בוקר טוב, בוקר של ממשלה חדשה והדחה רגועה ומתונה. אמש נפרדנו מנבו. מה אנחנו יודעים על נבו? לא הרבה. נבו, בן ברית של דורין, נשמה עדינה ונפש חומלת. נבו שבטח מניח קעריות של זיפ תפוזים לחתולים ברחוב ביום קיץ חם. נבו, איש משכמו ומעלה שמורח קרם הגנה כשצריך. נבו, האיש שהרשה לקייסי לרשום את השם שלו על פתק הדחה כשלא עמד לה כוחה להדיח מישהו אחר. נבו, שביקש מהחברים שלו להדיח אותו כי בגלל טעות אנוש הוא הגיע לריאליטי שבו צריכים לתחמן ולזמום ולהדיח אנשים, אבל, מעשה שטן, אלה בדיוק הדברים שהוא לא אוהב לעשות!
בסדר, קורה. קורה ואדם חושב שהוא יגיע לתוכנית שבה צריך להדיח אנשים אבל מתברר לו במהלך השהייה שבעצם הוא לא מוצלח בלהדיח אנשים. קורה שהוא חושב שהוא ידרוס כל מי שיעמוד בינו ובין הגמר, אבל על האי מסתבר לו שהוא נפש רכה שמעוניינת לחיות בשלום עם כל משפחת האדם, ולא לרשום את שמותיהם על פתקי-קלף ולחוש אשמה או ייסורי מצפון. למי מאיתנו זה לא קרה?
אחרי ההדחה של מאור, הפרידה מנבו משאירה את שבט בייביאן (השבט ששם את ה"ביי" ב"בייביאן"!) במצב עוד יותר גרוע מבחינה פיזית, ומה גם שההדחה הזאת לא הביאה איתה שום הקלה נפשית אלא רק דמעות ותוגה כללית. מצד שני, השורדים בבייביאן לא נחים לרגע. אנחנו רק ארבעה ימים אל תוך המשחק וההפקה, כפרה עליה, שעומדת בהבטחה שלה להדחה מדי שבוע, בהחלט מיישרת קו עם הקצב של הההתרחשויות: סהר וספיר, חיבור שאני יותר ממוכנה להקים איתו ממשלה, כבר מתחילים להתעורר ולהבין שהגור החמוד שמחלק להם הוראות חמודות בעצם מחזיק את הכוח אצלו, והגיע הזמן להעביר אליהם קצת מהשליטה. קצת מוקדם, אבל עדיף מוקדם ממאוחר.
אני לא חושבת שנבו הודח הודות לסהר-את-ספיר, יותר סביר להניח שהוא סירב בנימוס לבקשה של דורין לעזור לתת לה יומיים (מה יומיים, אחותי, אתם שם רק ארבעה ימים והוא כבר חותך את הוורידים, יומיים זאת בקשה מוגזמת) כדי להתאפס, והשבט עשה לו הדחת-חסד ושלף את העצם. אבל אין ספק שהמהלך הזה מחליש את דורין ויהיה מעניין לראות את מאבקי הכוחות בתוך הברית השלטת בבייביאן. זה בטח עדיף על שיח השוטים של שיקר (תגידי להם שידיחו אותי!) או אלית, שבמקום לפנות לאחד מחברי הברית השניה באופן צנוע, יוצאת במשלחת של אישה אחת ופונה אליהם קולקטיבית במטרה לשאת נאום קטן. אף אחד מהם לא מציית לכלל הבסיסי של הישרדות ב"הישרדות": אם אתה לא רוצה שידיחו אותך, אתה חייב להציע אופציה אלטרנטיבית מנומקת.
למרות שהיא עדיין לא התרוממה רשמית, העונה הזאת של "הישרדות" מצליחה להעמיד מינון נכון של אסטרטגיה וקצת יידישקייט – סיפורים אנושיים שעוזרים לצופה להכיר את המתמודדים מעבר למשחק החברתי שלהם וליכולת להעמיד בריתות ולחשוב קדימה. ההתעוררות של ספיר, האופן שבו סהר מסרב, לפחות בהצהרה, לקנות את קונספט ה"אין מספרים בברית" של דורין, האופן בו דורין מתחזקת את קייסי מחוץ לברית (אאוט-סורס של תמיכה נפשית והצבעתית אם יעלה הצורך), ואפילו האופן בו הנדל עקץ את ניר מטגאלוג (אבל עשה את זה באופן מכבד!) -כל אלה מעידים שגם אם הקצב עדיין זוחל, אנחנו עומדים בפני עונה שתתן מקום ראוי לאסטרטגיה, ומצד שני שיהיה גם מי שיוציא אותה לפועל. בפרק הבא: מאיה עושה עיניים לטל ושובו המצער של השורש ב.ג.ד. תהיו חזקים.