חוקר פרסומות שיחזור בעוד עשרות שנים לתקופה שלנו יגלה תופעה מוזרה בשבועות שהגיעו אחרי 7 באוקטובר. כל הפרסומות, כמעט בלי יוצאת מן הכלל, נפתחות במילים "בימים כאלו, יותר מאי פעם...". לפרסומות בתקופות קשות וטרגיות אין הרבה מרחב פעולה - הן חייבות ללכת על ביצים ולא לתת את התחושה שכל מה שהן להוטות לעשות זה למכור משהו לאנשים מוכי יגון. הן חייבות להפוך לתמונת המראה של הקונצנזוס. חודש וקצת אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תוכניות שהן לא חדשות ואקטואליה צריכות למצוא את הקול שלהן מחדש, ועומדות פחות או יותר מול אותן מגבלות.
כחלק מזה, אין להתפלא שצימוד המילים "חזקים ביחד" הפך פופולרי במיוחד בקרב הערוצים המסחריים, ורשת אפילו התעלתה על עצמה – אחרי "חזקים ביחד" שמנחים לירון ויצמן וגיא זו-ארץ, הגיעה אמש (ה') "חזקים ביחד" של שלום אסייג - תוכנית אירוח שעוסקת באקטואליה רכה, כלומר המלחמה והשלכותיה, וכולה חיבוק מלטף ומשכך לקונצנזוס הישראלי. לא שיש משהו רע עם זה, כמו שאמר האדמור סיינפלד, ויכול להיות שזה מה שהרופא רשם לחלק לא קטן מאיתנו, אלחוש נעים וד"ש משנות ה-90.
מבחינות מסוימות שלום אסייג הוא האיש הנכון במקום הנכון. הוא הצליח לבצע את השילוב הבלתי אפשרי בין ההצלחה הקומית העממית של "שנות ה-80" והתפקיד הדרמטי הנהדר שלו ב"מנאייכ", והוא יושב כרגע בלב הקונצנזוס מבלי לעצבן אף אחד. הספתח של "חזקים ביחד" כלל ריאיון עם כתב החדשות אלמוג בוקר, שהתפקוד שלו כעיתונאי בחודש האחרון קיבל זווית נוגעת ללב מהמעורבות האישית שלו במלחמה, כתושב זיקים שבעוטף עזה וביקור של הקומיקאית ליטל שוורץ אצל זוג שוטרות שהגנו על שדרות כשהכול רק התחיל. הוא גם כולל ריאיון עם המסביר הלאומי יוסף חדד והארוסה שלו, האקטיביסטית אמילי שריידר; ביקור קומי של מרסל ומורדי, דמויות מ"שנות ה-80", אצל מפונים שמתגוררים במלונות; קטע קומי קצר עם קומיקאי מפעם; הרבה קטעים מצחיקים מהאינטרנט ושימוש תדיר במילה "גיבור".
מתוך "חזקים ביחד"
(באדיבות ערוץ 13)
אסייג הוא לא מגיש טבעי ביותר ממובן אחד. הוא לא מוצלח בדקלום מפרומפטר והטיימינג שלו כסטנדאפיסט מנוסה נעלם כשהוא צריך להקריא שורות קומיות או סתם להקנות לדברי הקישור שנכתבו עבורו זרימה טבעית. אין לו את הקלילות של גידי גוב או הלהט של ליאור שליין, ולפעמים זה מרגיש כאילו הוא קרא את המדריך למגיש המתחיל וממלא אחר ההוראות, רק שהוא קיבל בטעות את המהדורה מלפני 20 ומשהו שנה.
אבל באופן מפתיע אסייג מתגלה בחוזקתו היחסית דווקא ברגעים בהם הוא לא נדרש להוביל את השידור או להצחיק בזהירות את הצופים שלו תחת אמתלת "לתת לחדשות לנוח". הוא מתגלה בחוזקתו כשהוא פשוט מביא את אסייג האיש לאולפן ומגיב למרואיינים שלו, כמו למשל לירדן גונן, אחותה של החטופה רומי גונן, אישה מדהימה ורהוטה שכל מה שהיה צריך לעשות זה לתת לה לדבר. אסייג האנוש ממלא את מקומו של אסייג המגיש, הרגישות שלו, שעד "מנאייכ" התחבאה מתחת הקומיקאי עולה אל פני השטח ומשהו טבעי יותר ונינוח משתלט על האולפן.
"חזקים ביחד" היא בסך הכול פילר. היא לא תוכנית סאטירה ואין בה שום דבר שנוי במחלוקת. היא שם אך ורק כדי לאפשר לצופים שלה להרפות רגע, גם אם זה אומר שהיא חוזרת על תכנים שסביר להניח שכבר צרכתם בכל הפלטפורמות האחרות ואומרת רק את המובן מאליו. גיבורים, גיבורות, עם ישראל, יחד ננצח. במובן הזה היא לא שונה בהרבה ממקבץ הפרסומות ששובץ במרכזה, אבל בפרפראזה על הביטוי המוכר, זמנים קשים מצריכים אמצעים רכים, ו"חזקים ביחד" היא בדיוק זה – תוכנית אירוח רכה שמגששת בעדינות איפה עוברים גבולות התוכן בעולם בלתי מוכר וחדש שאנחנו מתמודדים איתו. בהצלחה לכולם.
