רחוב מרכזי בתל אביב, מכוסה בבדים שחורים, ניצבת אבן ענקית ששוקלת קרוב ל-800 ק"ג. על האבן מצוירת יצירת גרפיטי של האמן המשפיע בעולם כיום, בנקסי, שלא נחשף לציבור ושזהותו האמיתית ידועה למעטים – אך יצירותיו ידועות לכל. החל מיצירה שזיעזעה את העולם ובה חייל מבקש תעודת זהות מחמור, ועד ליצירה "ילדה עם בלון" שנגרסה בחלקה רגע אחרי שנמכרה במכירה פומבית, מה שרק הקפיץ את מחירה ל-20 מיליון דולר.
בנקסי נודע בעולם בעיקר בזכות הגרפיטי שלו, שבו הוא מבטא אמירות חברתיות ופוליטיות. אחד מסמליו הבולטים הוא החולדה. כך גם ביצירה שהגיעה לתל-אביב, בה נראית חולדה עם רוגטקה ביד. יש מי שיגידו שמדובר בדימוי לסיפור דוד וגוליית, חלשים מול חזקים. בנקסי, שהגיע לפני 15 שנה לבית לחם, צייר על גדר ההפרדה יצירות גרפיטי המביעות מחאה נגד הכיבוש. לפני כמה שנים אף פתח בבית לחם בית מלון, "המלון מוקף החומה", שכן בנוף הנשקף ממנו אפשר להבחין בגדר ההפרדה.
החולדה ביצירה המדוברת צוירה סמוך לגדר, על עמדת שמירה צה"לית שננטשה. העמדה מלאה בחורי קליעים, מה שמאשש את האותנטיות שלה. היא מופיעה בשלמותה גם באתר הבית של האמן.
"לפני 15 שנים הייתה גלריה ביפו שהיה לה קשר עם גלריה בבית לחם גם בנוגע לעבודותיו של בנקסי, ועכשיו נוצר שוב הקשר סביב הציור של החולדה בעמדה שצה"ל נטש", מספר סוחר אמנות בינלאומית מניו-יורק, ששיתף פעולה עם הגלריה מבית לחם ולא מוכן להיחשף בשמו. "בנקסי עוד הספיק לתעד את היצירה בשלמות, אבל אנשים מבית לחם ניסרו את האבן אחרי שהעמדה ננטשה, עם הציור, והכניסו אותה לתוך בית לחם. היא הייתה שם כמה שנים טובות".
האבן הושחתה באמצעות גרפיטי שבו נכתב "בנקסי RIP" (נוח על משכבך בשלום), במה שנראה כמו דימוי קבר לאמן, עליו גם נכתבה המילה "עכברוש". הגרפיטי המקורי כוסה לחלוטין.
אך גם הפרובוקציה הזו לא גרמה ליצירה להיעלם. "בנקסי חכם מאוד, הוא משתמש בספריי טרפנטין", מסביר הסוחר, "היצירה הושחתה בעזרת ספרי מים, כך שאחרי ניקוי היא פשוט חזרה לעצמה". לגבי זהות המשחיתים, טוען הסוחר: "אני מעריך שהנוצרים בבית לחם עשו את זה. הם מרגישים בעלות על המקום, מול המוסלמים. זה הייתה פרובוקציה שמבטאת את מה שהם מרגישים כלפי אלה שגזלו מהם את הבכורה על בית לחם. בנקסי נקלע בלי ידיעתו למאבק בין תושבים בבית לחם. הוציאו את העוקץ מהמטרה האמיתית שלו – לעשות צדק".
האבן עמדה שנים באותו מקום, במבנה שהוחלט לאחרונה להרוס. היה צריך להוציא את היצירה, ששווה סכום גבוה במיוחד, לפני שהדחפורים משמידים אותה. "ברגע שהבנו את המצב, החלטנו לשתף פעולה עם החבר'ה בבית לחם", מסביר הסוחר, "הוצאנו אותה עם מנוף באופן מסודר, דרך מעבר הגבול, והיא הגיעה בשעת לילה לגלריה בתל-אביב".
הסוחר מספר: “בהיסטוריה של אמנות הרחוב כיכבו ז’אן מישל בסקיאט וקית הרינג שבשנות ה-80 מילאו את רחובות מנהטן בגרפיטי שהכניסו לתודעה את מאבקם של השחורים באמצעות שדה האמנות. כשהם נעשו מפורסמים אנשים תלשו דלתות וקירות מכל פינה אפשרית עם היצירות שלהם. שוק האמנות התגייס לכך וגרם למעוטי יכולת להתפרנס מאומנות. אותה תופעה חוזרת היום עם היצירות של בנקסי”.
בגלריה עצמה אומרים: "כרגע היצירה אצלנו. למיטב ידיעתנו, אנחנו היחידים שמחזיקים בארץ יצירה של בנקסי. השווי שלה מאוד גבוה. אנחנו עוד חושבים על הצעד הבא. ייתכן שנקיים תערוכה יחודית עם יצירות נוספות שלו, לפני שהיא תימכר".
