהוא, עם השיער המחומצן הזה, הוא טיפוס שאי אפשר להתעלם ממנו. אגב, לפניו היה כיוון לאדון 'נו, מה?', אשכנזי יותר, אבל בסוף נסגרנו על 'בושה וחרפה'".
"הרבה פעמים ב'קופה ראשית' יש צירופי מקרים"
מני רבותיי, הקבצן ההומלס שמסתובב בטוסטיה של גריאני והגיע אפילו עד לראיון אצל שירה, כשהיא חיפשה לעצמה מחליף בסופר, נכתב בהשראת דמות אמיתית. "הוא מבוסס על הקבצן של 'נחמה וחצי', איפה שאני יושב כל החיים שלי", חושף פרישמן, "הוא היה נכנס עשרים פעם ביום לנחמה ואומר, 'רבותיי, תעזרו לי, אני לא משתמש בסמים, אני לא משתמש באלכוהול, אני צריך תרופות'. היה לו מונולוג מוכן כזה שהוא דקלם, בנחמה קראו לו 'רבותיי'. הוא נפטר לא מזמן, אם אני לא טועה". במהלך הכתיבה של הפרק "הטוסט של גריאני" החליטו זוהר ופרישמן לשרבב פנימה את הגרסה של 'רבותיי', ומי שנבחר לגלם אותה היה השחקן אושר מימון, שחווה בעברו תקופה חסרת בית. "הרבה פעמים ב'קופה ראשית' יש צירופי מקרים כאלה", מספר פרישמן.
מחוץ לפריים
הסודות של קופה ראשית: סצנת הסקס הגנוזה
01:19:23
מימון הגיע לאודישן לדמות אחרת, אבל נשאר בתפקיד מני רבותיי, הופיע בכמה פרקים ועושה רושם שהוא יחזור גם בעונה הבאה. "הוא ההומלס השכונתי שהוא גם החבר שלהם", צוחק זוהר, "הקסים אותנו שהם בגובה העיניים. אפילו כשהם צוחקים אחד על השני זה בפנים, לא מאחורי הגב. והוא מכיר את השמות שלהם, שואל לשלומם, והם גם גאים בו, הם אומרים לשנקין ש'זה לא כמו ההומלסים שלכם, בצהלה, אצלנו ההומלס זה מקצוע', כמו מלצרים ביוון".
דמות נוספת שקנתה את עולמה בביט אחד היא מאריסה המנקה, שמגלמת אמיליה לנצמן. היא שובצה לראשונה בפרק שבו מתברר שאנטולי (דניאל סטיופין) מסליק בעברו פרט אוטוביוגרפי מסעיר - מסתבר שהוא היה חבר בלהקת רוק שהופיעה באירוויזיון, לפני שעלה לארץ. ניסים (יניב סוויסה) מבקש מהמנקה לתרגם לו את השיחה שניהל אנטולי עם אדם שהכיר אותו בגרסה הקודמת וזיהה אותו בסופר. התרגום של מאריסה את הסיטואציה ("הוא קח גרזן, וחלאס, אין ראש") הוא פרייסלס. "היא פשוט הרגה אותנו מצחוק", משחזר פרישמן את האודישן של לנצמן, "גמרה אותנו. היא הופיעה בעונה השלישית ובעונה הרביעית היא כבר שובצה בכמה פרקים".
"אני זוכר שראיתי את החומרים מאותו יום צילום ואמרתי ,'וואו'. היא כל כך טבעית ומצחיקה, מה זה?" נזכר זוהר. "לפעמים אנחנו צריכים עוד קופאיות או מישהו שייתן קונטרה, אז החלטנו להוסיף אותה. חשבנו שאולי יהיה לה רומן עם אמנון. כשהגלגלים מתחילים לנוע אתה מגלה עליה דברים ועולות עוד אופציות, וזה מאוד כיף לגלות פתאום את הדמות. כל גילוי כזה מגוון לנו את ארגז הכלים של הסדרה. הגילים אצלנו מגוונים וגם כור ההיתוך של התרבויות, שהוא באמת מעניין. זה כמו ציור שאפשר לצייר עם המון צבעים. לכל דמות יש את כוח העל המיוחד שלה, ואנחנו לומדים איך להצחיק עם המנוע הקומי שלה.
6 צפייה בגלריה
"כל גילוי כזה מגוון לנו את ארגז הכלים של הסדרה". מתוך "קופה ראשית"
(צילום: באדיבות כאן)
"פגשתי פעם ברעננה מאבטח בסופר, התחלנו לדבר והוא הבין שאני כותב ב'קופה ראשית'. הוא היה נראה לי בן 70 ומשהו, עולה חדש עם מבטא כבד, לא חשבתי שיש מצב שהוא צופה בסדרה. הוא אמר לי, 'הפרק שהכי אהבתי זה זה שעשו שיימינג חזרה לשוני', כשכוכבה (קרן מור) שולפת עליה מצלמה ועושה לה שיימינג, ומבחינתו זה היה מן ניצחון כזה, הנה הנקמה שלנו בלקוחות המרושעים. האמת היא שהיה מרגש לראות איך זה נוגע בלבבות שלא חשבת שתיגע בהם. לא בטוח שכיוונו לשם, אבל חלק מהכיף זה שהסופר הוא מיקרוקוסמוס, גם העובדים הם מכל התרבויות וגם הלקוחות, מגבוה עד נמוך, נפגשים בסופר בסוף, אי אפשר לברוח מזה. זה כיף לראות מישהי כמו שוני סטרטינר רבה עם מישהי כמו כוכבה, יש פאלטה שלמה של קונפליקטים, המון חזיתות של מאבקים וזה התגלה כמשחק מאוד כייפי".
מתוך "קופה ראשית" עונה 4
(באדיבות כאן)
"אנחנו מוציאים את עצמנו דרך הדמויות, מוציאים אגרסיות שיש בתוכנו"
אין ספק שיש לפחות בן אדם אחד שהיה מעדיף לדלג על הגעתו של גדי לייפר לסדרה. אביחי (שמגלם יגאל עדיקא), מנהל סניף "שפע יששכר", נאלץ להתמודד בימים אלה ממש על משרת הניהול מול הגרסה המוצלחת יותר שלו, גדי לייפר (בגילומו של הקומיקאי תמיר בר), כשכל מפגש ביניהם מכניס את אביחי לסחרור של רגשי נחיתות וזעם לסירוגין. אבל הוא כנראה היחיד - הכותבים וגם הצופים דווקא מאושרים. "דמות לבד היא לא כל כך דמות עד שהיא פוגשת מישהו שמוציא ממנה משהו", מסביר זוהר, "אין דמות בלי הקשר. לייפר מול אביחי מאוד הצחיק אותנו. המפגש של אביחי עם מישהו שנהנה לעקוץ אותו, זה הצחיק אותנו כבר בדמיון כי חשבנו על תמיר כשכתבנו את זה".
לייפר, שהופיע בשלושה פרקים בעונה הרביעית, אמור לחזור בגדול בעונה החמישית. "הוא מאוד זחוח והוא יושב לאביחי על כל הפרונקלים", מאבחן פרישמן, "הוא מזכיר לו את כל מה שהוא לא - צעיר, גבוה, חתיך, בעניינים. רוב הזמן הבוס הגדול, שרדי, אוהב אותו יותר. בכל הפעמים שהוא הופיע, גדי, זה רק על מנת להזכיר לאביחי כמה הוא רפש לעומתו. כי אביחי הוא בעצם הבוס הגדול שמשפיל את כולם, בעיקר את שירה, ונותן לכולם בראש ומסתובב כמו פיל בחנות חרסינה, ופתאום בא התנין שמעליו בשרשרת המזון". בפרק האחרון, אגב - זהירות, ספויילר - היוצרים בכל זאת הרימו לאביחי, שזוכה בתפקיד הניהול הנכסף.
6 צפייה בגלריה
הוא מאוד זחוח והוא יושב לאביחי על כל הפרונקלים". מתוך "קופה ראשית"
(צילום: באדיבות כאן)
מי שעוד הרוויח ביושר נפח מסך גדול יותר בעונה הרביעית הוא מוש, בעלה החלש והמוחלש של רעייתו, שוני סטרטינר (דורית לב ארי). מוש, שמיוצג על ידי משה פרסטר, הוא דמות רקע שהלכה וגדלה מעונה לעונה, עד שבעונה האחרונה הוא חצה לראשונה את סף הדלת האוטומטית של הסופר לגמרי לבדו, ללא אשתו הקארנית. "יש את הניגוד בינו לבין שוני אשתו, הטוב שלו מול הזבליות שלה וזה שהוא בתוך כל זה כל כך אוהב אותה", מסביר פרישמן, "לא יודע למה אבל זה מצחיק אותנו".
מוש, הבעל הנרצע של שוני שחושש מעימותים ומוכן תמיד לוותר על כבודו, זכה להרבה יותר זמן מסך, באופן משמעותי ובלתי מתוכנן בעונה הרביעית. "זה לא היה מכוון", אומר זוהר, "פשוט יצא מתוכנו המוש שנמצא בכל אחד מהכותבים, והרבה סיפורים התאימו למוש הזה ולא התאימו לאף דמות אחרת. זה הזכיר לי את באטרס מ'סאות'פארק', שהופיע פתאום בעונה מתקדמת והפך לאחת הדמויות הכי איקוניות שלהם, כי הם היו צריכים איזה פן באישיות שלהם שהם קצת שונאים או לא אוהבים והיו צריכים פה בשבילו. ככה נולד מוש, שהוא לא זכיר, לא זוכרים אותו בתור, זה משהו שאני סוחב איתי המון שנים. חשבנו על פרנקו אבל זה לא התאים לו, ולמוש זה התאים כמו כפפה ליד.
6 צפייה בגלריה
"הרבה סיפורים התאימו למוש הזה ולא התאימו לאף דמות אחרת". מתוך "קופה ראשית"
(צילום: באדיבות כאן)
"אנחנו מוציאים את עצמנו דרך הדמויות, מוציאים אגרסיות שיש בתוכנו, על דברים שמציקים ומעצבנים אותנו מסביבנו. נגיד ההתנשאות של שירה בלי לשים לב על שאר העובדים, כיף לנו לתקוף את זה דרכה כי הבדיחה היא על חשבונה. בכלל, אצלנו החוק הוא שכל מי שמגזים - נענש. גם כשראמזי אובססיבי מדי לניקיון, הוא משלם מחיר. אל תטפס על עץ ואל תגזים כי האובססיביות תעניש אותך בסוף".
